היוצר הכי משפיע בקומיקס הודיע על פרישה, הפעם לתמיד

אלן מור, יוצר "ונדטה", "השומרים" וקלאסיקות קומיקס אחרות, אמר כבר לפני 20 שנה שיפרוש מהתחום, אבל נראה שהפעם הוא רציני. סיפורו של האיש שהחל את הקריירה כמאייר ולא נכנע לתכתיבים של הוליווד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עטיפת הקומיקס Watchmen. ברשימת מאה הספרים הגדולים של המאה ה-20
עטיפת הקומיקס Watchmen. ברשימת מאה הספרים הגדולים של המאה ה-20צילום: Dave Gibbons / DC
תום שפירא

אלן מור, אחד מכותבי הקומיקס המפורסמים והמצליחים בארבעים השנים האחרונות, הודיע כבר ב–2016 שהגיליון האחרון של סדרת הקומיקס שלו, League of Extraordinary Gentlemen: The Tempest, יהיה היצירה האחרונה שלו במדיום. כעת, אחרי שהגיליון האחרון בסדרה התפרסם, נראה שהוא באמת מתכוון לעזוב את התעשייה שפרסמה אותו. "אנו נעלמים בערפל, בתקווה לכיוון השקיעה", כתב במדור המכתבים של הקומיקס יחד עם האמן הקבוע של הסדרה, קווין אוניל. "גרדיאן" תיאר זאת כ"פרישה של אחד מכותבי הבדיון החשובים ביותר באנגליה".

בששת הגיליונות של סדרת הקומיקס The Tempest חוזרות ועולות תמות אפוקליפטיות. הכוונה אינה רק לאפוקליפסה במובן המקובל בתרבות הפופ — דם ואש ותמרות עשן — אלא במשמעות המקורית מהברית החדשה: התגלות, חשיפה של אמיתות חדשות. הדמויות, אוסף של גיבורים ספרותיים מימי העבר, לומדות את ההיסטוריה הסודית של העולם ועל העתיד הלא נעים שבדרך. הבחירה לקרוא לסדרה על שם המחזה האחרון של ויליאם שייקספיר אינה מקרית. "הסופה" היא העבודה האחרונה של הכותב אלן מור בתחום הקומיקס, וגם של האמן קווין אוניל, לפני שהם עוזבים לגלות עולמות חדשים מופלאים.

מור, בן 65, הוא אחד הכותבים החשובים והמוערכים של המדיום זה 40 שנה. הוא החל את הקריירה שלו כמאייר, צייר של תמונות מצחיקות ומזעזעות כאחד במגזינים אלטרנטיביים בבריטניה של שנות ה–70, אך מהר מאוד התגלה שכישרונו האמיתי הוא ככותב. בסיפורים קצרים להוצאות הקומיקס של בריטניה, כולל המגזין 2000AD, הוא התגלה כיוצר בעל כישרון טכני נדיר — המשלב הבנה עמוקה של הדרך שבה דף הקומיקס עובד עם מודעות חברתית ופוליטית חדה. יצירות כגון The Ballad of Halo Jones ו־Marvelman הציגו עומק ספרותי שנחשב יוצא דופן אז בעולם של הקומיקס התעשייתי.

ההצלחה בבריטניה עוררה תשומת לב בארצות הברית. מור נהפך בה לחוד החנית של מה שכונה "הפלישה הבריטית של הקומיקס" בשנות ה–80. יחד עם שורה של אמנים וכותבים בריטים (ג'יימי דלנו, גרנט מוריסון, דייב גיבונס) הוא השתלט על עולם גיבורי העל וניער את כל התפישות הישנות בנוגע למה מותר ומה אסור להציג בסיפורים מהז'אנר הזה.

ב–1986 יצאה היצירה שמזוהה עם מור עד היום, Watchmen, שיצר עם האמן דייב גיבונס. זהו סיפור של היסטוריה אלטרנטיבית שבה גיבורים במסכה החלו לצוץ בעולם האמיתי לאחר מלחמת העולם השנייה ושינו אירועים היסטוריים באופן ממשי — למשל שארצות הברית ניצחה במלחמת וייטנאם. ברשימת מאה הרומנים הגדולים של המאה ה–20 של המגזין "טיים" Watchmen היה ספר הקומיקס היחיד, לצד ספרים כגון "חוות החיות" ו"מלכוד 22".

עטיפת The Ballad of Halo Jones
עטיפת The Ballad of Halo Jonesצילום: Ian GIbson / IPC Media / Rebelli

הקומיקס התפרסם בשל החדשנות הסגנונית שלו (אין שימוש בבועות מחשבה או קווי תנועה), הנכונות לשחק עם קונספט הזמן (אחת הדמויות מודעת למבנה הסיפורי שבו היא שבויה) והעומק הפסיכולוגי של הדמויות (אנשים לא עוטים מסכה כדי להציל את העולם, אלא כדי להסתיר בעיות נפשיות), ששימש כדרך לחפור הן בז'אנר גיבורי־העל והן בחלום האמריקאי.

הטריילר לסדרה החדשה על פי "השומרים"

Watchmen ממשיך לככב ברשימות רבי־המכר של עולם הקומיקס מאז יצא. הוא עובד לסרט שיצא ב–2009 בשם "השומרים" ובשנה הקרובה תצא סדרת טלוויזיה על פיו. זו לא היצירה היחידה של מור שעובדה למסך הגדול. כך גם "ונדטה" של ג'יימס מקטיג (2005), "ממעמקי הגיהנום" (2001) של האחים יוז ו"ג'נטלמנים מובחרים" (2003) של סטיבן נוריגטון. אך מור, בניגוד למרבית עמיתיו למקצוע, לא התרשם מההצלחה ההוליוודית. פעם אחר פעם טען בראיונות שאין קשר בינו לבין העיבודים הללו וסירב לקבל כל קרדיט עליהם.

אלן מור. שנים של מאבק בתעשייה
אלן מור. שנים של מאבק בתעשייהצילום: Fimb

Watchmen נועד להיות מקרה נדיר בזמנו של קומיקס שעובר בחזרה לידh היוצר. לאחר הפרסום הראשוני, הזכויות על הסיפור היו אמורות לעבור מדי־סי קומיקס לידי האמנים. בעקבות ההצלחה המטאורית של הסדרה החליטה די־סי לשמור לעצמה את הזכויות. מאז נפערה תהום שלא ניתן לגשר עליה בין מור לשאר התעשייה.

הטריילר של הסרט "השומרים" מ-2009

מור המשיך ליצור קלאסיקות לאורך שנות ה–90 וה–2000, כולל המותחן ההיסטורי הקונספירטיבי From Hell, או השילוב בין ז'אנר גיבורי־העל לדרמת משטרה Top Ten, אך הוא עשה זאת בדרכו שלו, באופן עצמאי. בגלל התעקשותו שלא להתפשר על החזון האמנותי הוא הסתכסך לא פעם עם יוצרים אחרים והחליט שהם לא עומדים בסטנדרטים הנוקשים שלו.

מאז סוף המאה ה–20 הוא החל לפנות לעולם הספרות, כולל אסופת הסיפורים מכופפת הזמן Voice of the Fire, סיפורים שמתרחשים על פני אלפי שנים באותה נקודה היסטורית, או הרומן המאסיבי Jerusalem. אף שכבר לפני 20 שנה אמר שיפסיק ליצור קומיקס המשיך להגיח מדי פעם עם יצירה חדשה. רובן יצאו תחת מטריית League of Extraordinary Gentlemen עם האמן קווין אוניל — סיפורו של עולם שבו כל הדמויות הספרותיות קיימות ביחד והן חלק ממארג מיתי־היסטורי. גם "הסופה" הוא חלק מהעולם הזה, אך בניגוד לפעמים קודמות נראה שהפעם מור מתכוון לעזוב ולא לשוב.

כל גיליון בסדרה מתחיל עם סיפור אמיתי לגמרי של יוצר קומיקס קלאסי אחר (ליאו בקסנדייל, מרי דובאל, קן רייד) שמת בזמן שעבד על יצירתו. כולם היו גאונים אהובים ואיש מהם אף פעם לא הרוויח מספיק, או שמר על שליטה ביצירתו, כדי לפרוש בנוחות. בין זה לבין העלילה של הסיפור, שבו הגיבורות נבגדות שוב ושוב בידי הממסד שהעסיק אותן ונאלצות לברוח מסוף העולם הקרב אל הכוכבים כדי להתחיל חיים חדשים, ברור שמור לא התכוון שהיצירה הזו תהיה חגיגה של סוף הקריירה שלו, אלא מכתב התפטרות זועם. אחרי שנים של מאבק בתעשייה בניסיון ליצור עולם טוב והוגן יותר הוא שובר את הכלים — סוף הקריירה כסוף העולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ