בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפולנסקי עד איסטווד: מה מושך במאים ליצירותיו של דיקנס

יצירותיו של דיקנס עובדו לקולנוע יותר מאלה של כל סופר אחר. המחבר, שמת רבע מאה לפני לידת אמנות הקולנוע, אינו מפסיק להצית את דמיונם של יוצריה

7תגובות

אחד משלושת הגיבורים של "מכאן והלאה", סרטו הלפני אחרון של קלינט איסטווד, הוא ג'ורג' (מאט דיימון), פועל בסן פרנסיסקו, המסוגל לתקשר עם המתים. היכולת הזאת אמנם זיכתה אותו בהצלחה תקשורתית וכלכלית, אך העיקה עליו כל כך מבחינה נפשית ורגשית, שהוא החליט לנטוש את הקריירה שלו כמתקשר פופולרי ולחיות חיים של פשטות ובדידות. עם זאת, מצוקתו נמשכת; הוא מתקשה לישון, ובלילה שוכב במיטתו ומקשיב לקלטות שבהן השחקן הבריטי דרק ג'קובי קורא את "דוריט הקטנה", הרומן של צ'ארלס דיקנס. איסטווד מקדיש דקות ארוכות לסצינות האלה שבהן ג'ורג' שוכב במיטתו, כמעט מבלי לנוע, ומקשיב לקולו של ג'קובי הקורא את דיקנס.

בהמשך העלילה מגיע ג'ורג' ללונדון, שם, יחד עם תיירים נוספים, הוא מבקר בביתו של דיקנס. קרוב לסוף הסרט הוא נוכח באירוע שבו דרק ג'קובי קורא מתוך הרומן של דיקנס.

למה דווקא דיקנס ולמה דווקא בסרט הזה? אין לי תשובות טובות לשאלות האלה, חוץ מאשר העובדה שסיפור נוסף בסרט, זה של נער בריטי ממעמד הפועלים החווה אובדן המערער אותו, יכול היה להילקח מתוך ספר של דיקנס. אך דווקא משום שהחיבור בין דיקנס לסרט נדמה מעורפל כל כך, זו אחת המחוות היפות ביותר לסופר נערץ שראיתי אי פעם על בד הקולנוע (היא הזכירה לי את המחווה היפה לאונורה דה בלזק שהוצגה ב"400 המלקות", סרטו הראשון של הבמאי הצרפתי פרנסואה טריפו).

דיקנס הוא הסופר שיצירותיו זכו למספר הרב ביותר של עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה, מקצתם במישרין ומקצתם בעקיפין. הרשימה כוללת יותר מ-300 שמות, שחלק ניכר מהם הופקו כבר בתקופת הראינוע.

הסרט המוקדם ביותר הוא כנראה הסרט הקצר "מותה של ננסי סייקס", שהופק ב-1897 על פי פרק מתוך "אוליבר טוויסט". אינני יודע אם הסרט הזה עדיין קיים; כמעט 70% מהסרטים שהופקו בתקופת הסרט האילם אבדו. כך גם אולי רבים מהסרטים האילמים הנוספים, רבים מהם קצרים, שהתבססו על ספריו של דיקנס והופקו בזמן הראינוע. בכל אופן, אין כמעט רומן של דיקנס שלא זכה לעיבוד קולנועי, לפעמים יותר מעיבוד אחד, בין השנים 1897 ל-1927 - שנת המעבר מהסרט האילם לסרט המדבר והמזמר, והמגמה הזאת נמשכת עד היום.

השנה אמורה לצאת לאקרנים גרסה קולנועית נוספת של ספרו של דיקנס "תקוות גדולות", שביים הבמאי הבריטי מייק ניואל ("ארבע חתונות ולוויה אחת", "הארי פוטר וגביע האש") ומככבים בו רייף פיינס, הלנה בונהם קרטר וג'רמי אירוויין (כוכב הסרט "סוס מלחמה" של סטיבן ספילברג, המוקרן כעת בישראל) בתפקיד פיפ. כמו כן מתוכננת גרסה קולנועית חדשה של "אוליבר טוויסט", שתיקרא "טוויסט" ויביים מתיו פארקהיל.

משיכתו של הקולנוע לדיקנס נובעת מכמה סיבות. ביניהן, חשיבותו של דיקנס בתולדות הרומן והיותו אחד הסופרים המוערכים ביותר בתולדות הספרות; היותם של הרומנים שלו עתירי עלילות מרובות הסתעפויות ודמויות מושכות לב; והיותו של דיקנס, למרות המעמד השמור לו כיום בפסגת תולדות הרומן, סופר שיצירתו החלה כבידור עממי להמונים, ממש כמו הקולנוע עצמו.

מקורו של הקולנוע הוא במידה רבה ברומן של המאה ה-19, ומבין הסופרים שפעלו באותה מאה, דיקנס, יחד עם האחיות ברונטה, הוא אחד הסופרים שמפתה במיוחד להעתיק את עלילות ספריהם אל בד הקולנוע. ברשימה זו נסקרים כמה מהעיבודים הקולנועיים הבולטים ביותר של מקצת הרומנים של דיקנס.

עוד ועוד תקוות

"אוליבר טוויסט", סיפורו של הילד היתום שביקש עוד קצת מזון ונזרק מבית היתומים, זכה לעשרות עיבודים בראינוע ובקולנוע. הטוב שבהם הוא גרסתו של הבמאי הבריטי דייוויד לין מ-1948, המעצב את סיפורו של אוליבר בסגנון המשלב בין ריאליזם אקספרסיבי לפיוט.

ג'ון הווארד דייוויס בן ה-9, שהיה לבמאי ולמפיק של סדרות טלוויזיה כגון אלה של מונטי פייתון ו"המלון של פולטי", גילם את אוליבר, ואלק גינס עשה בסרט את אחד מתפקידיו הנודעים ביותר כפייגין. לין, שלימים זכה בפרסי אוסקר על בימוי הסרטים "הגשר על הנהר קוואי" ו"לורנס איש ערב", שיבץ בסרט מבחר של שחקנים בריטים טובים ובהם רוברט ניוטון, שגילם את דמותו האימתנית של ביל סייקס, וקיי וולש שגילמה את דמותה הטרגית של ננסי.

ב-2005 הפתיע רומן פולנסקי בניסיונו ליצור גרסה קולנועית נוספת של "אוליבר טוויסט". ההסבר לבחירה הזאת טמון אולי בקורות חייו של הבמאי: פולנסקי שהה חלק ניכר מילדותו במחנה ריכוז, אביו שרד בשואה ואמו הושמדה באושוויץ.

לגרסתו של פולנסקי היו מעלות ניכרות, אך בכללותה היא איכזבה מאחר שלא הציגה פרשנות חדשנית או מעניינת במיוחד של המקור הספרותי. בן קינגסלי היה בחירה צפויה מדי כפייגין ולבארני קלארק לא היתה נוכחות מספקת כאוליבר. עם זאת, הסרט עורר עניין כחלק ממכלול היצירה של פולנסקי, שהייסורים תמיד היו חלק משמעותי שלה.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

ב-1960 עלה המסך לראשונה בלונדון על המחזמר "אוליבר", וב-1968 הופקה למחזמר גרסה קולנועית בבימויו של קרול ריד ("האדם השלישי"). התוצאה האלגנטית זכתה בחמישה פרסי אוסקר, בהם פרס הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. רון מודי, שכיכב בהפקה המקורית בלונדון, גילם את פייגין, מרק לסטר בעל פני המלאך גילם את אוליבר, ואוליבר ריד הרשים כביל סייקס. עיקר קסמו של הסרט נבע מתפאורותיו המוקפדות ומהכוריאוגרפיה של אונה וייט (שזכתה באוסקר של כבוד).

גרסה חריגה של "אוליבר טוויסט" הופקה ב-1988 על ידי חברת וולט דיסני. באותה שנה הפיקה החברה סרט מצויר ושמו "Oliver & Company", שהציג את סיפורו של חתלתול נטוש בשם אוליבר, שמצטרף לחבורה של כלבים, העוסקים במעשי גניבה בהנהגתו של כלב ששמו פייגין. הסרט החביב למדי לא זכה להצלחה גדולה.

"מזמור חג המולד", ספרו של דיקנס שהיה לאחד הטקסטים המרכזיים המייצגים את החג בתודעתם של מאמיניו, זכה למספר רב של עיבודים מגוונים. הגרסה הנאמנה ביותר למקור הופקה בבריטניה ב-1951, בבימויו של בריאן דזמונד הרסט ובכיכובו של אליסטר סים, אחד מגדולי השחקנים הבריטים של התקופה, בתפקיד סקרוג' מר הנפש.

ב-1970, בעקבות ההצלחה של "אוליבר" המוסיקלי, נעשה ניסיון לחזור על ההצלחה הזאת בסרט מוסיקלי ששמו "סקרוג'", אך למרות הופעתו הטובה של אלברט פיני בתפקיד הראשי, הסרט נכשל ביקורתית וכלכלית.

ב-1988 העתיק הבמאי ריצ'רד דונר את עלילת "מזמור חג המולד" להווה בסרט ושמו "Scrooged" והפך את גיבור ספרו של דיקנס, בגילומו של ביל מארי, למפיק טלוויזיה ציני. גם הסרט הזה לא נחל הצלחה.

ב-2009 יצר הבמאי רוברט זמקיס את גרסתו שלו ליצירתו של דיקנס עם ג'ים קארי כסקרוג' וגם כרוחות חג המולד של העבר, ההווה והעתיד שמבקרים אותו. הסרט, שהופק בתקציב עתק והופיעו בו גם קולין פירת, גרי אולדמן, בוב הוסקינס ורובין רייט, לא זכה להצלחה הצפויה.

הטובה שבגרסאות הקולנועיות של "דייוויד קופרפילד" הופקה ב-1935 ובוימה בהקפדה אוהבת על ידי ג'ורג' קיוקר ("סיפור פילדלפיה", "גברתי הנאווה"). פרדי ברתולומיו, אחד השחקנים-ילדים הפופולריים ביותר באותן שנים, גילם את דייוויד בילדותו, והיתה זו הברקה לבחור בקומיקאי הזועף ו"ס פילדס לגילום דמותו של מיקובר. חברת אם-ג'י-אם השקיעה את מרב משאביה ביצירת הסרט, שהוא נאמן למקור וגם יצירה קולנועית מבדרת שעומדת בפני עצמה.

 

לספר זה של דיקנס לא הופקו גרסאות קולנועיות רבות אך כן הופקו לו כמה סדרות טלוויזיה וגם, ב-1969, סרט טלוויזיה קורקטי אך חסר ייחוד רב, שביים במאי הקולנוע האמריקאי דלברט מאן (שב-1955 זכה באוסקר על בימוי הסרט "מרטי"). מאן שיבץ בסרט מספר רב של שחקנים מוערכים, כדי לתת לתוצאה נפח של איכות, ובהם ריצ'רד אתנבורו, לורנס אוליבייה, מייקל רדגרייב, רון מודי, ונדי הילר, ראלף ריצ'רדסון, סוזן המפשייר ואדית אוונס.

הגרסה הקולנועית הטובה ביותר של "בין שתי ערים" הופקה אף היא על ידי חברת אם-ג'י-אם ב-1935. ג'ק קונוויי, אחד מבמאי הבית של החברה, ביים את הסרט בעזרת כל משאביה הראוותניים של אם-ג'י-אם, ורונלד קולמן, השחקן הבריטי הכריזמטי שנחל הצלחה בהוליווד, גילם את התפקיד הראשי של עורך הדין הבריטי שנעשה מעורב במהפכה הצרפתית. גרסה סבירה נוספת הופקה בבריטניה ב-1958, בבימויו של ראלף תומאס ובכיכובו של דירק בוגארד.

אולי הטוב בסרטים שהופקו על פי דיקנס הוא גרסתו של דייוויד לין מ-1946 ל"תקוות גדולות". לין הצליח לטעון את עלילת הספר באקספרסיביות חזותית מרשימה ולעתים אף מצמררת. התוצאה היא קולנוע בעל איכויות אקספרסיוניסטיות שאינו רק איור של המקור אלא יצירה קולנועית מרובת רבדים.

ג'ון מילס גילם את פיפ, ג'ין סימונס בת ה-17 את אסטלה הצעירה ובסרט הופיעו גם ולרי הובסון כאסטלה הבוגרת, אלק גינס וטוני וייג'ר כפיפ בצעירותו.

ב-1998 ביים הבמאי המקסיקאי אלפונסו קוארון ("הארי פוטר והאסיר מאזקבאן", "ילדי המחר") גרסה עכשווית של הספר בכיכובם של איתן הוק, גווינת פאלטרו, אן בנקרופט, רוברט דה נירו וכריס קופר, אך, למרות כמה היבטים מעניינים בה היא היתה כישלון.

התעלומה נשארה

אלה רק כמה מספריו של דיקנס ואחדות מהגרסאות הקולנועיות שלהם. אין ספר של דיקנס שלא זכה לאיזשהו עיבוד קולנועי או טלוויזיוני, והרשימה כוללת את "בית קדרות", ששלוש גרסאות קולנועיות שלו הופקו בזמן הראינוע; "רשומות מועדון הפיקוויקים", שגרסה ראשונה שלו בוימה ב-1913 ואחרונה בינתיים ב-1952; ו"חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי", שהבמאי הברזילאי אלברטו קאוואלקנטי ביים לו בבריטניה גרסה מצוינת ב-1947 (ודאגלס מקגראת ביים לו גרסה פחות מעניינת ב-2002).

"המסתורין של אדווין דרוד", ספרו האחרון של דיקנס, לא הושלם, ונעשו ניסיונות רבים לפענח את התעלומה שמוצגת בו ודיקנס לא הספיק להציג את פתרונה לפני מותו ב-1870. גם יצירה זו זכתה לכמה גרסאות קולנועיות, שלא נחלו הצלחה רבה.

"דוריט הקטנה", הספר האהוב על ג'ורג', גיבור "מכאן והלאה" של קלינט איסטווד, זכה לעיבוד קולנועי מרשים ביותר ב-1988. העיבוד, שאורכו כשש שעות והוא הוקרן בבתי הקולנוע בשני חלקים, בוים למופת על ידי כריסטין אדזארד. הופיעו בו 242 שחקנים, בהם אלק גינס, ג'ואן גרינווד, סיריל קיוזאק, מרים מרגוליס - וכן דרק ג'קובי, שגם מופיע בסרטו של איסטווד בתפקיד עצמו, ומול קהל שוחר דיקנס, שכולל את ג'ורג', הוא קורא מתוך "דוריט הקטנה".

עוד בפרויקט: סוד קסמו המתמשך של דיקנסמה הופך את דיקנס לכוכב הרוק הראשון | תמצית האנגליות: פיש אנד צ'יפס ודייוויד קופרפילד | תסריטאי הטלוויזיה הראשון | סופר גדול, מחזאי קטן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו