בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת המשורר שלמה זמיר

זמיר, בן 88 במותו, כתב שבעה ספרי שירה וזכה פרס שלונסקי לשירה לשנת 1960

תגובות

המשורר שלמה זמיר מת ביום שישי האחרון והוא בן 88. זמיר, שנולד בבגדאד בעיראק בשנת 1929, הוא מחברם של שבעה ספרי שירה וזוכה פרס שלונסקי לשירה לשנת 1960. הוא יובא למנוחות היום (ראשון) ב–16:00 בבית העלמין ירקון.

זמיר, שעלה ארצה בשנת 1950, זכה לתהילה וביקורות מזהירות עם צאת ספרו הראשון, "הקול מבעד לענף", ב–1960. בנימוקי השופטים לזכייתו בפרס שלונסקי שיבחה היו"ר, המשוררת לאה גולדברג, את שירתו בזכות "כוח הדמיון, ההסתכלות חדת העין והרעננות" ו"לשונו הציורית, ההומור ועדינות הנפש". אך נדמה שלהצלחה היתה השפעה משתקת על זמיר ומאז 1960 ועד 1991 לא הוסיף עוד לפרסם משיריו.

שלמה זמיר, איור מאת ערן וולקובסקי

ב–1991 שבר את שתיקתו האמנותית ופרסם את הספר "כדורים וקוביות". ב–1993 יצא "הסכין בין השיניים", ב–1996 ראה אור "שועלים במעלית", שבו הופיעו סיפורים פרי עטו, ב–2009 יצא ספר השירים "כנפי שחר" וב–2015 יצא "קריאות בערפל".

בראיון עמו בעיתון זה, באותה השנה, הסביר כי "שירתי היא חיפושי דרכים. אינני רק חוזר על עצמי שוב ושוב. האמת היא שמי שמדשדש וחוזר על עצמו — קל לו לכתוב. חיפושי דרכים לעומת זאת, מחייבים עבודה קשה". ובמענה לשאלה מדוע שתק זמן רב כל כך ענה: "אתה לא יכול לכתוב כשאתה לחוץ. השיר הוא עיבוד של דברים שיש לך בראש, ולפעמים בכתב, ולזה צריך זמן פנוי (...) אני נלחמתי אז ללחם, לא לעוגות, לא היתה לי אפשרות לבחור, אז בסופו של דבר הפסקתי לכתוב. מי שאומר שהוא מוכן לרעוב בשביל אמנות איננו יודע מה זה רעב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו