בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתגר קרת, רונית מטלון ועשרות מרצים לספרות מוחים על פסילת "גדר חיה"

בין החתומים על מכתב המחאה שנשלח לשר החינוך בנט: ראשי חוגים לספרות בארבע אוניברסיטאות

16תגובות

עשרות אנשי אקדמיה בכירים מתחום הספרות פנו בגילוי דעת לשר החינוך, נפתלי בנט, נגד פסילת הספר "גדר חיה" של דורית רביניאן. "חברות וחברי חוגי הספרות באוניברסיטאות בישראל החתומים מטה מביעים את הסתייגותם הנחרצת מהתערבות אידיאולוגית ופוליטית בהחלטות ועדות מקצועיות הממליצות על טקסטים ספרותיים עבור בתי הספר התיכוניים", נכתב בפנייה לבנט. "ספרות, כמו כל יצירה אמנותית בכל תקופה ובכל תרבות, מבטאת הלכי רוח של יחידים ושל קהילות ומציבה מגוון של נקודות מבט על המציאות המורכבת. היצירה הספרותית ולימודה לא נועדו לשרת את השלטון".

את המכתב יזמו ד"ר ורד לב כנען, ראשת החוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, פרופ' מיכאל גלוזמן, ראש החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, ד"ר חביבה ישי, ראשת החוג באוניברסיטת בן גוריון, וד"ר יהושע לוינסון, ראש החוג לספרות באוניברסיטה העברית, והוא שוגר היום (שני). הפנייה לשר בנט נעשתה לאחר שביום רביעי האחרון נודע כי למרות המלצות הדרג המקצועי במשרד לכלול את "גדר חיה" בלימוד בתיכונים, החליטו בכירות במשרד החינוך, בגיבוי השר בנט, לפסול אותו. הנימוק שנמסר לפסילת הספר, שכתבה דורית רביניאן ומספר על רומן בין ישראלית לפלסטיני, היה החשש לעידוד התבוללות ומשום ש"יחסים אינטימיים בין יהודים ושאינם יהודים מאיימים על הזהות הנפרדת".

אתגר קרת
קובי קלמנוביץ
פרופ' מיכאל גלוזמן
דניאל צ'צ'יק
רונית מטלון
תומר אפלבאום

"הדיון בבתי הספר משמעותי לכינונה של תרבות ולכינון דור חדש של אנשי רוח", הסבירה ד"ר לב כנען. "צריך לכבד את המלצת הוועדות המקצועיות, ולא יעלה על הדעת שבגחמה או מתוך השקפת עולם כזו או אחרת יבטלו את השיקולים שלהן. חוסר הרגישות לאחר, אי האפשרות להכיל פרספקטיבות שונות ולהיות רגיש לנקודות מבט שונות הוא דבר שחשוב לתת לו מקום בחינוך ובתרבות של הנוער הישראלי. כל מה שנעשה ונאמר כאן הוא מתוך התבוננות ברורה על סוג מסויים של האוכלוסייה, חלק ממנה. משרד החינוך הוא משרד של מגוון רחב של תלמידים, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. אין לנו תחושה שהמערכת פועלת מתוך תובנה עמוקה של הריבוי הזה".

את המכתב לבנט מסיימים אנשי האקדמיה החתומים עליו (בהם, בין היתר, פרופ' יגאל שוורץ, פרופ' יוחאי אופנהיימר, הסופרים אתגר קרת, שהוא פרופ' באוניברסיטת בן גוריון, יובל שמעוני ופרופ' רונית מטלון) באמירה כי "ערכיה של חברה נקבעים בין היתר על פי יכולותיה הפרשניות של החברה ועל פי חופש הבחירה לקרוא יצירות ספרות ואמנות ללא אישור וצנזורה. המעשה החינוכי נאמד ראשית ועיקר במתן אמון במורי ישראל ובתלמידיהם". ומסבירה לב כנען: "מערכת החינוך פועלת בשם ערכים וערכים אינם אמת אחת ויחידה, הם תלויי תרבות ותקופה. החשוב הוא שתהיה לנו אפשרות לדון בערכים ולקיים שיח, וזה לא מתאפשר כשמוציאים כך דברים מהקוריקולום. יצירת אמנות היא דרך לנהל דיון פתוח על ערכים וכל מה שנעשה כאן הוא לסגור את האפשרות לדיון פתוח".

ממשרד החינוך נמסר: "לא מדובר בהתערבות אידיאולוגית, אלא בהחלטה מקצועית ופדגוגית לעילא. יודגש שתלמיד שיבחר ללמוד ולחקור את הספר במסגרת הערכה חלופית — יוכל לעשות זאת. בהחלטתה, ביקשה המזכירות הפדגוגית להימנע ממצב שבו תלמיד לומד את הספר המדובר מתוך הכרח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו