חוקרת הספרות סמדר שיפמן מתה בגיל 68

שיפמן, שהיתה במשך השנים מרצה וגם ראש התוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב, מתה בשנתה

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ד"ר סמדר שיפמן. דורות של תלמידים
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

חוקרת הספרות ד"ר סמדר שיפמן מתה ביום חמישי בשנתה. היא היתה בת 68 והותירה אחריה בת. הלוויה התקיימה ביום שישי בחוג המשפחה. שבעה תתקיים בין הימים ראשון עד חמישי בביתה של המנוחה בתל אביב.

שיפמן, ילידת הוד השרון, רכשה את כל השכלתה האקדמית באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלה, שעסקה בעולמו הפואטי של פוקנר, נעשתה בהנחייתו של פרופ' מנחם ברינקר ולימים (1987) התפרסמה גם כספר. היא כתבה ארבעה ספרים, האחרון שבהם "שפוטה ונשפטת: דמות האם בסיפורת העברית במפנה האלף" (הקיבוץ המאוחד, 2017). בספר זה ובזה שקדם לו, "דברים שרואים מכאן: דויד גרוסמן, אורלי קסטל בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם?" (הוצאת כרמל, 2007), עסקה בסופרים ובספרות הישראלית בת זמננו. תחום זה היה עיקר עבודתה כחוקרת, אבל שיפמן עסקה גם בספרות של קפקא, טוני מוריסון, גרסיה מרקס ובורחס.

שיפמן העמידה דורות של תלמידים. עוד קודם להשגת תואר הדוקטור בספרות לימדה: בסמינרים למורים בשדה בוקר ובסמינר הקיבוצים ומשנת 1975 באוניברסיטת תל אביב. בין 2014 ל–2018 היתה ראש התוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטה.

"סמדר היתה מורה שלי. כשהייתי בבי־אי היא היתה בשלהי הדוקטורט שלה על פוקנר. חברתי ציפה קמפינסקי הפנתה אותי ללמוד אצלה מפני שהיתה מרצה מעולה, והקורס שלה על פוקנר היה קורס מיתולוגי", מספר חברה פרופ' מיקי גלוזמן, שהיה ראש החוג לספרות בתל אביב. "לפוקנר היתה אז נוכחות רצינית בספרות הישראלית ואני ובני דורי למדנו עליו דרכה. היתה לה בכלל אהבת ספרות עצומה. היא היתה אחת האנשים שקראו הכי הרבה. בכל שיחה נדהמתי להיווכח עד כמה היא חיה את הספרות, עד כמה היא מעורה, ידע קלאסי, היכרות עם ספרות אמריקאית והיתה לה היכרות מוחלטת עם כל מה שקורה היום, תכונה נפלאה, אהובה. כחוקר קל להתמקד רק במה שקשור במחקר שלך, לסמדר היה עניין בכל.

היא היתה אדם שיש בו ממד של חומרה, אדם עם יושרה, שמצפה מעצמה להרבה, איפוק כמעט לא ישראלי. היא לא היתה סחבקית והיתה אדם שמור, ויחד עם זאת היא היתה גם אדם חם. היא דרשה מעצמה המון, עבדה במשרות כפולות, בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטה וגידלה ילדה. בשנות ה–70 החוג לספרות היה מקום קשה, עם יחסי אנוש קשים, הדמויות הדומיננטיות היו לא קלות בלשון המעטה. אין מי שהיה בחוג הזה ולא חווה את נחת זרועם המטאפורית. סמדר השתייכה לדור המדבר. בשנים האחרונות היא היתה ראש החוג למגדר, במקביל להוראה בחוג לספרות, וזה היה תיקון עצום בשבילה. זו היתה סגירת מעגל חיובית ומשמחת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ