בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אגי משעול הפקידה את ארכיונה האישי בספרייה הלאומית

הארכיון כולל את כתבי ידה, יומני כתיבה וטיוטות, והודעות רשמיות על זכייה בפרסים. "עשיתי זאת בשמחה", אמרה המשורתת בת ה–70

5תגובות
אגי משעול
אלכס ליבק

המשוררת אגי משעול הפקידה היום (שלישי) את ארכיונה האישי בספרייה הלאומית. בכך הצטרפה למאות אנשי רוח והגות שארכיונם נמצאים בספרייה, ובהם דויד גרוסמן, א.ב יהושע, חיים באר ואורי אבנרי. ארכיונה של משעול כולל את כתבי היד שלה, טיוטות, תצלומים, יומנים אישיים ויומני חלום, מכתבים שקיבלה מאנשי רוח ומבקרים והודעות רשמיות על זכייה בפרסים ספרותיים ובתארי דוקטור לשם כבוד. כמו כן, מופקדים בארכיון מכתבים אישיים וכתבי יד של יזהר ונעמי סמילנסקי שטרם פורסמו. ארכיונה של משעול יהיה פתוח בחלקו לעיון לאחר סיום פרוצדורת הקליטה והרישום.

"הפנייה של הספרייה הפתיעה אותי משום שארכיון מתקשר אצלי לעיזבון", אמרה משעול. "תהיתי בהתחלה איך אוכל להיפרד מכל הטיוטות, היומנים והביקורות שלא אוכל לעיין בהם בימי זקנה, אבל עשיתי זאת בשמחה. הספרייה הלאומית, איפה שביליתי חלק ניכר מזמני כשהייתי סטודנטית, היא בית שני שלי. הדברים שלי בעצם עוברים דירה. הפקדת הארכיון אילצה אותי לעשות סדר בדברים: מחברות חלום, התכתבויות, גזרי עיתונות, ביקורות וכל דבר שקשור לעבודה שלי. אני מעבירה אותם בשלבים. זה מעין מסע נפשי".

משעול, בת 70, נולדה בטרנסילבניה להורים ניצולי שואה ועלתה איתם בגיל 4 לישראל. היא כתבה 16 ספרי שירה וזכתה בפרס ראש הממשלה, הפרס ע"ש יהודה עמיחי ופרס Lerici Pea האיטלקי לשירה. למשעול יש תארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב, ומכון ויצמן.

דוד בלומברג, יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, אמר כי לספרייה תפקיד חשוב ומרכזי בשימור והנגשת יצירה מקורית ישראלית לציבור. "היה לנו אינטרס לקבל ארכיון חשוב כמו הארכיון של אגי (משעול), משוררת מהשורה הראשונה של המשוררים הישראלים. אנחנו משתדלים לקבץ בספרייה את הארכיונים של הסופרים הישראלים על מנת להעשיר את הארכיון שלנו. ארכיון הוא תחום העתיד של הספריות; אם ספרים בעוד 20 שנה יהיו כולם דיגיטליים, ארכיונים לא יוכלו להיות כאלה. זה בלתי אפשרי להגיע למצב שעשרות מיליוני עמודים יוכלו לעבור דיגיטציה ולכן יש חשיבות לקבל את הארכיון פיזית, ולהעמיד אותו כשירות לציור הרחב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו