העיתונאי ואיש הספרות בועז עברון מת בגיל 91

עברון, שפרסם ב"הארץ" ו"ידיעות אחרונות", ניהל את בית הספר למשחק "בית צבי" וייסד את המפעל לתרגום ספרי מופת לעברית. ספרו "החשבון הלאומי" מ–1988 ערער על המוסכמות הציוניות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עופר אדרת
עופר אדרת

העיתונאי, איש הספרות, מבקר התיאטרון והפובליציסט בועז עברון, מדמויות המפתח במחשבה הלא־ציונית בישראל, שהיה אחד מאחרוני ה"כנענים" ומחברי "התנועה השמית", מת ביום שבת בגיל 91. הוא יובא למנוחות מחר (שני).

עברון, איש "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", שניהל את בית הספר למשחק "בית צבי" במשך עשור וייסד את המפעל לתרגום ספרי מופת לעברית, השתייך לחבורתו האינטלקטואלית של אורי אבנרי, שמת בחודש שעבר, בה היו חברים גם נתן ילין מור, עמוס קינן ובעלי שם אחרים.

עברון. מדמויות המפתח במחשבה הלא־ציונית בישראל
עברון. מדמויות המפתח במחשבה הלא־ציונית בישראלצילום: טלי שני

הוא נולד ב–1927 בירושלים למשפחת המבורגר (בהמשך החליף ל"עברון"), וגדל בתל אביב, שם למד בגימנסיה הרצליה. בשנות ה–40 שירת ב"הגנה", אך ערק ללח"י, חרף היותו איש שמאל. היה זה מתוך רצון לגרש את הבריטים מהארץ ולשחרר את יושביה — יהודים וערבים כאחד — מהכיבוש האימפריאליסטי, בדרך לפתרון הסכסוך.

בפעילות פוליטית ופובליציסטית החל בשנות ה–50. תחילה היה חבר ב"ועד לגיבוש הנוער העברי", שלחבריו הודבק השם "הכנענים". "הכנענים", בראשות יונתן רטוש, תיארו אומה חדשה שקמה בארץ, שאינה חלק מהעם היהודי אלא חלק מתרבות עברית קדומה ומשותפת לכל עמי האזור. אחרי חודשים ספורים, בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים, עזב עברון את "הכנענים".

ב–1956 הקים עם אבנרי ואחרים את קבוצת "הפעולה השמית", שהציגה דגם שונה של מדינת ישראל כחלק מפדרציה ישראלית-ערבית, שמדגישה את הקשר ההיסטורי והתרבותי של יושבי המרחב השמי. במסגרת זו, היתה הקבוצה מהראשונות שקראו להקמת מדינת פלסטין, לצד מדינת ישראל וכחלק מפדרציה משותפת עמה ועם ירדן. את רעיונותיה פירסמה הקבצה בחוברת בשם "המנשר העברי". בין השנים 1967-1960 ראה אור ביטאונה של "הפעולה השמית", הדו-שבועון "אתגר".

בין 1954 ל–1964 עבד עברון ב"הארץ" ובהמשך עבר ל"ידיעות אחרונות", שם היה עורך, פובליציסט ומבקר תיאטרון עד 1992. בין היתר, הקים, יחד עם עמוס קינן, חיים חפר ודן בן אמוץ את המוסף הסאטירי "ציפור הנפש". ב–1972 היה עברון מייסדו ומנהלו של המפעל לתרגום ספרות מופת שבמסגרת מינהל התרבות. בשנות ה–70 גם ניהל את בית הספר למשחק, "בית צבי". כמו כן היה מרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

מאמרים ומסות רבים פרי עטו פורסמו בארץ ובעולם. ספרו החשוב, "החשבון הלאומי", שפורסם ב–1988, ערער על המוסכמות הציוניות. עברון היה נשוי למרים ואב לשניים. אחד מבניו, המחזאי גלעד עברון, מת ב-2016.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ