חיים באר: "אם נמחק מהספרות והאמנות את מה שלא מוסרי, נאבד יצירות אדירות"

אם הדבר תלוי בו, כשיגיע זמנו של חיים באר, אחרי 120, ימצאו יורשיו עזבון מסודר, ללא עבודות גנוזות או ספרים כתובים למחצה. שום סימן שאלה באשר להנצחה, מחקר, הוצאה מחודשת של כתבים נושנים, הוצאה ראשונה של כתבים לא גמורים, לא יעמוד בפתח חדר העבודה. להכל הוא ידאג מבעוד מועד ביעילות ובעיקר בעצמו. הוא לא עושה זאת מתוך רחמנות על יורשיו, כלומר לא רק, אלא מתוך חשש. הפחד מהתפוגגות רצונותיו ברגע שיתפוגג גופו.