"אגדה אמריקאית": פוליטיקאים וכותבים נפרדים מטוני מוריסון

"הסיפורים שלה — שלנו — תמיד יהיו איתנו, ועם אלה שבאים אחרינו", ספד למוריסון הנשיא לשעבר אובמה. העיתונאי דן ראת'ר כתב כי היא "נאלצה להתגבר על הדעות הקדומות של מייסדי מדינתה כדי לתבוע מקום ראוי בין גדולי הכותבים האמריקאים"

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טוני מוריסון ב-2010
טוני מוריסון ב-2010צילום: FRANCK FIFE / AFP

בכירי הפוליטיקאים, סלבריטאים וכותבים בארה״ב ספדו לזוכת פרס נובל לספרות, הסופרת טוני מוריסון, בעקבות הידיעה על מותה היום (שלישי). נשיא ארה״ב לשעבר, ברק אובמה, שהעניק למוריסון ב–2012 את מדליית החירות, ספד לה בחשבון הפייסבוק שלו וכתב: "הזמן לא היה יריב שקול עבור טוני מוריסון. בכתיבתה היא נטתה לשחק עימו, לקמט אותו ולכופף אותו, כיאה למאסטרית שהיתה. גם בסיפור חייה היא התייחסה לזמן באופן לא שגרתי. כמי שנולדה בתקופת ההגירה הגדולה, היא רוממה כעורכת ספרותית קולות חדשים ומגוונים בספרות האמריקאית, אך את ספרה הראשון פרסמה רק בגיל 39. משם בנתה קריירה ענפה שכללה זכייה בפוליצר, נובל, ועוד ועוד".  

אובמה הוסיף כי "היא יצרה מיזוג של הסיפור האפרו־אמריקאי בתוך הסיפור האמריקאי. טוני מוריסון היא אוצר לאומי. הכתיבה שלה לא היתה רק יפה אלא משמעותית — אתגר למצפוננו וקריאה לאמפתיה גדולה יותר. היא היתה מספרת סיפורים טובה, כובשת, במציאות כפי בסיפורים שכתבה. וכך, גם כשמישל ואני מתאבלים על אבדה נוראה ושולחים את תנחומנו למשפחתה ולחבריה, אנו יודעים שהסיפורים שלה — שהסיפורים שלנו — תמיד יהיו איתנו, ועם אלה שבאים אחרינו. כל הזמן".

הילארי קלינטון, שהיתה שרת החוץ של ארה"ב, ספדה גם היא למוריסון וציטטה משפט שלה: "אם יש ספר שאתה רוצה לקרוא והוא עוד לא נכתב, אתה חייב להיות מי שיכתוב אותו". על כך הוסיפה קלינטון וכתבה: "אנחנו כולנו ברי מזל על כך שהיא עצמה הקשיבה לעצתה שלה וחלקה עימנו את הסיפורים הללו".

הסנאטור ברני סנדרס, מתמודד בולט במרוץ הדמוקרטי, השתמש גם הוא בציטוט של מוריסון וכתב: "אם אתה חופשי, אתה צריך לשחרר אחרים. אם יש לך כוח, אתה צריך למצוא דרך להעצים אחרים". לכך הוסיף סנדרס: "היום איבדנו אגדה אמריקאית".

חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו־קורטז הוסיפה: "טוני מוריסון תיזכר כאחת ההוגות וכותבות הסיפורים החשובים בכל הזמנים. היא העניקה לכולנו כל כך הרבה והעבודה שלה תמשיך להעניק לנו גם בהמשך. תודה לך, טוני מוריסון".

אופרה וינפרי, שכיכבה בסרט "חמדת" על פי ספרה של מוריסון, כתבה בין השאר: "בראשית היה העולם. טוני מוריסון הפכה אותו לשיר... היא היתה המצפון שלנו, הנביא, מספר־האמת. היא היתה קוסמת שהבינה את הכוח של המלים". 

"היא כתבה את הסיפורים שחיכו להיכתב, אבל לא באופן שניתן היה לצפות אותו לפניה", נפרדה ממוריסון הסופרת יערה שחורי. "אם היוותה מצפון מוסרי, זה לא משום שאמרה לקוראיה מה נכון ועל מה עליהם להיענש. העוצמה המוסרית נובעת בכתיבתה מחמלה חמורה וגם מהכוח לפרק את הרוע, כמו גם את האהבה, ולהרכיבם מחדש. הספרים שלה עודם משנים את חיי הקוראים בהם כמשנים את סדר האיברים הפנימי, וגורמים לנו לדמיין מחדש את העולם".

גם הסופרת נוית בראל ספדה לה: "מוריסון הרחיבה את גבולות הייצוג של העוול והשאיפה לחירות. דווקא בסיפוריה הרדיקליים והנוקבים אין זכר לדיכוטומיה של רע לעומת טוב, או טהור לעומת שטני. הגיבורים שלה מתוודעים לזהותם כשהם מתעקשים לומר 'אני', למרות מציאות שמפקיעה מהם את אנושיותם".

הסופרת והמשוררת אליס ווקר אמרה ל"גרדיאן": "לרעיונות שלה היה הרבה כוח. עלינו להיות אסירי תודה שהיא הציעה לנו אותם בעידן מאתגר כזה". התסריטאית האמריקאית, שונדה ריימס ("האנטומיה של גריי", "סקנדל") כתבה: "טוני מוריסון גרמה לי להבין שכותבת הוא מקצוע ראוי. גדלתי במחשבה שאני רוצה להיות בדיוק כמוה. ארוחת ערב שביליתי איתה הוא ערב שלעולם לא אשכח. נוחי לך, מלכה".

"חסד, יופי, הרמוניה. כל אלה קיימים בעולם, בחינם, וזמינים לנו", צייצה הבמאית והתסריטאית אווה דוברניי ציטטה שורה מספרה של מוריסון "חמדת" לזכרה, וחתמה במשפט משלה: "טוני מוריסון, חייך היו מתנה עבורנו".

השחקנית האפרו־אמריקאית קארי וושינגטון ציטטה את מוריסון שאמרה פעם: "אם את רוצה לעוף, את צריכה לוותר על החרא שמונח לך על הכתפיים", והוסיפה: "אני לא יכולה לדמיין את עצמי מתבגרת בעולם ללא מילותיה. אני מקווה שאת נחה בשלום. אנחנו נחגוג את קיומך עם המון הכרת תודה ואהבה. תמיד".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ