בנו של עמוס עוז: "אנחנו זוכרים אחרת מאחותי, את ההסבר אשמור לעצמי"

דניאל עוז הגיב לספרה של אחותו המרוחקת גליה עוז, בו טענה כי אביהם התעלל בה בילדותה. "הוא היה האדם הכי טוב שהכרתי", כתב בפוסט, אך הדגיש כי בדבריה "גרעין של אמת". מוקדם יותר הצהירה נילי, אלמנתו של עוז, כי "דאגה כל חייה שאיש לא ייגע בילדיה"

גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה עוז. "משוכנע שגם לה היה קשה"
גליה עוז. "משוכנע שגם לה היה קשה"צילום: שפרה כהן חמסי

תדהמה וכאב לב, כך אפשר לסכם את התגובות לידיעה על ספרה האוטוביוגרפי של גליה עוז, בתו האמצעית של הסופר המנוח עמוס עוז. בספר, "הדבר המתחפש לאהבה" שיצא היום לחנויות בהוצאת כנרת זמורה דביר, מספרת עוז על האלימות, ההשפלה וההתעללות שהיא ואמה ספגו מידי אביה לאורך שנים. עוז האב, מגדולי הסופרים בארצנו שגם זכה להכרה עולמית והוזכר תדיר, עד מותו בסתיו 2018, כמועמד אפשרי לפרס נובל לספרות — היה יותר מסופר. הוא היה סמל למחנה השלום. בהינתן הדברים, הגילוי של בתו הביא לשברון לב קולקטיבי.

כל אחד מבני משפחת עוז הגרעינית הגיב לדברים בדרכו. פרופ' פניה עוז־זלצברגר, בתם הבכורה של עמוס ונילי עוז, פרסמה בטוויטר את תגובת המשפחה, לפיה בני המשפחה הכירו "אבא אחר. אבא לבבי, קשוב, שאוהב את משפחתו אהבת נפש מלאה דאגה, מסירות וקרבה. מרבית ההאשמות שגליה מטיחה בו כעת סותרות לחלוטין את הזיכרון העז שנטבע בנו לאורך כל חיינו. גליה החליטה לנתק כל מגע איתנו לפני כשבע שנים. הטענות שהשמיעה אז כלפי כולנו תפסו אותנו בהפתעה. אף על פי שלא זיהה את עצמו בהאשמותיה, אבא ניסה וקיווה ממש עד יומו האחרון לדבר איתה ולהבין אותה, גם על הדברים שנראו לו ולנו מנוגדים למציאות. כאבה של גליה כנראה אמיתי ושובר לב, אבל אנחנו זוכרים אחרת. אחרת לגמרי".

זמן מה אחר כך, בראיון לרשת ב', הגיבה לדברים גם נילי עוז, אלמנתו של עמוס. "כשהבת שלכם מפרסמת דבר כזה — אם זה לא נכון זה פוגע ואם זה נכון, זאת תיבת פנדורה", אמרה לה המראיינת, אסתי פרז. עוז השיבה כי היא עדיין מתאבלת על בעלה, ותהתה מולה האם "כשלך יש משהו במשפחה את מרימה את כל אמצעי התקשורת ומספרת לכולם?" "אני דואגת לילדים שלי לפני הכל", ענתה פרז, ועוז הסכימה עמה: "גם אני, ואני יכולה להבטיח שכל החיים דאגתי להם, ושאף אחד לא נגע בהם לרעה".

הפוסט של דניאל עוז

"עמוס עוז לא נגע בהם לרעה, לא התעלל, לא השפיל, לא הכה?" הקשתה פרז, ועוז השיבה כי היא "לא מתכוונת להגיד דבר בנושא הזה, למרות שאני יודעת כל מה שהיה והסיפור הוא בעיה — לא שלנו, של מי שכתב את זה. אני לא מתכוונת להתייחס".

מאוחר יותר, נדרש לדברים גם דניאל עוז, בנם הצעיר של נילי ועמוס, שסיפר באריכות בחשבון הפייסבוק שלו על אביו, ש"לא היה מלאך, רק בן אדם, אבל הוא היה האדם הכי טוב שזכיתי להכיר". עוז הבן ביקש שלא להשחיר את אחותו, אף שגרסת המשפחה שונה בתכלית מגרסתה.

"לעומתנו, אחותנו האמצעית גליה, זוכרת שהיא חוותה מידי אבא שלנו הורות קשה ומתעללת. אני בטוח — כלומר, יודע — שיש גרעין של אמת בדבריה. אל תמחקו אותה. אבל גם אל תמחקו אותנו", כתב בפוסט, וחידד את תפישתו את הדברים כעת:

עמוס עוז ב-2016. "אינו יכול לסנגר על אוהביו"צילום: Leonardo Cendamo / leemage / AFP

"אלה הם פני הדברים כפי שאני עצמי מכיר אותם, מעשה שהיה: אחרי שנים רבות של קשר משפחתי טוב לכאורה, לא נטול מתיחות ובכל זאת הדוק, רווי שמחות משפחתיות, גליה נזכרה במה שהיא זכרה אז כהזנחה. אני ופניה מצידנו ראינו את אבא שלנו עושה שמיניות באוויר, כורה בורות עמוקים עד כאב בעצמו כדי להבין את אשמתו, להכיר בה, להשתנות, לנסות ולכפר ולהפיס. אם חווינו אני ופניה עוולות מידיו בילדותנו (אשר כמשתמע מדברי גליה, לא היו כאובים אמנם באותה המידה), אף פעם לא ניקר בנו הצורך להציף אותם ולגרום לו להתבשל ולהתענות בהם ממש כך. כאב לראות את זה. אני יודע שחוויות טראומטיות נקברות תחת תלים של הדחקה, ויכולות להישאר קבורות למשך שנים ארוכות. מה שהיה לי קשה וזר — ואני לא אומר את זה כשיפוט, אלא כתיאור כנה של נקודת המבט האישית שלי — הוא שככל שאבא שלנו התאמץ להקשיב, להפנים, לפייס, לתקן את עצמו, כך הפכו הזכרונות של גליה לקשים ומפלילים יותר ויותר".

עוד כתב עוז הבן כי "יש בחיים שלי תעלומה. אני לא באמת יודע מה הרג את אבא שלי באיטיות, לאורך שש־שבע שנותיו האחרונות: הסרטן, או הסיוטים ונדודי השינה היומיומיים. הסרטן, או זה שאמי התאבלה, בבכי תמרורים חוזר ונשנה, ש'מתה לה ילדה'. מה עבר על הורי ראיתי במו עיני. מה עבר על גליה לאורך אותו הזמן, אחרי שניתקה איתנו כל קשר — אינני יודע כי היא לא הרשתה לי לגלות. אני משוכנע שגם לה היה קשה מאוד, כואב מאוד. גליה היא הרבה דברים, אבל היא לא נכלולית, לא שקרנית ולא מניפולטורית. אנא אל תאמרו אחרת. אנא גם אל תאשימו את אמי ואחותי פניה באיזו קנונייה מופרכת. אבא שלי מת והוא לא יכול לעמוד על דוכן הנאשמים ולטעון לחפותו, גם לא לסנגר על אהוביו. אנחנו רק עדים: לגבי הדברים שאמא שלנו זוכרת אחרת מגליה, הדברים שפניה זוכרת אחרת מגליה, הדברים שאני זוכר אחרת מגליה — ובכן, אלה הם זכרונותינו מנקודת מבטנו האישית, המוגבלת (כמו של כל אדם). ואת ההסברים שלי לסתירה שבין הגרסאות אשמור לעצמי".

נדמה שבניגוד לתגובות ההמוניות הרגילות לשערוריות באשר הן, במקרה זה מיעטו דוברים שונים מתחום הספרות להגיב. מי שכן, מיהר להתייחס לשאלה הנוגעת למורשתו הספרותית של עוז. "יש דברים שהם בלתי נסלחים ואין עליהם התיישנות", כתב בחשבון הפייסבוק שלו הסופר מתן חרמוני, והוסיף כי "צריך לכתוב מחדש את תולדות הספרות העברית וכל מי שעוסק בספרות ומתבטא כרגע בנוגע לעניינים ציבוריים אחרים, מנסה להסיט את המבט ממחזה האימים שמתרחש עכשיו". גם סופר הילדים יהודה אטלס, ידידה של גליה עוז, הביע תמיכה בה בראיון בגלי צה"ל והודה כי "ידעתי על הסיפורים הללו — קשה לנו, השמאלנים, העניין הזה. עמוס עוז הוא הנסיך הזהוב שלנו, אבל כנראה שגם לירח יש צד אפל". באשר ליצירותיו, ספריו האהובים של עוז, אמר אטלס "כנראה שצריך להפריד בין האדם ליצירותיו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ