שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מה בעצם התחולל בתולדות המחול הציוני והישראלי

שני ספרים חדשים, האחד מאת רות אשל והשני מאת ליאורה בינג-היידקר, דנים בהיסטוריה של המחול המקומי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
להקת בת שבע במופע "Song of my People" מ-1978
להקת בת שבע במופע "Song of my People" מ-1978צילום: משה מילנר / לע"מ
אבנר שפירא

מה התחולל בתולדות המחול הציוני והישראלי – שאלה זו נבחנת בשני ספרי עיון חדשים. הראשון, "מחול פורש כנפיים: יצירה ישראלית לבמה 2000-1920", ספרה של ד"ר רות אשל, פורסם בשני כרכים (הוצאת יומני מחול).

עטיפת הספר "מחול פורש כנפיים"
עטיפת הספר "מחול פורש כנפיים"צילום: הוצאת יומני מחול
עטיפת הספר "תנועה לאומית"
עטיפת הספר "תנועה לאומית"צילום: הוצאה לאור עולם ח

אשל — רקדנית, כוריאוגרפית, חוקרת מחול ומבקרת המחול של "הארץ" — פירסמה ב–1991 את ספרה "לרקוד עם החלום: ראשית המחול האמנותי בארץ ישראל, 1964-1920" (הוצאת ספרית פועלים).

בספר החדש היא מרחיבה את היריעה ומנתחת את התפתחות המחול המקומי לאורך 80 שנה, בליווי מאות תצלומים. היא מראה כיצד הוא שימש סיסמוגרף תרבותי, קושרת בינו לבין התמורות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות בארץ באותן שנים, וגם דנה באופנים שבהם שיקפו הכוריאוגרפים והרקדנים את המתח בין זהות מקומית למגמות גלובליות. אירוע השקה לספר יתקיים מחר (שני) ב–19:30 במרכז סוזן דלל בתל אביב.

הספר השני הוא "תנועה לאומית: על מחול וציונות" מאת ליאורה בינג־היידקר (הוצאת עולם חדש). בינג־היידקר, שהיא מורה למחול, חוקרת, משוררת ומתרגמת, עומדת על הקשר בין מחול לציונות בארץ במחצית הראשונה של המאה ה–20 ועל דרכי ביטויו בגוף החלוצי, באדמת הארץ ובשפה העברית. היא מתארת את שורשיו הגרמניים של המחול העברי, עוקבת אחר תהליכי התקבלותם ומציגה את חלוצות המחול המקומי, שרובן התחנכו במרכז אירופה והושפעו מאסכולות המחול המודרניסטיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ