בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי את אסתר פלד, כלת פרס ספיר המפתיעה?

אסתר פלד היא סופרת, פסיכואנליטיקאית ופילוסופית, שבשני ספריה הראשונים עסקה בקשר בין בודהיזם לפסיכותרפיה, ובשני האחרונים בחייהן של נשים

29תגובות
אסתר פלד. בלי שום צורך להצטדק
גיל יוחנן

אף ש"פתח גדול מלמטה" אינו ספרה הראשון של אסתר פלד, ואף אינו ספר הפרוזה הראשון שלה, נדמה ששמה, לפחות עד זכייתה אמש בפרס ספיר, לא היה מוכר לקהל הרחב, וגם גילה ומצבה האישי נשמרים בסוד. פלד היא סופרת, פסיכואנליטיקאית ודוקטור לפילוסופיה, ונדמה ששלושת הכובעים הללו מתמזגים בעיסוקיה. ספרה הראשון "פסיכואנליזה ובודהיזם: על היכולת האנושית לדעת", יצא בשנת 2005 (רסלינג) ומשווה בין הזן בודהיזם — בעיקר החלקים בו שמהם צמחה מדיטציית הוויפאסאנה — ובין תורתו של האנליטיקאי יליד הודו, וילפרד ביון. ספרה השני שיצא שנתיים אחר כך, "להרבות טוב בעולם — בודהיזם, מדיטציה, פסיכותרפיה" (רסלינג), מחבר בין בודהיזם ופסיכותרפיה וערוך כרצף מונחי יסוד בבודהיזם, המודגמים באמצעות דוגמאות מחדר הטיפולים.

ב–2012 החלה פלד לפרסם לראשונה פרוזה, בספר הסיפורים הקצרים "לאורה הצח של המציאות" (בבל). בספר אוגדו 12 סיפורים, שהראשון בהם מספר על אשה בשם אסתי, המשתתפת בקבוצה בהנהגת ד"ר אסתר פלד, גורו שחיברה ספר בשם "להרבות טוב בעולם". הספר, בוודאי הכותרת שלו, לא מוצאים חן בעיני אסתי. גם הסיפורים האחרים בקובץ נוקבים ומצחיקים, מלאים ביקורת על קונספציות יסודיות כמו אהבה, צער או אושר. בביקורת על הספר, כתב גיא ארליך במוסף "ספרים" כי "יש משהו מעט קסטל־בלומי בסיפור הזה, אלא שבניגוד לקסטל בלום, סיפורה של פלד מסתיים ברגע של פיוס ושלום".

בתחילת 2017 יצא ספרה הרביעי של פלד, זוכה פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס, "פתח גדול מלמטה". הפעם אלה 34 סיפורים קצרים שיוצרים עלילה רחבה ומופשטת: אשה חווה פרידה, מתחברת לגבר אחר, נפרדת ממנו ובוחרת לחיות לבד, אלא שהעלילה הרזה מתפקעת למעשה מהנושאים הרבים שבהם דנה פלד, בפטפוט הפנימי של המספרת, בהם בדידות, אהבה, מין ופרידה. בין לבין מתבררים פרטים ביוגרפיים, מידע מעורפל אודות הגיבורה ואודות נשים אחרות.

מבקרת הספרים נטע הלפרין כתבה על הספר ב"ישראל היום" כי "התעוזה להעמיד במרכז העלילה אשה בוגרת, אולי בשנות החמישים המאוחרות (...) שאפילו לא מציינת כמה ילדים יש לה ולא מרגישה ולו בדל של צורך להצטדק על כך, ולהציג את עצמה ראשית כאמא ולכתוב רומן שכולו לא מתנצל — היא לא רק משב רוח מרענן; היא רוח פרצים משחררת". וב"הארץ" כתבה יוענה גונן: "זה בראש ובראשונה ספר לנשים. לא במובן של הז'אנר המכונה 'צ'יק ליט', אלא במובן כבד בהרבה של היות אשה בעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו