בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בסוף רוני סומק נבחר למשורר הלאומי

השאלה שהציג בני ציפר בפסטיבל המשוררים במטולה באשר למחליפו של חיים גורי זכתה לתשובות שונות, שחלקן תקפו את עצם הבחירה הרשמית במשורר לאומי. בסוף הקהל הכריע בעד רוני סומק, שהודה והסמיק

20תגובות
רוני סומק
ניר קידר

למרות השמועות שנפוצו בנוגע לשמו של הנבחר, ועל פיהן ארז ביטון ייבחר למשורר הלאומי, בסופו של דבר זה היה רוני סומק. 41 המעלות ששררו במטולה לא הקהו את הידורו של בני ציפר, מנהל פסטיבל המשוררים ועורך מדור "תרבות וספרות" בעיתון זה, עם פפיונו הנצחי במפגש הסיום של פסטיבל המשוררים, שאותו פתח בהסתייגות. הוא אמר שביאליק הוא אמנם המשורר הלאומי, אבל שאל האם בעקבות מותו של חיים גורי, יש מישהו שיכול לתפוס את מקומו כמבטא את רחשי לבו של העם, ולשמש כמצפון הלאומי שאותו יבטא בדברי שיר. ציפר הוסיף ואמר שלא רק את רחשי לבו של העם צריך המשורר לבטא, אלא צריך שעצם דמותו תהפוך את השירה לדבר חשוב בציבוריות הישראלית. "המשורר הרשמי של מדינת ישראל, שר השירה, משורר החצר", אמר ציפר, "משורר בן זמננו שיהיה המשורר החשוב, זה שמגיב בשירה על מה שקורה".

חמישה עלו לבמה כדי לדון בנחיצותו של משורר לאומי בעת הזאת: צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים; דוקטור קציעה עלון, חוקרת הספרות ובעלת הוצאת הספרים גמא; המשורר והמתרגם דורי מנור; חוה פנחס כהן, משוררת ועורכת כתב העת "דימוי"; וציפר, שהנחה את הדיון. אליהם הצטרפו המוזיקאים יאיר דלאל ואבטה בריהון. ראשון דיבר ניר, שסיפר על כך שביום מותו של חיים גורי נודע לו שהחרדים במקום עבודתו לא הכירו את גורי ולא שמעו את שמו. זוהי, בעיניו של ניר, הוכחה לפיצול העמוק בחברה הישראלית. "אני חושב", אמר, "שהשאלה מיהו המשורר הלאומי היא שאלה מאוד טעונה, ושהדרך להשניא משורר זה להכתיר אותו כמשורר לאומי".

רוני סומק - דלג

פנחס־כהן דיברה אחריו ואמרה שאין צורך במשורר לאומי, ושזה מסימני ההיכר של משטרים פשיסטיים. ואף על פי כן סיפרה אחר כך, שלפני כמה שנים הגיע לישראל רוברט פינסקי, שהיה המשורר הלאומי של אמריקה באותם ימים וגם הסבירה את משמעות הבחירה הזאת: המשורר הנבחר מחויב לשנת עבודה מוושינגטון ובמסגרתה עליו לעשות ככל יכולתו להאהיב את השירה האמריקאית על העם האמריקאי. לדעתה, משורר לאומי כזה נחוץ גם נחוץ. אבל מעמדו של גורי נראה לה שונה לחלוטין ולמעשה, זהו מעמד ללא תחליף משום שצמח מלמטה ולא הוחלט על ידי הממסד.

פנחס־כהן סיפרה על מנהגו של גורי לענות למי ששאל אותו לשלומו, ששלומו כשלום עמו, והוסיפה: "הוא היה אדם שקורא את העם, חווה אותו וכותב עליו, וכשיש משורר כזה, אנחנו מכתירים אותו באופן טבעי. אבל אחרי לכתו, התייתמנו ממשורר לאומי ואין מי שימלא את מקומו".

דורי מנור
אבישג שאר-ישוב
חוה פנחס כהן
טלילה קסובק

דורי מנור, שמאמר שכתב הוא שהעלה את כל העניין לדיון ("נתן אלתרמן, אבוי", "הארץ", 15.4), אמר שהרעיון של משורר לאומי מתאים אולי למאה ה–19 — הוא חוטא בלאומנות ויש להימנע ממנו בכל מחיר. "ממשורר רשמי אני עוד יותר נרתע, דווקא בגלל הפיתוי שצפון בו. משורר כזה לא רק יהפוך למשורר חצר, אלא שגם השירה תסבול מהמינוי שלו. נראה לכם שמשורר רשמי יכתוב על סקס, או על תשוקה? לא רק זה: משורר רשמי או לאומי הוא משורר שהשירה שלו צריכה להגיע לקהל רחב מאוד, קהל של מיליונים, ושירה כזאת תצטרך לעבור רדוקציה של השפה שבה היא משתמשת ושל הרעיונות שהיא מציגה".

דווקא קציעה עלון חשבה שתפקידו של המשורר הלאומי הוא תפקיד של נביא ומוכיח בשער. ככזה, צריכה המדינה לממן אותו בכספי המסים שלה, גם אם מדובר במשימה שאינה קלה כלל וכלל למי שייקח אותה על עצמו. ונדמה שדווקא דבריו של המוזיקאי דלאל, שהוזמן לנגן בפאנל, שיקפו איזו אמת עמוקה: דלאל אמר שהבחירה בתפקיד המשורר הלאומי היא בחירה שצריך המשורר לעשות בעצמו, וציין את גורי, את עמיחי ואת אלתרמן כמשוררים שבחרו לשים בראש מעייניהם את ענייני העם. אבל בדומה לפנחס־כהן, גם הוא חש עצמו מיותם: "אני לא יודע אם אחרי גורי יש משורר שבחר את עצמו לתפקיד הזה".

חיים גורי. הבחירה היא של המשורר עצמו
תומר אפלבאום

לאחר כל הממליצים האלה על תפקיד המשורר הלאומי, שאט אט הידרדר מעמדו במהלך הדיון, זכה רוני סומק בתואר על פי בחירת הקהל, בבחירות שהתקיימו עוד קודם לכן בכל ימות הפסטיבל וכל באיו השתתפו בהן.

סומק התייחס לכל העניין בהומור הראוי לו, ולא שהיו לו הרבה ברירות, כי אפילו פרס לא קיבל מי שנבחר — כי אין שכר למשוררים. הוא עלה על הבמה לקול תשואות הקהל, סיפר על הכישלונות שנחל בבחירות המוניציפליות לעיריית רמת גן שבהן התמודד לצד צביקה ניר, הבטיח לדורי מנור שינסה לכתוב גם על סקס בשיריו הבאים והודה לציפר ולמי שבחרו בו. "תענוג להיות חביב הקהל", אמר סומק והסמיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו