המגמה ספרים

מה מתחולל בנפשן של כוריאוגרפיות גדולות

שני ספרים חדשים שופכים אור על חייהן ויצירתן של הכוריאוגרפיות מרי ויגמן הגרמנייה ושרה לוי-תנאי הישראלית

אבנר שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבנר שפירא

השאלה מה מתחולל בתוככי נפשם של אמני מחול זוכה למענה בשני ספרים חדשים המוקדשים לכוריאוגרפיות משפיעות. אחד מהם הוא “מרי ויגמן", ספרה של מארי אן סנטוס ניוהול (הוצאת אסיה, תירגם מאנגלית: ניב סבריאגו), הבוחן את חייה ויצירתה של הכוריאוגרפית והרקדנית הגרמנייה, שהיתה חלוצת המחול האקספרסיוניסטי ודמות מרכזית הן בחיי התרבות ברפובליקת ויימאר והן במחול המודרני בכללו.

ארנסט לודוויג קירשנר, "מרי ויגמן רוקדת", 1933
ארנסט לודוויג קירשנר, "מרי ויגמן רוקדת", 1933

המחברת, שהיא בעצמה רקדנית, כוריאוגרפית וגם "היסטוריונית רוקדת", דנה בתורותיה האסתטיות של ויגמן, ביצירותיה הבולטות (בהן "ריקוד המכשפה" ו"שבעת ריקודי החיים”) וכן בהתמודדותה השנויה במחלוקת עם ההתערבות הפוליטית של המשטר הנאצי בעבודתה.

עטיפת הספר "מרי ויגמן"
עטיפת הספר "מרי ויגמן"
עטיפת הספר "שרה לוי-תנאי"
עטיפת הספר "שרה לוי-תנאי"

הספר השני הוא אסופת המאמרים "שרה לוי־תנאי: חיים של יצירה" (הוצאת רסלינג, עורכות: הניה רוטנברג ודינה רוגינסקי), העוסקת בכוריאוגרפית והמלחינה הישראלית, שהיתה מחלוצי המחול בארץ וכלת פרס ישראל למחול. המאמרים, שכתבו חוקרים ואמנים, שופכים אור על הרב־תחומיות האמנותית שאיפיינה את לוי־תנאי ואת תיאטרון המחול שלה, ענבל. הם עומדים על זרותה של לוי־תנאי במרחב האמנותי המקומי בשנים שקדמו לייסוד מדינת ישראל ובעשורים הראשונים לקיומה, בהיותה אשה יוצרת בנוף גברי, תימנייה בנוף אירופי ואוטודידקטית בין אמנים מקצועיים. דרך סיפורה של לוי־תנאי נבחנות גם הזיקות בין אמנות, חברה, דת ופוליטיקה בראשית ימיה של ישראל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ