שני עמודים צפופים, נדיבים ומעודדים ששלח לי עמוס עוז - ספרות - הארץ

שני עמודים צפופים, נדיבים ומעודדים ששלח לי עמוס עוז

שבועיים בלבד אחרי ש"גדר חיה" ראה אור, קיבלתי מכתב מהאיש שחיבר כמה מהספרים היפים ביותר שנכתבו בעברית. "בקולך את מהדהדת את הסופרים שלך, כפי שאני עצמי מהדהד את הסופרים שלי", כתב לי

דורית רביניאן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עמוס עוז. האם הבחנת שגנבתי רעיון מ"סיפור על אהבה וחושך"?
דורית רביניאן

אומרים על עבודת הסופר שהיא נעשית בבדידות. אומרים כי בעת הכתיבה מצוי הסופר במחיצת עצמו בלבד. השמועה אמנם נכונה, אך רק למראית עין. המלאכה הזאת, אף שהיא מחייבת הסתגרות, היפרדות מן העולם והתכנסות פנימה, לעולם אינה נעשית בחלל ריק.

באותן שעות ארוכות, גם כשאין בחדרו של הסופר איש מלבדו, הוא אינו ספון בו יחידי. קולות רבים, קולם של המספרים היקרים ללבו, הם ורוחן של היצירות שכתבו והופנמו בו, הם ושפתם האינטימית, כולם שרויים שם איתו ופועלים מתוכו בעת הכתיבה.

עמוס עוז היה מראשוני הקוראים של "גדר חיה". ביוני 2014, שבועיים בלבד אחרי שראה הרומן אור, קיבלתי ממנו מכתב בדואר. שני עמודים צפופים באותיות קטנטנות. היד שחיברה כמה מהספרים היפים ביותר שנכתבו בעברית, נשלחה אלי מתוך דפי המכתב, נדיבה ומעודדת, וטפחה בחום על ידי.

השבתי לו בהודעת אי־מייל, בתודה עצומה ונרגשת. שמת לב, כתבתי לו, שמעל הפגישה בין חילמי וליאת בניו-יורק, מרחפת הפגישה בין חנה ומיכאל בירושלים? וגם התעלול ההוא, של נקודת המבט הסובייקטיבית, ועם זאת הכל־יודעת — האם הבחנת שגנבתי לך אותו מ"סיפור על אהבה וחושך"? ואפילו הציפור, הציפור מ"אותו הים", התעופפה אליי ונעמדה על אדן החלון בברוקלין.

"בוודאי שכן", כתב בין השאר בתשובתו, "בקולך את מהדהדת את הסופרים שלך, כפי שאני עצמי מהדהד את הסופרים שלי. כך טוב".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ