${m.global.stripData.hideElement}

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נילי מירסקי, כלת פרס ישראל לתרגום, מתה בגיל 74

מירסקי, ששמה היה תו איכות לתרגום מופתי ותירגמה בין השאר את "אנה קרנינה", "האחים קרמזוב", "בית בודנברוק" ו"מוות בוונציה", מתה מסרטן

64תגובות
נילי מירסקי
דודו בכר

המתרגמת והעורכת נילי מירסקי, כלת פרס ישראל לתרגום, מתה הלילה מסרטן והיא בת 74. הלווייתה תתקיים היום ב–15:30 בבית הקברות ירקונים. מירסקי נולדה בתל אביב ב–1943. היא היתה בתם של בבה ומשה בולוסלבסקי ואחותה של המתרגמת ימפה בולוסלבסקי, שנפטרה לפני כשלוש שנים. סבה היה יהודה בולוסלבסקי, ממוכרי הספרים הידועים באוקראינה ומי שחנות הספרים שלו ברחוב אלנבי בתל אביב היתה למרכז תרבותי שוקק (סשה ארגוב, ידיד המשפחה, היה אחד השותפים בה). בראיון ל"הארץ" לפני כשנה, שנערך בביתה עם הופעת התרגום שלה ל"פליקס קרול: וידוייו של מאחז עיניים" מאת תומס מאן (הוצאת אחוזת בית), סיפרה מירסקי כי ספרים רבים ממתינים שתקרא בהם, וביניהם כל ספרי הילדים של אביה בשפה הרוסית. רוסית היא שוחחה גם עם סבתה אבל בבית ילדותה הציוני דיברו עברית.

אחרי סיום בית הספר למדה ספרות אנגלית באוניברסיטה העברית אבל נישאה בגיל צעיר לסמיון (סיומה) מירסקי, עולה מברית המועצות, ויחד אתו, כשמלאו לה 20, עברו לגרמניה. היא היתה אמורה ללמוד תולדות האמנות, אך נשבתה בתרבות הגרמנית. אחר כך חיו השניים בפריז וכשהיתה בת 30, אחרי גירושיהם, שבה לארץ בגפה והחלה ללמד ספרות רוסית ואנגלית בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. אז הזמין אותה מנחם פרי לתרגם בשביל כתב העת "סימן קריאה" שהקים. משם התקדמה הקריירה שלה כמתרגמת וכעורכת: היא תירגמה להוצאות עם עובד והקיבוץ המאוחד ולימים היתה עורכת סדרת הדגל בעם עובד, "ספריה לעם", לצד אילנה המרמן, תרזה בירון־פריד ומשה רון. ב–2011 פרשה מההוצאה והחליטה להתמקד בתרגום. מאז פעלה תחת הוצאת אחוזת בית. בשנים האחרונות עבדה על תרגום מחודש ל"הטירה" של פרנץ קאפקא. הפרק הראשון פורסם לאחרונה בכתב העת "דחק".

קשה לתאר את היקף תרומתה של מירסקי לקוראי הספרות דוברי עברית. מירסקי, זוכת פרס ישראל לתרגום לשנת 2008 ומי ששמה היה לתו איכות לתרגום מופתי, הפכה קלאסיקות כמו "אנה קרנינה", "האחים קרמזוב", "בית בודנברוק", "מוות בוונציה" ועוד לבנות בית בספריות מקומיות רבות. רבים מהספרים האלה, אפילו "פליקס קרול", הספר האחרון שהשלימה והאחרון שהשלים גם מחברו תומס מאן, נכללו ברשימות רבי המכר.

כתבה ב"הארץ" מ–2011 תיארה אותה כאשה ש"משכה אלינו בשתי ידיה, בכישרון אדיר ובחריצות מעוררת הערצה, את הפסגות הגבוהות של ספרות העולם". בראיון עמה מ–2016 תיארה כיצד משתלט עליה ספר שהיא מתרגמת. הדמויות מהלכות בין חדרי ביתה ולבה ותחושותיה כלפיהן הן של "אח רחוק, אהוב ומאהב". "יש לי עורק פנימי כזה, צורך ללמד, לעניין אנשים במה שנראה לי חשוב", הסבירה. "אני לא קוראת לזה שליחות אבל אני אוהבת לתווך דברים שיקרים לי". סימנים לקרבה נפשית של ממש לגיבורי הספרים ולמחבריהם לא היה קשה למצוא בשיחות עמה. אלו היו תמיד מאורעות רבי פיתולים וסיפורים, הרחקות לצורך פיקנטריה על אודות דמויות שמתו לפני מאות שנים אך הוסיפו להתקיים בראשה כגיבורי טלנובלה. השיחה עמה, רוצה לומר, היתה תמיד הרפתקה מצחיקה, פרועה, מלאת ויסקי וארוס. "כל העולם שאני חיה בו הוא עולם העבר. העבר מרתק אותי ואני מרגישה בו בבית", הסבירה באותו ראיון מ–2016 ובסופו סיכמה "הבריאות שלי לא חסונה, אני לא יודעת כמה זמן יהיה לי לתרגם, אבל אני מקווה לתרגם כל עוד אני חיה. אין לי תוכניות מעשיות, אבל לא ארצה לחיות כשאני אינני אני. בינתיים יש לי תכניות לעוד המון תרגומים שאני מתכוונת לתרגם".

דניאל בר און
עם עובד
עם עובד
הקיבוץ המאוחד
דודו בכר
דודו בכר
דודו בכר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#