בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: היקף סיקור המחאה החברתית ירד ב-40%

לדברי החוקרים, שבדקו את ליווי המחאה בתקשורת בשנתיים האחרונות, גורמים המתנגדים להפגנות מתערבים בתכנים אנונימיים ברשת

123תגובות

היקף סיקור המחאה החברתית בעיתונות ירד ב‑40% בהשוואה לשנה שעברה ­ כך עולה ממחקר השוואתי שנערך על ידי חברת "יפעת מידע תקשורתי". המחקר משווה בין סיקור המחאה במדיה המסורתית (עיתונות אלקטרונית ומודפסת) והמדיה החברתית בחודשים יוני ויולי השנה ובשנה שעברה. בין היתר עולה מהנתנונים כי בזירות שבהן גולשים אינם צריכים להזדהות – למשל בטוקבקים שבאתרי חדשות ­ ניכרת התנגדות למפגינים. על פי עורכי המחקר, אחת האפשרויות לכך היא כי"יתכן וקיימת בזירות האנונימיות גורמים המתערבים בתכנים המתנגדים להפגנות".

כמו כן טוענים החוקרים כי מעבר לירידה המשמעותית בליווי אירעי המחאה במדיה המסורתית, חל גם שינוי באופן הסיקור: בעוד שבשנה שעברה סיקרה העיתונות את האירועים באופן אוהד, כעת נטען כי התקשורת מלווה את האירועים באופן שלילי ונמנעת מהבלטתם בעמודים הראשיים. "התקשורת בהחלט לא מלווה והרבה יותר ביקורתית כלפי צעדי המוחים", אומר מנכ"ל יפעת מידע תקשורתי, מני אברהמי. לדבריו, "גם לפני אירועי סוף השבוע האחרון היו יוזמות רבות של פעילי המחאה שלא סוקרו, או סוקרו בעמודים האחרונים. זה בולט לעומת השנה שעברה, אז כבר המאהלים הראשונים סוקרו בהרחבה".

אלון רון

גם במדיה החברתית ירד היקף האזכורים משמעותית מ‑80,000 בשבועיים הראשונים לפרוץ המחאה בשנה שעברה, ל‑35,000 השנה ­ ירידה של כ-56%. "המדיה החברתית לא יכולה להחזיק ולהגביר לבדה, ללא הליווי של התקשורת", מסביר אברהמי.

ביחס לאירועי סוף השבוע האחרון התייחסו הגולשים לשני אספקטים עיקריים: אלימות המשטרה ויחס התקשורת למחאה. ככלל, אלימות המשטרה אוזכרה במדיות כ‑8,000 פעמים, 76% מהן במדיות החברתיות ו‑24% בטוקבקים. בטוויטר ובפייסבוק, ביקר הרוב הבולט, 85% ו-70% בהתאמה, את התנהלות המשטרה, על ידי הפצת סרטונים ותמונות של אלימות כלפי מפגינים.

מנגד, בתגובות למאמרים שמתפרסמים ברשת (טוקבקים) נראתה תמונה הפוכה: כ‑70% מכותבי התגובות תמכו בהתנהגות המשטרה. לפי המחקר, הטענות המרכזיות שהועלו בתגובות התייחסו לקיום הפגנה לא חוקית והצדקת הפעלת כוח פיזי, אמון בגרסת המשטרה וזיהוי מפגינים "שמאלנים".

"בזירות האנונימיות זיהינו התקפה אדירה נגד המוחים, כאשר בפייסבוק ובטוויטר המצב היה הפוך. ההסבר שאנחנו יכולים לתת לזה, בעיקר כי ראינו טקסטים ומסרים חוזרים, הוא שיש גורמים שמנסים להשפיע על התכנים בטוקבקים", נכתב. "אנחנו יכולים להעריך שאלו גורמים פוליטיים, כיוון שיש הרבה פוליטיקאים שמאוד מחשיבים את הזירה הזו".

עוד נמצא כי בטוויטר הביקורת נגד התקשורת היא חד משמעית (כ‑90% מהמשתמשים). זאת, לעומת 60% בפייסבוק. כמו כן נמצא כי 85% מהטוקבקים שעסקו במחאה היו מופנים כלפי המפגינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו