בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון הורה להעביר לספרייה הלאומית את עיזבונו הספרותי של מקס ברוד, לרבות כתבי קפקא

נדחה ערעורן של יורשות הסופר בפעם השלישית והאחרונה. בפסק הדין כתבו השופטים כי ברוד רצה ש"עיזבונו ימצא מקומו הראוי בהיכל הספרות והתרבות שהיו שליחותו בחייו"

5תגובות
הסופר מקס ברוד, 1937. "אחד מאישי התרבות החשובים והמוערכים במאה ה–20", כתבו השופטים
Getty Images

בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו היורשות של הסופר מקס ברוד, וחייב אותן להעביר לספרייה הלאומית את עיזבונו הספרותי, הכולל גם מסמכים של הסופר היהודי הצ'כי פרנץ קפקא, שנחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה ה–20.

בפסק הדין אשר ניתן היום (שני) נקבע כי "ברוד רצה כי עיזבונו יימצא בסופו של יום בידיים אמונות של גוף ההולם את שאיפותיו כסופר" וכי הוא "לא רצה שעיזבונו, על כל אשר בו, יימכר לכל המרבה במחיר, אלא ימצא מקומו הראוי בהיכל הספרות והתרבות שהיו שליחותו בחייו".

קפקא, 1906
Fototeca / Leemage

בכך, נדחו בפעם השלישית ובאופן סופי טענותיהן של בנותיה ונכדותיה של מזכירתו של ברוד, אסתר הופה, לפיהן עיזבונו של ברוד הוא רכושן הפרטי, וסוכלה האפשרות כי מסמכים יימכרו במכירות פומביות בחו"ל, כפי שאירע בעבר.

העימות המשפטי סביב עיזבונו של ברוד, אשר מת בתל אביב ב–1968, 44 שנה אחרי חברו מפראג, פרנץ קפקא, החל ב–2007. תחקיר "הארץ" שפורסם אז, גילה כי המסמכים שהותיר אחריו ברוד, בהם כתבי יד של קפקא, מוחזקים בידיים פרטיות ובתנאים לא נאותים, הרחק מעיני הציבור. בעקבות הפרסום ב"הארץ", הספרייה הלאומית תבעה את בנותיה של הופה, מזכירתו של ברוד, שמתה באותה שנה, בדרישה לקבל לידיה את עיזבונו הספרותי.

המשפט התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון לאחר ששתי ערכאות — הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי בתל אביב — פסקו כי יש להעביר את עיזבונו של ברוד לידי הספריה הלאומית. העיזבון מוחזק במשך עשרות שנים בכספות בנק בשווייץ ובתל אביב.

שופטי בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר וצבי זילברטל, כתבו כעת, כי הגיעה השעה למלא את צוואתו של ברוד ולהתייחס בכבוד הראוי ליצירתו הספרותית. "למרות רצונו של ברוד, כפי שבא לידי ביטוי בראיונות שנערכו עמו, לזכות בהכרה בארץ, בה חי ויצר כמעט שלושים שנה בטרם הלך לעולמו, היה עזבונו הספרותי מוטל במשך עשרות שנים כאבן שאין לה הופכין בכספות בנקים או כספות אחרות, ויש להצר על כך מאוד. מדובר באחד מאישי התרבות החשובים והמוערכים במאה ה–20", כתבו השופטים.

בסוף פסק הדין הם קראו לספרייה הלאומית "לעשות כל שלאל ידה כדי לחשוף לציבור הרחב בישראל את יצירתו של ברוד". מפסק הדין עולה, כי הספרייה הבטיחה לתרגם לעברית את כתביו, שכתובים בגרמנית, וליזום הוצאה לאור של אנתולוגיה של כתביו אשר בעיזבון.

באשר לכתביו של קפקא, אשר נכללים בעיזבונו של ברוד — גם אותם תקבל הספרייה הלאומית לידיה, מאחר ומשפחתו של קפקא לא הביעה בהם עניין. בית המשפט העליון קבע, כי עדיין לא ברור בכמה ובאילו כתבי יד מדובר. עם זאת, מהספרייה הלאומית נמסר כי החומרים כוללים מכתבים רבים בכתב ידו של קפקא, כתבי יד של כמה מיצירותיו, בהן "רופא כפרי" ו"הכנות לחתונה בכפר" וציורים של קפקא. "יש להניח שעוד אוצרות רבים טמונים בין החומרים האישיים של מקס ברוד", לשון הודעת הספרייה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו