רינו צרור: "סגירת גל"צ היא דבר מופרע. התקשורת תומכת בזה משיקול מסחרי"

גנץ והרמטכ"ל פחדו להתעמת עם נתניהו שהשתלט על לשכת העורך הראשי בתחנה. ברדוגו הוא רק התועמלן שקיבל רישיון להרוג. בניגוד לאופי המזרחי המכיל, ש"ס הפכה למפלגה קנאית ומדירה. אני אוהב את אבישי בן חיים אבל הוא מבלבל את המוח ■ עם פרסום ספרו החדש ורב הגילויים על תולדות העדה הלובית העתיקה, "שם משפחה", רינו צרור נע בין דברי אהבה ויופי על העבר לבין כעס על כמה מאירועי ההווה. וכשהוא כועס, הוא יורה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רינו צרור. "ההתנגדות לגל"צ לא קשורה לעיתונות. זה בולשיט גמור"
רינו צרור. "ההתנגדות לגל"צ לא קשורה לעיתונות. זה בולשיט גמור"צילום: תומר אפלבאום
דורון קורן
דורון קורן

"דמעתי כשקראתי את הפרק על גבריאל", אני אומר לרינו צרור בפגישה בביתו המלבני, הווינטג'י והיפה ביפו, אחרי שגמרנו להתלבט אם לשבת בחלק הכורסתי בעומק חדר הכניסה או סביב השולחן המוארך הסמוך למטבח. ישבנו לשולחן. צרור, 68, עורך עיתונים ומגזינים בעברו, קולנוען תיעודי, מגיש בטלוויזיה ומגיש כיום בגל"צ, כתב ספר מפתיע, "שם משפחה" (הוצאת הספרייה לתקשורת), שבו הוא מספר בין השאר איך הרתיח אותו בילדותו השיבוש של שם משפחתו ל"סרור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ