לדף הבית של הארץ

50 נשים 50 גוונים

עשור לספר שהגדיר את המיניות שלנו מחדש

שירלי גל
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ
צילום: תומר אפלבאום, הדס פרוש, גיל אליהו

השנה היא 2011, וברשת מתחיל רחש לגבי איזה ספר שמסתובב לו, שמספר על מה היה קורה אם "דמדומים", להיט הערפדים הרומנטי מ-2005, היה נכתב על גיבורים בשר ודם. כאלה שבמקום לינוק מצווארה של הגיבורה היו מצליפים בה ואז גם מצמידים לה מצבטי פטמות בחדר אדום של כאב. זה נשמע כל כך מבטיח עד שבלי להתבלבל מצאתי קובץ PDF לא ערוך של כל הקרנבל הזה, שאז עוד קראו לו "המאסטר של היקום", וגמעתי אותו באותו לילה לוהט.

בבוקר קמתי עם מחשבה אחת: עם כל הכבוד, את הטמטום המרטיב הזה גם אני יכולה לכתוב. אז כתבתי. כתבתי את הרומן האירוטי הגרוע ביותר שאי פעם נכתב. אחריו כתבתי עוד אחד, ועוד אחד. עד שיום אחד, שבע שנים אחרי, שמעו על זה ב"הארץ" ושאלו אם בא לי לכתוב טור על סקס. השאר היסטוריה.

לימים נהפך "המאסטר של היקום" לסדרת "50 גוונים" מאת אי־אל ג'יימס הבריטית – שספרה הראשון, "50 גוונים של אפור", ראה אור היום לפני עשר שנים בדיוק. כל ספרי הסדרה נמכרו עד היום ביותר מ-150 מיליון עותקים, כחצי מיליון מהם בישראל. אבל ההשפעה של הסדרה הזו לא מסתכמת במספר העותקים שנמכרו ממנה, אלא מחלחלת עמוק פנימה, למיליוני נשים ברחבי העולם שחייהן השתנו בעקבות הקריאה בה מהקצה לקצה. נשים שקיבלו קול, שהתחילו לדבר על המיניות שלהן, על הרצונות שלהן, על הפנטזיות שלהן. נשים שחידשו את הקשר עם בני ובנות הזוג שלהן, שהציתו ביחסים הללו תשוקה חדשה.

לרגל חגיגות העשור, גיבשנו כאן נבחרת מנצחת של 50 נשים מכל קצוות הארץ והחברה, מכל קשת המקצועות, הדעות, הזהויות, ההעדפות הפוליטיות וההעדפות המיניות, כדי לספר את הסיפור של "50 גוונים של אפור" בצורה שאולי, עדיין, לא סופרה. 50 נשים, 50 סיפורים, 50 גוונים.

"הספר לימד אותי לא לבקש, אלא לדרוש"
עינב נויברג, 39, נשואה + 3, בודקת תוכנהבדור שלי, מיניות היה דבר שנעשה בחדרי חדרים, בהיחבא, שלא מדברים עליו. "50 גוונים" לימד אותי לא לבקש את מה שאני רוצה, אלא לדרוש. להגיד "אני רוצה שתעשה לי את זה", בלי להסמיק ובלי להתבייש. נתתי לבעלי לקרוא קטעים ושאלתי, "מה אתה אומר, זה אפשרי, אנטומית?" ואז בדקנו יחד. "50 גוונים" היה נקודת המוצא שבה הבנתי שסקס זו לא מטלה שמסמנים עליה וי, ושגם לי מגיע ליהנות מזה
"משחק מקדים מדהים"
דנה לוי אלגרוד, 43, נשואה + 2, סופרת רומנים רומנטייםבניגוד לגברים שיכולים להתחרמן תוך 30 שניות מסרט כחול, נשים צריכות את המשחק המקדים, והמשחק המקדים בספר הזה הוא מדהים. המתח נבנה בו כך שכשהאקט כבר מגיע אפשר ממש להרגיש אותו בבטן, וזו ההצלחה של הספר — הוא פתח את המיניות שלנו למשהו שמותר להתרגש ממנו, והוביל נשים לצאת ולהתנסות. בתוך השגרה האפורה שאנחנו חיות בה קל לכבות אותנו, אבל "50 גוונים" הצליח לגרום לנשים למצוא את הקול והמיניות שלהן מחדש
"מעין מדריך למשתמש עבור נשים"
לירון סיני זאבו, 38, בזוגיות + 1, מבקרת תרבות ואסטרטגיתנשים בצד את הכתיבה האיומה ואת העובדה שיש פה גבר שמסגביר לנו איך אנחנו צריכות ליהנות. הכוח של "50 גוונים" נובע מכך שהוא מהווה מעין "מדריך למשתמש" עבור נשים, שעוסק במיניות האישה ושמלמד אותנו איך לחקור את המיניות שלנו, עם הסברים כמעט אנטומיים. בניגוד לפורנו, כאן יש מישהי שמספרת: "הוא עשה לי ככה, הכניס לי את האצבע לשם, הזיז אותה בצורה הזאת ואז ראיתי ישועות'" זה מאוד פרקטי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

הכתבות המעניינות של השבוע