הספר הצרפתי מעידן הנאורות שישמח את קומיסרי התרבות בישראל היום

"אמנות השתיקה" של הכומר והסופר הצרפתי ז'וזף דינוּאָר בן המאה ה–18 תורגם עתה לעברית. הכותב בעל העמדות השמרניות מציע לשתוק כדי "לשמר את הכבוד לדת ולהעמיד למדינה נתינים נאמנים"

אבנר שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה בספרד, ב-2005. מהי השתיקה אם לא מלים
אבנר שפירא

אם פעילי "שוברים שתיקה" יקראו את "אמנות השתיקה", ספרו של הכומר והסופר הצרפתי ז'וזף דינוּאָר, הם ייווכחו לדעת כי המחבר בן המאה ה–18 קיווה ש"ספר זה יהיה מועיל בימים אלה שהשתיקה בהם נעשתה הכרחית, בהיותה, עבור רבים, דרך בטוחה לשמר את הכבוד לדת ולהעמיד למדינה נתינים נאמנים, שקוּלֵי דעת וטהורי מידות"; ואם גם קומיסרי התרבות ומחברי הקודים האתיים בישראל העכשווית יעיינו בספר, הם בוודאי יזדהו עם תלונתו של דינואר, שהושמעה בפריז של עידן הנאורות, ולפיה "ההפקרות מגיעה עד כדי כך שאי אפשר להיחשב כסופר משכיל, כפילוסוף, אלא אם מדברים או כותבים נגד הדת, נגד אורחות החיים ונגד הממשלה".

צילום: הוצאת נהר
צילום: הוצאת רסלינג

למרות עמדותיו השמרניות, לעתים עד כדי גיחוך, ספרו של דינואר — שיצא ב–1771 ותורגם עתה לעברית על ידי אביבה ברק־הומי (הוצאת נהר ספרים) — אינו רק המלצה לסכירת פיות; הוא גם מספק מדריך פרטני לאופנים שבהם השתיקה וההתנהגויות הנלוות לה עשויות לשמש כלי רטורי רב־ערך המשלים את הדיבור ואף מעשיר אותו. כפי שמטעים ראובן מירן באחרית דבר לספר, בניסוח האידיאל של השתתקות מאופקת "מנסה דינואר לחבר מחדש את הדת ואת המוסר, בתקופה שבה הופרדו עקרונותיהם בידי הפילוסופים הנאורים". 

ניסיון נוסף למלל את מה שאי אפשר לדבר עליו נעשה בקובץ המאמרים "שתיקות" בעריכת פרופ' מיכל אפרת, שסוקר את מקומה של השתיקה בתרבות וביחסים בין־אישיים. הספר, שפורסם ב–2007 והופיע עתה בהדפסה חדשה (הוצאת רסלינג), בוחן מגוון ביטויים של היאלמות בהקשרים דתיים, תרבותיים, חברתיים ופסיכולוגיים. בדומה לספרו של דינואר, ותוך היפוך אירוני לשורה מוכרת משיר של משה בן־שאול (שהולחן ובוצע על ידי שלמה ארצי), גם הספר הזה מעלה את התהייה מהי השתיקה אם לא מלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ