השנה היא 2011, וברשת מתחיל רחש לגבי איזה ספר שמסתובב לו, שמספר על מה היה קורה אם "דמדומים", להיט הערפדים הרומנטי מ-2005, היה נכתב על גיבורים בשר ודם. כאלה שבמקום לינוק מצווארה של הגיבורה היו מצליפים בה ואז גם מצמידים לה מצבטי פטמות בחדר אדום של כאב. זה נשמע כל כך מבטיח עד שבלי להתבלבל מצאתי קובץ PDF לא ערוך של כל הקרנבל הזה, שאז עוד קראו לו "המאסטר של היקום", וגמעתי אותו באותו לילה לוהט.
בבוקר קמתי עם מחשבה אחת: עם כל הכבוד, את הטמטום המרטיב הזה גם אני יכולה לכתוב. אז כתבתי. כתבתי את הרומן האירוטי הגרוע ביותר שאי פעם נכתב. אחריו כתבתי עוד אחד, ועוד אחד. עד שיום אחד, שבע שנים אחרי, שמעו על זה ב"הארץ" ושאלו אם בא לי לכתוב טור על סקס. השאר היסטוריה.
לימים נהפך "המאסטר של היקום" לסדרת "50 גוונים" מאת אי־אל ג'יימס הבריטית – שספרה הראשון, "50 גוונים של אפור", ראה אור היום לפני עשר שנים בדיוק. כל ספרי הסדרה נמכרו עד היום ביותר מ-150 מיליון עותקים, כחצי מיליון מהם בישראל. אבל ההשפעה של הסדרה הזו לא מסתכמת במספר העותקים שנמכרו ממנה, אלא מחלחלת עמוק פנימה, למיליוני נשים ברחבי העולם שחייהן השתנו בעקבות הקריאה בה מהקצה לקצה. נשים שקיבלו קול, שהתחילו לדבר על המיניות שלהן, על הרצונות שלהן, על הפנטזיות שלהן. נשים שחידשו את הקשר עם בני ובנות הזוג שלהן, שהציתו ביחסים הללו תשוקה חדשה.
לרגל חגיגות העשור, גיבשנו כאן נבחרת מנצחת של 50 נשים מכל קצוות הארץ והחברה, מכל קשת המקצועות, הדעות, הזהויות, ההעדפות הפוליטיות וההעדפות המיניות, כדי לספר את הסיפור של "50 גוונים של אפור" בצורה שאולי, עדיין, לא סופרה. 50 נשים, 50 סיפורים, 50 גוונים.
תגובות