האנשים שמתרגמים ספרים לעברית מרוויחים פחות משכר מינימום

בשנים האחרונות נשחק עוד יותר שכר המתרגמים. זאת בשורה רעה מאוד לאיכות הספרים, מזהירים אנשי המקצוע, ואנא, אל תזרו מלח על פצעיהם עם המקרה של דויד גרוסמן

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דוכנים של מודן בשבוע הספר
דוכנים של מודן בשבוע הספר, 2013. דווקא ההוצאות הגדולות מנסות לשלם הכי פחותצילום: עופר וקנין
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

ב–14 ביוני התנפח החזה הישראלי בגאווה קולקטיבית. הסופר דויד גרוסמן זכה באחד הפרסים הספרותיים החשובים בעולם, פרס מאן בוקר הבינלאומי, והיה לישראלי הראשון שקיבל את הכבוד הזה. גרוסמן לא זכה בפרס הנאה לבדו: אל הבמה באירוע החגיגי במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, טיפסה אתו ג'סיקה כהן, שתירגמה לאנגלית את ספרו הזוכה, "סוס אחד נכנס לבר". על פי כללי מאן בוקר, גרוסמן וכהן זכו במשותף וחולקים שווה בשווה את הפרס הכספי, בסך 50 אלף ליש"ט.

לא תמיד התנהל כך מנגנון הפרס. בשנת 2015 שונו הכללים והוחלט לכבד הן את הסופרים והן את המתרגמים. היתה זו תולדה של הבנה מעמיקה בכל הקשור לספרות הנכתבת ברחבי העולם: מתרגם טוב הוא גשר הכרחי בין שפות, תרבויות וזמנים, ותרגום ספרות מצטיין הוא תנאי להעשרה תרבותית ולחשיפה לצורות חיים, מדינות וחברות שונות. מתרגם טוב — או מתרגמת, במקרה של גרוסמן וכהן — יצליחו לתווך לעולם גם את הבדיחות הדחוסות הייחודיות לתרבות הישראלית בת זמננו, את הסיטואציות המוכרות לבני דור ישראלי מסוים ואולי לו בלבד, ויגשרו על פערים תרבותיים גדולים.

אלא שבכל הקשור לתחום התרגום בארץ, הזכייה של כהן וגרוסמן נראית כתזכורת כואבת במיוחד למאבק שמנהלים המתרגמים זה כמה חודשים על זכויותיהם ושכרם. השינויים התכופים יחסית בחקיקה בענף הספרות — חקיקת חוק הספרים וביטולו בטרם עת — גרמו גם לשחיקה בשכר המתרגמים. זה חלק מתופעה רחבה שכן השחיקה חלה בתשלום לכל העוסקים במקצועות הספר, לרבות עורכים ספרותיים ועורכי לשון. כולם משתכרים שכר שאינו מגיע לכדי שכר מינימום, ולעתים הרבה פחות מזה. התוצאה היא שלא רק השכר נפגע: בניסיון לחסוך, נפגעות גם האיכות הספרותית וגם עצם הנכונות להשתדל לטובת פיסת תרבות מעולה מארצות רחוקות.

פחות משכר מינימום

המקרה של הסופר והמתרגם אסף גברון והסופר האמריקאי ג'ונתן ספרן פויר מקפל בתוכו את הבעייתיות. רשימה נאה של ספרים תירגם גברון מאנגלית לעברית: של פיליפ רות ונתן אנגלנדר, סיפורים קצרים שכתב ג'יי־די סלינג'ר וגם את שני ספריו הראשונים של ספרן פויר, "הכל מואר" ו"קרוב להפליא ורועש להחריד". אלו הקנו לגברון מעמד של מתרגם מוכר ומוערך. אבל את "הנני", ספרו האחרון של ספרן פויר שיצא בעברית לפני פחות משנה החליט גברון לא לתרגם. השכר שהוצע לו, הוא מודה, לא הלם את העבודה הדקדקנית והממושכת שלדעתו נדרשת לצורך התרגום.

דויד גרוסמן וג'סיקה כהן בטקס פרסי מאן בוקר. וחולקים שווה בשווה פרס כספי בסך 50 אלף ליש"טצילום: Janie Airey

"ב–300 עמודים של ספר יש כ–90 אלף מלים, 300 מלים בעמוד בערך. כשהתחלתי לתרגם, לפני כ–20 שנה, הרווחתי 600 שקל לגיליון דפוס וטיפסתי ל–900 שקל. בשיא קיבלתי 1,250 שקל לגיליון דפוס. גם עכשיו ביקשתי את הסכום הזה מהוצאת כנרת, וסורבתי. זו הסיבה שאני לא מתרגם יותר. זו עבודה מדוקדקת שלוקחת הרבה מאוד זמן ומסתכמת בשכר של בערך 10,000 שקל, שבחלוקה לזמן המושקע בה, אינו מגיע למשכורת מינימום".

מרבית הכותרים המתורגמים לעברית נכתבו במקור באנגלית, שפה שבה היצע המתרגמים רב. עבודת התרגום מתוגמלת על פי גיליונות דפוס: גיליון דפוס כולל 24 אלף סימני דפוס — כ–5,000 מלים. ובספירה הזאת יש עוד עניין קטן אך משמעותי: מרבית ההוצאות מחשיבות כסימן דפוס גם את סימני הרווח בין המלים ומיעוטן מתמחר גיליון ללא סימני רווח (שתי אפשרויות הספירה קיימות בקובצי וורד). מתרגמת בעלת ניסיון של 25 שנים בתחום הסבירה כי בתחילת דרכה שילמו לה הוצאות כמו כתר או כנרת־זמורה־ביתן 600 שקלים לגיליון דפוס, ועם הניסיון והוותק, עלה שכרה בהדרגה עד ל–850 שקלים לגיליון — ושם נתקע. היום, מעידים כמה מתרגמים, מתעקשת הוצאת מודן לשלם 800–850 שקל לגיליון דפוס שאינו כולל סימני רווח, ואת התעריף הזה היא מנסה ליישם גם על עבודות תרגום של ספרי הוצאת כתר, שאותה רכשה מודן לפני כשנה.

על פי אותה מתרגמת ותיקה, רק הוצאות ספרים מעטות מוכנות לשלם יותר למתרגמים בעלי ותק, ומאחר שתחום הספרות סובל ממתח הכנסות נמוך ומריבוי בהיצע המתרגמים, התמונה הנוצרת עגומה. "כיום אני עובדת רק עם מעט מאוד הוצאות, כאלה שמוכנות לשלם שכר גבוה יחסית. לשמחתי, היות שאני מוכרת, אני מצליחה לעבוד רק איתן. ועדיין, זה יוצא סביב שכר המינימום — תלוי בספר. שנות הניסיון הרבות שלי, הקרדיט, היכולת — כל זה לא משנה. בהוצאות אומרים שזה מה שיש וזו תקרת הזכוכית. מתרגמים לא מקבלים יותר".

ההתאגדות לא הועילה

לפני כארבע שנים החליטו עורכים, מגיהים ומתרגמים, בהם המתרגמות רנה ורבין ודיטה גוטמן והעורך משה רון, להקים את איגוד "אנשי הספר". האיגוד קבע תעריפון מינימום לתשלום: 900 שקלים לגיליון דפוס, כולל רווחים בין המלים. אבל גם ההתאגדות וקביעת התעריף האחיד לא הוכיחו את עצמם כיעילים.

אסף גברון. הצעה לא הולמתצילום: מוטי קיקיון

"המחירים והתנאים נשארו גרועים", אומרת גוטמן. "מ–2013 היו כל הזמן משברים: חוק הספרים נכנס, חוק הספרים בוטל וכל משבר כזה התבטא בהורדת תעריפים שלנו. הוצאות הספרים, דווקא הגדולות והמבוססות ביותר, בכל פעם שיש להן בעיה במכירות מורידות את התעריף לסימני הדפוס. הוצאות מודן — כולל כתר לשעבר — וכנרת זמורה ביתן הן הגדולות והוותיקות וזה קורה דווקא אצלן, דווקא הן מנסות לשלם הכי פחות. התעריפים היו נמוכים תמיד, בגלל זה הקמנו את האיגוד, כי לא היתה לנו שום עמדה לוויכוח. מאז הם עוד ירדו וממשיכים לרדת. זה מצב אבסורדי. השכר על העבודה שלנו יורד".

פנייה מאורגנת נעשתה לפני כמה חודשים להוצאת מודן, שעל פי המתרגמים משלמת את הסכומים הנמוכים ביותר. לדברי גוטמן, מנכ"ל ההוצאה רוני מודן הבטיחה לעדכן את התעריפים, אך בפועל דבר לא נעשה. "את התעריפון בנינו לפני שנתיים לפי הערכה של שעות עבודה כך שהוא יתאים לשכר המינימום. מאז שכר המינימום עלה ואנחנו עדיין עם אותו תעריפון. טענת ההוצאות היא שכיוון שזה לא תשלום לפי שעות אי אפשר להחיל עליו הערכה של הספק לעומת שעות. לפני חודשיים שלחנו את התעריפון להוצאות וביקשנו להיפגש אתן כדי לעבוד בשיתוף פעולה. רק הוצאה אחת ענתה לנו. המשבר בענף פוגע בכולם, בכל השרשרת, אבל הפתרון הוא לא להשקיע פחות בספרים".

מה אכפת להוצאה

המשפט האחרון שאומרת גוטמן צריך להזכיר שמעבר לסכסוך עבודה על רקע תשלום מדובר בשאלה תרבותית: מה קורה לספרים מתורגמים כאשר הענף מתגמל באורח דל כל כך את האנשים שמגשרים בין השפות. לזה, אומרת המתרגמת רות שפירא, יש מחיר תרבותי אמיתי.

שפירא משתייכת לקבוצה מצומצמת של מתרגמים משפות שאינן אנגלית. היא מתמחה בתרגומים משוודית (למשל סדרת "מילניום" של סטיג לרסון וכמה מספרי אסטריד לינדגרן) ועל תרומתה להפצת התרבות השוודית בישראל עוטרה לפני כשנה באות מסדר כוכב הצפון השוודי מטעם המלך. מתרגמים משפות שאינן אנגלית מקבלים מטבע הדברים תגמול גבוה יותר, אלא שהכרסום במעמד התרגום פוגע גם בהם.

"במקום לתרגם משפת המקור", אומרת שפירא, "ספרים שוודיים מתורגמים מהתרגום שלהם לאנגלית. מודן עושים את זה וגם כנרת — שבעבר הקפידו לתרגם משפות המקור — והוצאת דני ספרים נהגה כך עד לאחרונה. זה עלול להביא לשגיאות תעתיק נוראיות. לפעמים המתרגם לא יודע מושג מסוים ולא יודע שהוא לא יודע, כי זה לא תרגום מילולי אלא תרגום המבוסס על היכרות תרבותית. התרגומים לאנגלית פעמים רבות לא טובים ואז העברית מתורגמת מתרגום לא טוב. לתחושתי, לא אכפת להוצאות מהפגיעה באיכות".

סדרת "מילניום". מתרגמים משפות שאינן אנגלית מקבלים תגמול גבוה יותרצילום: הוצאת מודן

גוטמן מוסיפה: "נניח שאני עורכת תרגום וקיבלתי מההוצאה 480 שקל לגיליון דפוס, ונניח שערכתי עשרה ספרים בשנה — ואז מתקשרים ומודיעים לי שמורידים את התעריף ל–450 לגיליון. המשמעות הפשוטה היא שאני צריכה לעבוד יותר מהר כדי שייכנס אותו סכום. עבודת תרגום, עריכה והגהה היא מלאכה — אלה לא רק הבזקים או השראה. זו עבודה שקדנית וקפדנית שלוקחת זמן. כל קריאה חוזרת של הטקסט משפרת אותו ואם לא נותנים את הזמן הזה, אז זה כמו נגן בפילהרמונית שיש לו הרבה פחות זמן להתאמן ולעשות חזרות. זה מה שקורה עם הספרים, ומה שנורא הוא שהספרים נשארים בפגמיהם: אם יוצא תרגום מרושל עם שגיאות, הוא נשאר כך לנצח. בסופו של דבר זו פגיעה בקוראים ובקוני הספרים.

"אחד התפקידים של הוצאות הספרים הוא להכשיר אנשי מקצוע שיידעו להוציא ספרים. לפרסם ברשת ספר שלך לפני עריכה והגהה, לפרסם תרגום מרושל — כל אחד יכול. אבל אין כיום אנשי מקצוע טובים וחדשים שרוצים לעסוק בתחום. לא מטפחים אותם וקשה להתפרנס ולנהל משא ומתן משפיל בכל פעם מחדש. אנחנו מקווים להגיע להסכמים ושיתוף פעולה, כי כל ענף הספרים וכל חובבי הספר יסבלו מההשלכות של המצב הנוכחי".

מהוצאת מודן נמסר בתגובה: "מודן עובדת עם מתרגמים ועורכים רבים לאורך שנים ובאופן רציף. הסיבה לכך היא הערכה רבה שאנו חשים לאותם מתרגמים ועורכים מצד אחד, ושביעות הרצון המופגנת שלהם מהעבודה עם מודן מצד שני — הן מבחינת מוסר התשלומים הגבוה, הן מבחינת היחס — ומה לעשות, כנראה שגם התשלום הוגן. מטעמים מובנים, לא ניכנס לתנאי השכר של אנשים ספציפיים, אבל נציין שהתעריפים משתנים מספר לספר, משפה לשפה וממתרגם למתרגם. הכל בהתאם לסוגת הספר, מידת הקושי של התרגום/עריכה, שפת המקור — וכמובן גם ניסיונו ומקצועיותו של המתרגם.

"בנוגע לטענה על 'ניסיון לחסוך' על ידי תרגום ספרים מאנגלית ולא משפת המקור: אם מתוך מאות ספרים שהוצאנו השנה היו שניים שתורגמו שלא משפת המקור הרי שהיו אלה ספרים שהז'אנר ואופי הכתיבה מאפשרים זאת, גם על דעת בעלי הזכויות. הוצאת מודן ידועה באיכות תרגומיה, ולכן הטענה על פגיעה בספרים מגוחכת. חשוב להבין, שבעולם שבו הוצאות הספרים נותנות הנחות של 70%–80% באופן קבוע, וממה שנשאר הן צריכות לשלם עבור דפוס וכריכה, שיווק ושינוע, משכורות, תרגום ועריכה — לא נותר כסף על מנת להעלות משמעותית את שכר העורכים והמתרגמים כפי שהם — וגם אנחנו — היינו רוצים. גם הוצאות הספרים עסוקות בהישרדות, בענף שהולך ונהיה יותר ויותר קשה".

בכנרת־זמורה־ביתן סירבו להגיב.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לואיס המילטון

מרצדס ייצרה מכונית ש"קופצת כמו קנגורו". גם המילטון סובל

מדפי ממתקים בסופר

כיף כף מטורקיה ופתי בר מפולין: החברות שמוכרות כחול לבן מחו"ל

עטיפת הספר. העיר שהיתה אמורה להיות ייחודית במינה

לרגע היה נדמה שערד יכלה להיות עיר אחרת לגמרי

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"