החלה העברת המסמכים מעיזבון קפקא וברוד לספרייה הלאומית

לאחר שבית המשפט העליון דחה את בקשתה של חוה הופה, שמחזיקה בעיזבון של שני הסופרים, לדון מחדש בסוגיה, הכספת הראשונה מתוך עשר, שבהן שמורים כתבי יד שלהם, נמסרה לספרייה הלאומית

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עופר אדרת
עופר אדרת

הספרייה הלאומית בירושלים קיבלה לידיה בשבוע שעבר את תכולת הכספת הראשונה מתוך סדרת הכספות המכילה את עיזבונו הספרותי של הסופר היהודי־צ'כי מקס ברוד ואת שאריות העיזבון של חברו הקרוב פרנץ קפקא. בכך החלה הספרייה לממש את פסיקת בית המשפט, שלפיה כתבי היד של שני הסופרים יוצאו מידיה הפרטיות של חוה הופה, תושבת תל אביב, שירשה אותם מאמה אסתר, מזכירתו של ברוד, ויועברו לספרייה הלאומית. בהודעה שפירסמה הספרייה נכתב כי בספרייה להערכת אנשיה, בעיזבונו הספרותי של ברוד יימצאו גם מכתבים וטיוטות של ספרים שכתב קפקא.

ביום חמישי בשבוע שעבר הוצאה הכספת הראשונה מהסניף המרכזי של בנק לאומי בתל אביב. מנהל העיזבון של ברוד, עו"ד אהוד סול, נכח במקום כדי לפקח על העברת הכספת לספרייה הלאומית, שם יתחילו בקרוב בבדיקת תכולתה.

פתיחת הכספת הראשונה מעיזבונם של ברוד וקפקא, בשבוע שעבר
פתיחת הכספת הראשונה מעיזבונם של ברוד וקפקא, בשבוע שעברצילום: חנן כהן / הספרייה הלאומיצ

העברת הכספת התאפשרה לאחר שבית המשפט העליון דחה החודש את הבקשה של הופה לקיים דיון נוסף בפסיקתו מאוגוסט, שבה נדחה ערעורה על ההחלטות של הערכאות הקודמות. כל הערכאות קיבלו את עמדת הספרייה הלאומית, שיוצגה במשפט על ידי עו"ד מאיר הלר, ולפיה בהתאם לצוואתו של ברוד, הספרייה הלאומית היא המקום המתאים וההולם ביותר לקבל את עיזבונו הספרותי.

בשבועות הקרובים תועבר לספרייה תכולת שאר הכספות — כעשר במספר, הנמצאות בישראל ובציריך בשווייץ. הספרייה התחייבה להנגיש את הכתבים השמורים בהן לציבור הרחב. יו"ר הספרייה, דוד בלומברג, אמר: "הספרייה תמלא את פסיקת בית המשפט ותבטיח את שימורם של כתבי היד ואת הנגשתם לציבור".

קפקא מת ב–1924 ונקבר בפראג. אחרי מותו לקח ברוד מדירתו את כתבי היד שלו, וב–1939 הציל אותם כשהביא אותם לארץ ישראל, כשהנאצים היו בשעריה של פראג. חלק מכתביו של קפקא הועברו במרוצת השנים מידי ברוד לספריית אוקספורד, שם הם שמורים עד היום. ברוד, שמת ב–1968 בתל אביב, ביקש בצוואתו כי עיזבונו, שכולל את שארית כתבי קפקא, יועבר לארכיון ציבורי. ואולם מזכירתו, אסתר הופה, מכרה חלק מכתביו, ובראשם הרומן "המשפט", והעניקה חלק אחר מהם לבנותיה. היא מתה ב–2007 וכעבור שנה נפתח המשפט שעסק בעיזבון הזה. זאת, בעקבות חשיפת "הארץ" על כך ששאריות כתבי היד של שני הסופרים מוחזקים בתנאים לא נאותים בידי חוה הופה ואחותה (שמתה במהלך המשפט).

במשפט טענה חוה הופה כי כתבי היד שבעיזבון נמסרו לאמה — וממנה אליה — כחוק, ובהתאם לרצונו של ברוד. ואולם בדיונים נחשף כי משפחת הופה מכרה את כתבי היד של ברוד במכירות פומביות ברחבי העולם, ולא מימשה את צוואתו — להעביר את כתביו לארכיון ציבורי, רצוי בישראל.

פתיחת הכספת בשבוע שעבר
פתיחת הכספת בשבוע שעברצילום: חנן כהן / הספרייה הלאומית

ב–2012 פסק בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב כי העיזבון יימסר לספרייה הלאומית. פסיקה דומה נתנו גם שופטי בית המשפט המחוזי ב–2015 בערעור שהגישה הופה. השופטים לא חסכו ביקורת מאמה, אסתר, וכתבו כי "גרמה עוול משווע בשל האופן שבו נוהל עיזבונו הספרותי". במשפט התברר כי חלק ניכר מכתבי היד — אלפי עמודים בגרמנית — שמורים בכספות בנק בבעלות משפחת הופה, הן בישראל והן בשווייץ. חלק אחר, ששמור בביתה של הופה, לא זכה להתייחסות מבית המשפט.

פניית "הארץ" להופה ולעורך דינה, שייקה אתגר, להתייחסות לפרשה לא נענתה עד כה. אחד מעורכי דינה הקודמים של הופה, אורי צפת, אמר ל"הארץ": "רק עכשיו תתחיל העבודה האמיתית, כי מדובר בהמון חומר, כולל הרבה כתבים בכתב ידו של קפקא. החומר נשמר בכספות גדולות מהרגיל וטרם עובד".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ