דורי מנור חוזר לסכסוך הספרותי המתוקשר שלו עם נתן זך

נתן זך ודליה רביקוביץ יעמדו במרכז הערב "רגע אחד שקט בבקשה" שיפתח היום את פסטיבל "7" בירושלים. דורי מנור ורונה קינן, שינחו את הערב, מסבירים מה מושך אותם למאבק הדורות של שנות ה–50

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נתן זך ודורי מנור
נתן זך ודורי מנורצילום: תומר אפלבאום ודניאל צ'צ'י'ק
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

כשהיה בן 30 הוציא המשורר והעורך דורי מנור ספר שירה ראשון, "מיעוט". הוא חי אז בפריז, שבה למד ועבד, ומשם התבונן במה שקרה בעקבות צאת הספר. תחילה נכתבה עליו ביקורת משבחת במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ". לאחר מכן, באותו מוסף, השתלח בספר המשורר נתן זך. שיריו המחורזים של מנור, מסורת שזך קטל בעבר בחדווה, נדמו לו כ"אפולוגטיקה של מתרגמים או אלה מהם, שבמקום למשוך את קדמוניותיהם שלהם לעבר לשון ההווה השירית במיטבה, מבקשים לגרור את הלשון העכשווית לאחור".

קטטה ספרותית פרצה. מנור ענה לזך ולמדורה שנדלקה נוספו כותבים רבים במשך שבועות ארוכים. ריב ברוטאלי אחר שבו היה מעורב זך התרחש בסוף שנות ה–50. זך, שהשתייך לדור החדש והחדשני של המשוררים, ביצע במאמר בכתב העת "עכשיו" את מה שלימים נחרת בזיכרון כ"רצח אב" — השתלחות במשורר נתן אלתרמן ובסגנונם של מרבית בני דורו, בשפתם הגבוהה ובנטייה לחרוז. אלו נראו לזך מתקתקים ומלאי פאתוס, רגשניים וסנטימנטליים באופן המעיד על העדר רגש אמיתי. מניין הקורבנות היה גבוה ומי שעד לאותו רגע נחשבו לגדולי התרבות, אלתרמן, שלונסקי וגולדברג, כמו הוקעו בכיכר העיר.

זה קרה אז אבל האם ניסה זך לשחזר את הדרמה והפעם ברצח בן? "מבחינת הספר זה היה נהדר כי הוא פורסם בכמה מהדורות והצליח מאוד בזכות זה. כולם חשבו שאני חוגג", נזכר מנור. "לא חגגתי, סבלתי מאוד. בכל קרבות התרנגולים האלה אני לא הייתי תרנגול, לא הייתי בלול הזה בכלל והתייסרתי מאוד. יום אחד קיבלתי מכתב מדליה רביקוביץ. מכתב יפהפה: היא כתבה בו שהיא מכירה את זך עשרות שנים, שהוא משורר אהוב ואיש לא קל ושלא אשים לב. היא כתבה 'אני יודעת מה אתה חווה, חוויתי גם אני דברים כאלה, תתעלם ותכתוב'. זה היה מבחינתי לקח לכל החיים. נכנסתי לעולם השירה בספר ראשון, עם לחץ ופיק ברכיים וחטפתי את כל האלימות שיכולה להגיע מהזירה הספרותית ועוד ממי? ה־משורר החי הכי מרכזי. רביקוביץ הראתה לי שיכולה להיות נדיבות. קיבלתי את שני הארכיטיפים שיכולים להיות, האלימות התרנגולית של זך שמנסה לשחזר רצח בן אחרי רצח אב והנדיבות הגדולה של דליה רביקוביץ שהזדהתה".

צמד פיוטי

זך ורביקוביץ הם שתיים מהדמויות הספרותיות שיוזכרו בערב הפיוטי החדש של מנור ושל רונה קינן, "רגע אחד שקט בבקשה", שיפתח היום את פסטיבל "7" בבית אבי חי בירושלים. בפסטיבל יוקדש ערב תרבותי לכל עשור. הראשון, של שנות ה–50, יוקדש למאבק הדורות. ישתתפו בו גם שם טוב לוי, זהבה בן, קובי מידן וד"ר גדעון טיקוצקי. "חשבנו מה ייצג את השנים האלו בהקשרים שלנו הספרותיים והחלטנו לדבר על המאבק הבין־דורי, המאבק בין הדור הישן של אלתרמן, גולדברג, שלונסקי ואלכסנדר פן והדור החדש של נתן זך ומי שפעלו אתו", מסביר מנור. "מצד אחד אנחנו לוקחים את הנרטיב המוכר של מלחמת הדורות שהיתה, רצח אב שביצע נתן זך בנתן אלתרמן. מצד שני אנחנו באים לחדש וטוענים שהנרטיב הזה, גם אם היה נכון, היום הוא מיושן ומה שנשאר מאותן שנים הם לא מאבקי דורות אלא מה שקרה למשל ללאה גולדברג בתוך מאבק הדורות הזה. מה קרה היום לשירה של דליה רביקוביץ. שתיהן היו באותן שנים מרכזיות, אבל 'בשוליים של המרכז'.

"הן אולי נתפשו אז כלא מספיק חשובות ומעניינות כי אחרי הכל נשים, אבל כעבור עשרות שנים הן נתפשות כהרבה יותר מרכזיות וחשובות. אז היה רצח אב, זו המציאות ההיסטורית, אבל היום מותר לנו לקרוא את זה אחרת. לא איך דור הצעירים יצא נגד דור הקשישים וקטל אותם, אלא להסתכל ולראות שלא אדם אחד שקוראים לו נתן אלתרמן או נתן זך הוא המרכז. היתה קבוצת כוכבים שלמה שמעניין לבחון איך כל אחד מהם תיפקד".

דורי מנור ורונה קינןצילום: מעוז ויסטוך

קינן ומנור נהפכו לצמד פיוטי לפני שנים. הם הכירו בנסיבות חברתיות והחלו לגלגל רעיונות ליצירה משותפת. אחד מהם נהפך לתוכנית הרדיו "ציפורי לילה מתפייטות". בתכנית, שעלתה ב–2010, חקרו נושא בספרות ושירה, במוזיקה ובשיחות אולפן משוחררות. בשנתיים שבהן שודרה תוכניתם היא נהפכה לתופעה לא צפויה. בקבוצת הפייסבוק שנפתחה לה התקיימו דיונים. הקוראים שלחו בכל שבוע מאות הצעות לקטעי שירה וספרות שיכללו בה. מאז מקיימים מנור וקינן ערבים פיוטיים משותפים. הם עוסקים בסוגיה שעל הפרק ונוברים בה, מזמינים אורחים לשיר ולשוחח וקינן שרה ולעתים מלחינה שירים שטרם הולחנו.

אלגנטיות ונדיבות

בפגישה עם שניהם, בדירה התל־אביבית שבה מתגוררת אמה של קינן, נורית גרץ, ניכרת הנינוחות שביניהם. הם שוחחו בנחת, למשל על הריונה המתקדם של בת הזוג של קינן. מנור, ד"ר לספרות ועורכו של כתב העת "הו", שלאחרונה הוענק לו תואר אביר במסדר הספרות והאמנויות מטעם ממשלת צרפת, הוא בין המשוררים שקינן הלחינה משיריו. אחד מהשירים הללו, "אם", יופיע באלבום החדש שלה, החמישי, שייצא בקרוב. הם משוחחים בנינוחות על סופרים ומשוררים מתים וחיים באותה מידת מעורבות רגשית שהם מדברים על מכרים משותפים.

"לאה גולדברג חטפה יותר מכולם והיו לה אלגנטיות ונדיבות להגיב שונה מבני דורה", אומר מנור. "היא לא מצטנפת בתוך עצמה, היא משנה את האופן שבו היא כותבת. היא מתה ב–1970 ותחת השפעת הביקורת שהיא קיבלה, כותבת בעשור האחרון שלה שירה הרבה פחות מחורזת, קרובה ללשון הדיבור, והיא עושה את זה טוב ממי שהטיפו לכך. כשהיא נעלבת היא לא מפחדת לומר שהיא נעלבה וכותבת שיר יפהפה, שגם נקרא אותו בערב, בשם 'דיוקן המשורר כאיש זקן'. היא כותבת על הנערים הרוקדים על קברה".

קינן: "'רוקדים על קברו', אבל ברור שהיא מתייחסת לעצמה".

מנור (מהנהן): "זה אומץ גדול שהיה לה להתמודד עם הדברים באופן הזה, אומץ שפחות היה לגברים בני דורה. גם רביקוביץ שונה ממה שזך הטיף לו. היא לא היחידה שכתבה שונה מזך, אנשים כמו עמיחי, דן פגיס ואבידן כתבו שונה. היום אני רואה איך גם רביקוביץ וגם גולדברג הן המשוררות אולי הכי אהובות מהדורות האלה. זה לא היה המצב בזמנו או אפילו לפני 20 שנה. במשך שנים גולדברג נתפשה כמשוררת הקלילה שהסתובבה שם ליד אלתרמן. הדברים השתנו".

מה קרה?

קינן: "היחס לנשים בשדה הזה בטח השפיע ואני בטוחה גם שהלחנים. באופן עקבי לא הפסיקו להלחין אותה ואני עצמי השתתפתי בפרויקט לחנים לשיריה בתחילת שנות האלפיים. היצירה שלה היא מין מגנט שחוזרים אליו כל הזמן".

דליה רביקוביץצילום: גיא שפירא

האם האינטימיות הזו, ביניהם עצמם ובינם ובין מושאי השיחה, תתקיים גם על הבמה?

קינן: "זה לא רדיו, אין את אותה אינטימיות ואת השעות האלה, אבל יש משהו מהרוח של התכניות האלו על הבמה".

אולי זה משום שהערך הזה של חד פעמיות, משהו שנוצר באותו הרגע ורק בו, מתחדד על במה?

קינן: "הדיבור בינינו על הבמה הוא לא דיבור פורמלי, המפגשים והאינטראקציות, בינינו ובין מי שאנחנו מארחים, מייחדים את התוכניות ברדיו ואת המפגשים על הבמה. אני מרגישה שהצלחנו להעתיק את הדיאלוג הזה לתוך הבמה ודי בהצלחה, למרות שזו הפתעה מבחינתנו שלערבים האלה של מוזיקה ומשוררים, יש קהל והם כמעט תמיד נמכרים מראש לגמרי. זה כמעט משונה".

מנור: "כל פעם מחדש זה הלם".

קינן: "זה עדיין מפתיע. עברו שנים מאז התכנית וזה מין שריד כזה. את אומרת לעצמך, יש איזה דור שזה מדבר אליו ומתישהו יפסיק לבוא, אבל לא. באים חבר'ה צעירים ויש אווירה מאוד מיוחדת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

סופה בחצי הכדור הדרומי

מחקר: התחזקות סופות שמדענים חזו ל-2080 מתממשת כעת

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"