סיירת תרבות

הכבוד האבוד של היוצר העברי

כבוד לא נכלל ברשימת המצאי של הצבר הישראלי: יוצרים גדולים זוכים לו רק אחרי מותם. אנחנו תמיד מתנהגים כאילו אנחנו לא צריכים כבוד ולכן אנחנו גם לא נותנים כבוד

מיה סלע
מיה סלע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיה סלע
מיה סלע

אחרי מותם נגיד שהם היו מעמודי התווך של התרבות העברית, שהולך ופוחת הדור, שמותם הוא אבידה גדולה, שדמעה ומועקה וצר לי עליך חבר ושלום חבר. העיתונים יקדישו להם גיליונות נושא, הרדיו ינגן את המוסיקה שלהם, המוזיאון יעשה רטרוספקטיבה, מהדורות מיוחדות של ספרים יראו אור בליווי הקדמות מהללות, סוכני הזיכרון ייכנסו לפעולה (אם יש למת מזל; לא תמיד יש לו). לפעמים ננהג בנדיבות יוצאת דופן ונכבד אותם לפני מותם, אבל רק דקות ספורות לפני, כשהם כבר קשישים או חולים, כשהם בעצמם כבר לא זוכרים שפעם הם היו.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ