בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עומר בן רובי, מנהל רשת ב' בתאגיד: "הגיע הזמן לחילופי אליטות גם בקול ישראל"

הוא חובש כיפה, מזרחי ומגלם בדמותו את הגל"צניק החדש, אך אחרי 18 שנה בתחנה הצבאית, ערק עומר בן רובי לתאגיד השידור הציבורי. בתפקידו הנוכחי הוא מבטיח לשים קץ לשכר הבכירים המנופח, לנתק את הקשר עם העסקנים ולבטל את מושג "האחר" בתקשורת. ראיון ראשון עם מנהל רשת ב' בתאגיד, ששולח מסר מרגיע למירי רגב

102תגובות
עומר בן רובי, הפתיע אנשים רבים בגל"צ כשעזב
אילן אסייג

כשעומר בן רובי עזב את גלי צה"ל בחודש שעבר, לאחר כמעט 20 שנות עבודה בתחנה, הוא הותיר אחריו לא מעט אנשים מופתעים. העובדה שהעדיף לוותר על תפקידו הבכיר — מנהל מחלקת השידורים — לטובת הרפתקה נסיונית בתאגיד השידור הציבורי, שבו מונה למנהל רשת ב' המתחדשת, נתפשה בעיני רבים כירייה באפלה.

מלבד הקריירה המרשימה שבנה בגל"צ, שכללה תפקידי מפתח כמו סגן מפקד התחנה והמפיק הראשי של גלגלצ, בן רובי בן ה־40 התאים פיקס לד־נ־א המתגבש של גל"צ, כפי שעיצב אותה מחדש מפקד התחנה, ירון דקל. הוא חובש כיפה, מזרחי, שהקים את מיזם "ארון השירים היהודי" והרים את פרויקט "אטרף הפיוטים", שבו תיאר את המסע המוזיקלי שעבר הפיוט מבתי הכנסת לאגף הרוקנרול. או במלים אחרות: בן רובי ייצג את הגל"צניק החדש־ישן, זה שמבקש להכיר ולחקור את שורשיו, תוך התעדכנות מתמשכת בשדות המוזיקליים המערביים. מעורב יפואי קלאסי.

שידור ניסיון של התאגיד הציבורי
מתוך עמוד הפייסבוק של תאגיד השידור הישראלי

למרות זאת, בן רובי החליט לעזוב. גם הוא לא שיער כי תאגיד השידור הציבורי, זה שאמור להחליף את רשות השידור המתפרקת, יעמוד במרכזה של רעידת אדמה פוליטית. הודעתו של ראש הממשלה בשבוע שעבר, על דחיית פעילותו של התאגיד לשנת 2018, תפסה אותו ואת כל הדרג הבכיר בתאגיד לא מוכנים. הם, מבחינתם, היו בשיאו של הליך גיוס אינטנסיבי לכל מחלקות התאגיד, כולל לרשת ב'. לאחר יממה כאוטית אחת של התעשתות, הבינו אנשי התאגיד ובן רובי ביניהם, שגם אם לראש הממשלה יש תוכניות לתקוע אבנים ומקלות בגלגלי התאגיד, הרי שלהם יש תוכניות אחרות, והמשיכו בהליכי הגיוס. עד כה גויסו לתאגיד כמה מבכירי התחנה, דוגמת אריה גולן ויואב קרקובסקי. אחרים, ובהם קרן נויבך וצ'יקו מנשה, טרם חתמו על חוזה.

"גדלתי וצמחתי ב–18 השנים האחרונות במערכת החדשות של גלי צה"ל. עשיתי שם הכל: כתבות, עריכה, הגשה, ניהול, הדרכת עיתונאים, ניהול בגלגלצ. הייתי גם כתב רווחה ב'ידיעות אחרונות', וכתב תרבות בערוץ 10 ועורך חדשות בכיר בווינט. אבל תמיד העדפתי את השידור הציבורי. עניין של טעם, ואופי. בגלל זה באתי לתאגיד", מסביר בן רובי את העריקה מגל"צ לתאגיד.

אלדד קובלנץ
איה אפרים

האם לעזיבה הזו היה קשר למנכ"ל התאגיד ומי שהקים את גלגלצ, אלדד קובלנץ?

"כן. לא הייתי מצטרף לכל מנכ"ל. לא ממש יצא לי לעבוד עם אלדד בעבר, אבל ידעתי שהוא פצצת כישרון, שיודע גם לבחור אנשים מצוינים. בינתיים זה מוכיח את עצמו בעיני. אגב, לתפקידים שהוצעו לי בשנים האחרונות בתקשורת המסחרית סירבתי, אבל האתגר להקים מחדש גוף שידור ציבורי היה משמעותי מכדי לסרב לו".

החגיגה אוטוטו נגמרת

מאז נכנס בן רובי לתפקידו נשמעו כלפיו טענות מצד אנשי רשת ב', לפיהן הוא ואנשי הגיוס בתאגיד מתייחסים באופן מבזה לאנשי התחנה הוותיקים ומחייבים אותם לעבור ראיונות משפילים בדרך לקליטתם מחדש בתאגיד. אחרים טענו כי העובדה ששכרם יופחת משמעותית לאחר שנים של עבודה, לא הגיונית. לטובת אנשי רשת ב', התגייסו בכירי התחנה לשעבר ובהם רינה מצליח ודן שילון שפירסמו מכתב ובו הם מביעים שאט נפש מהדברים. בן רובי, שידע כי הוא נכנס לקלחת רותחת, מבין את אנשי התחנה, אך יש לו גם לא מעט ביקורת כלפיהם.

"המון עובדים ברשות השידור בכלל וברשת ב' בפרט רוצים שהרשות תיסגר כבר ושהם יתחילו לעבוד בתאגיד. הם לא יודו בזה בפומבי בגלל הפחד שהיה מנת חלקם שנים, אבל הם אומרים את זה בשיחות פרטיות. הם כתבים ומפיקים ועורכים חרוצים שעובדים קשה בימים של חוסר ודאות ובלגן גדול ברשות הגוססת. נמאס להם מהגוף הזה שהפך להיות שנוא על הציבור, שם נרדף לשחיתות, ושמבקר המדינה קבע לפני שנתיים שקיים בו זלזול בכספי ציבור וחשש להעברת כספים משיקולים לא ענייניים, ואפילו התנהלות שמעלה חשד למעשים חמורים במיוחד".

בוא נדבר על אלו ששמחים פחות מסגירת הרשות.

"יש ברשות כאלה שקשה להם לעכל, ובצדק, שהבית הרוס ושלפעמים החגיגה נגמרת. כלומר, אוטוטו נגמרת. אני מדבר על אלה שעובדים מעט יחסית, אבל בשכר מופרז ובתנאים מפליגים. נדהמתי מרמות השכר שגיליתי אצל חלק מעובדי הרשות, יותר מ–30 אלף ו–40 אלף שקל בחודש, ובמקרים רבים ללא הצדקה וללא תמורה אמיתית, לא על המסך ולא מאחורי הקלעים. עכשיו, חבר'ה כאלה ברור שלא רוצים שזה ייגמר, ולא רוצים להתמודד עם המציאות ועם החיים האמיתיים. בטח לא אחרי שנים של מימון באמצעות האגרה. זוכרים את אגף הגבייה המאיים? זוכרים את ההוצאה לפועל שרודפת שנים אחרי חייבים? זוכרים את תשדירי השירות המבהילים? נכון, חלק מהכסף שימש לעשייה טלוויזיונית ורדיופונית מצוינת, אבל חלק אחר? השם ישמור. אני לא מכיר אף אחד שמרוויח סכומים כאלה בסביבה הקרובה שלי, והאמת — גם לא הרחוקה. אין אזרח ישראלי שלא יודע שרשות השידור סיימה את תפקידה ההיסטורי. הגיע הזמן לחילופי אליטות גם בקול ישראל, בכל רמות הניהול. כמו בפוליטיקה, כמו בצבא, כמו בתרבות. מדברים על קדנציות ארוכות של מנהלים במוסדות התרבות? זה כלום לעומת אופי התרבות השלטונית בקול ישראל, שהחלה אצל הבריטים והתפתחה בימי מפא"י, ומעולם לא היתה שייכת באמת לציבור. היא עברה, בעיקר בעשורים האחרונים, דרך מסדרונות השלטון ומרכזי המפלגות, ואף אחד לא הצליח לשים לה סוף. צריך להחזיר את העסק הזה לפרופורציות מקצועיות, להוציא אותו ממזנון הכנסת ולהכניס אותו למקום שבו הוא אמור להתנהל — האולפנים. אני מבטיח באופן אישי לעשות זאת. אין לי אף, אבל אף חבר או מקורב פוליטיקאי, ואני לא חייב לאף אחד מהם כלום, חוץ מהחובה הציבורית הבסיסית להיות ישר ומקצועי. זה יתרון עצום שבזכותו אפשר לעשות רדיו חדשותי ומצוין".

איך אתה מתכוון להתמודד עם קליטתם של אנשי רשות השידור בכלל ורשת ב' בפרט שביקשו לחבל בעלייתו של התאגיד? רק השבוע פורסמו התכתבויות אישיות של אנשי התחנה, שחגגו בגאון את הודעתו של ראש הממשלה ויו"ר ההסתדרות על דחיית הפעילות של התאגיד.

אריה גולן
תומר אפלבאום

"לא חושש, סומך על המקצועיות שלהם. נקלוט רק את הטובים באמת, רק את המקצועיים ביותר. אריה גולן אמר לי, וגם אמר את זה פומבית לא פעם — שהוא מתנגד לפירוק רשות השידור. השילוב שלו בתאגיד — כבוד גדול בשבילנו. אגב, בפגישה הראשונה שהיתה לי אתו אמרתי לו: 'אריה, אני אשמח אם תצטרף לרשת ב' החדשה בתאגיד, לא כי אתה סמל, אלא כי אתה רלוונטי ואיש רדיו מצוין ועיתונאי ושדר מוביל'. לשמחתי הוא חתם וישדר אצלנו מרגע הפתיחה".

מה באשר לשכר? יכול להיות שפגיעה כה עמוקה בשכר של אנשים שעבדו עשרות שנים בתחנה ציבורית היא קשה מדי?

"אני מודה: בתאגיד משלמים פחות מברשות השידור הישנה, הרבה פחות. אני עצמי מרוויח חצי ממה שהרוויחו מנהלי רשת ב' הקודמים. אז מה? גם לאנשים כמונו יש מקום בשידור הציבורי, אפילו שלא גדלנו במסדרונות של רשות השידור, ואין לנו קשרים עם פוליטיקאים, ואנחנו אנשי מקצוע ולא עסקנים. אני לא מתווכח עם התחושות שלהם. זה תהליך מורכב וקשה ומסובך ועצוב עבור חלקם, והוא תוצאה של חוק שקבע מספרים ולוחות זמנים. אני רק יכול להגיד שבמשובים שהעובדים מילאו הם העידו שהיחס היה דווקא מצוין. אבל, וזה אבל חשוב, עובד ששכרו יורד בשליש או בחצי — מ–30 אלף ברשות ל–15 בתאגיד — או כזה שבכלל לא התקבל לתאגיד, לא יעזור שום דבר שאגיד, הוא יכעס עלינו. ומבחינתו בצדק. צריך לוודא שהמדינה תקיים את מה שהבטיחה לעובדי רשות השידור: לדאוג לפיצויים מוגדלים ונדיבים, לאלה מהם שיעבדו בתאגיד וגם לאלה שלא".

לנוכח ההתערבות הבוטה של ראש הממשלה ויו״ר ההסתדרות בעניין התאגיד והרשות, עד כמה אתה חושש מהתערבות פוליטית בתוכני התחנה? האם יש סיכוי שרשת ב׳ תהפוך לשופר תקשורתי נוסף של ראש הממשלה?

"אין סיכוי. הם יודעים שההתערבות הפוליטית במהלך השנים ברשות השידור הרגה את הרשות ואת עובדיה. אני מאמין שהם יתעשתו ויבינו שהשידור הציבורי חיוני גם עבורם, עבור הילדים שלהם, ושאי אפשר להשאיר מדינה שלמה עם ערוצים מסחריים בלבד. גם להם יש כאן משפחות, וגם הם — אני מקווה ומאמין — לא רוצים שרק בעלי ההון יהיו כאן בעלי הבית וישלטו בכל ערוצי המידע. אגב, ממשלת נתניהו היא שחוקקה את חוק תאגיד השידור הציבורי החדש, החוק לא בא מהאופוזיציה. אני אדם מאמין. לא תמים, אבל מאמין".

רבים חוששים, ובהם שרת התרבות, כי רשת ב׳ תהפוך תחת ניהולך ותחת קובלנץ למעין גלגלצ 2. מה תענה למודאגים?

"קודם כל גל"צניקים היא לא מילת גנאי בעיני. להיפך. לגבי החששות — רוב העובדים שהוצעו להם הצעות עבודה עד כה הם מרשות השידור. לגבי אישית, אם לא הייתי מאמין שהערכים שאני מביא איתי יכולים להשתלב מצוין בתכנים של תחנת אקטואליה מובילה כמו רשת ב', לא הייתי עוזב את התחום שממנו באתי, עולם של עיסוק תקשורתי יומיומי שמשלב עבודה בחדשות עם מתן במה נרחבת לתרבות יהודית ומזרחית — 'ארון השירים היהודי' הוא סוג של מפעל חיים מבחינתי. ולגבי מירי רגב — היא יכולה להירגע, הייתי חבר בוועדת ביטון ואני אפילו חתום על חלק מההמלצות".

בין מזרח למערב

ירון דקל
תומר אפלבאום

בשנה האחרונה נהפכו גלגלצ וגל"צ, בה צמח בן רובי, ללוח המטרה האולטימטיבי של אנשי הימין. היא סומנה, דווקא בתקופת ירון דקל, כשמאלנית מדי, לבנה מדי ועצמאית מדי. די להיזכר בדרישותיה של מירי רגב לגיוון שורות הפלייליסט ואת הרעש התקשורתי שהביא עמו הגיוס של אראל סג"ל לתחנה, כדי להבין שהיא נמצאת, היום יותר מתמיד, במוקד הביקורת של העין הציבורית. ועדיין, רבים מהמבקרים שבים וטוענים כי הגיוון העדתי והפוליטי בתחנה טרם הושג. בהינתן הביקורת הזו, מעניין לשמוע את חזונו של בן רובי באשר להטרוגניות האנושית בתחנה שהוא עומד לנהל בקרוב.

"בתקשורת הישראלית יש עדיין את מושג 'האחר' שקובע שצריך לתת למשל במה לחרדי, לערבי, למתנחל. אני שואף שבמעלה הדרך 'האחר' יפסיק להיות 'אחר' ששמור לו מקום מיוחד, ושהוא יהפוך להיות חלק מהזרם המרכזי בשיח ברשת ב'. ואני לא סתם מדבר, עשיתי את זה בגל"צ, אישית ומערכתית. בחדשות, בתרבות ובמוזיקה. בחלק הצלחתי יותר, בחלק פחות. אף פעם לא ויתרתי, ואני חושב שאפילו אני, הקטן, מייצג במשהו איזו ישראליות חדשה ומגוונת, מבחינת החיבור בין מזרח למערב, בין דת לחילוניות, בין פריפריה למרכז. אישית, משפחתית, הכל. מהבית הספרדי של אבא, לבית של פליטי השואה של אמא, מחיבור חירותניקי שורשי של המשפחה ועד לאשתי הקיבוצניקית, שגם היא אגב ממוצא מעורב. היא חילונית, ובזכותה אני מצליח להציץ לפעמים בזווית העין לטלוויזיה בשבת".

מה צפוי להיות עמוד השדרה החדש של רשת ב׳? עד כמה הוא יהיה שונה מזה הנוכחי?

"רשת ב' של היום היא תחנת רדיו טובה וחשובה, מובילה, עם אתוס עיתונאי מפואר ומוניטין רב, אבל עם לא מעט בעיות. אני לומד על הבעיות גם מהאזנה לשידורים כמאזין מהשורה, גם מהניסיון המקצועי שלי וגם משיחות עם מאות עובדים ברשות השידור. הדברים הטובים והחזקים יישארו, אחרים יעברו שינוי ורענון. ניפרד גם מחלק מהמגישים, כדי לשלב קולות אחרים שבעבר אולי זכו לפחות ביטוי ברדיו הציבורי. זה לא יהיה קל, אבל התוצאה תהיה רשת ב' חזקה וטובה אפילו יותר ממה שהיא כיום, כחלק מחטיבת חדשות מאוחדת וחדשנית. שלומית (אברהם, ראש חטיבת החדשות; א"ש), אלעד (טנא, ראש חטיבת הדיגיטל; א"ש) ועוד רבים וטובים, מקימים דסק חדשותי אמיץ ומצוין, משהו שיישאר שנים ויביא גאווה. עם דיווחים מהשטח, תחקירים, מגזין ושידור ציבורי אמין ומעולה".

תחנות הרדיו המרכזיות מאבדות אחוזי האזנה עם הזמן לטובת הרדיו האזורי והדיגיטל, כמו הטלוויזיה שמאבדת אחוזי צפייה. כמי שעמד בתפקיד מפתח בגלגלצ, מה לדעתך המתכון ליצירה של רדיו שישמור על פופלריות גם בזמנים הללו?

"מיטב המוחות עובדים על זה. באמת. לא רוצה לגלות הכל... אבל זה יקרה וכבר קורה. אל תשכח, המדינה היא שקראה לנו להציל את השידור הציבורי המתפרק, ויש כאן יותר מ–200 איש שעזבו מקומות עבודה, עברו דירות, שינו אורח חיים למען המיזם הזה — בשביל המאזינים, הצופים, הגולשים. אנחנו לא מתכוונים לוותר על השגת המטרה שלשמה באנו. ויתור פירושו לתת לחגיגות השכר המנופח ברשות השידור להימשך על חשבוננו ולהמשיך עם הסיוט שעוברים שם העובדים מהשורה כבר שנים. ובשביל מה? בשביל בסוף לסגור? ממשלת נתניהו הרי היא שהחליטה בעבר, ובצדק החליטה, שדי, צריך לשים לזה סוף — אז עכשיו הם מתחרטים?"

מה דעתך על המתרחש כיום בגל"צ, אגב פרשת המשורר מחמוד דרוויש? האם גם אתה שותף לתחושה שגל"צ וגלגלצ סומנו כאויבות העם? כשמאלניות, אשכנזיות ומורדות מדי?

"תוותר לי על זה, בחייך. כל כך הרבה פעמים דיברתי בעבר על גל"צ וגלגלצ, שבאמת אין לי מה להוסיף. אני חייב למקום ההוא הרבה ואוהב את האנשים שם אהבה גדולה, מקצועית ואישית, ומקווה שגם את המשבר הזה ישרדו שם וימשיכו לעשות רדיו מצוין".

***

בהפתעה גמורה, פתח תאגיד השידור הציבורי את שידוריו בסוף השבוע עם התוכנית ״רעש״. התוכנית בהנחיית לי־אור אברבך, שעוסקת בביקורת התקשורת, עלתה לשידור דרך עמוד הפייסבוק הרשמי של התאגיד.

בין המרואיינים בתוכנית ניתן למנות את מתן חודורוב, הכתב הכלכלי של ערוץ 10, שביקר את צעדיו של נתניהו בכל הנוגע לדחיית שידורי התאגיד; חגי סגל, העורך הראשי של ״מקור ראשון״, שדיבר על חשיבותה של ההטרוגניות בתאגיד; ואסף הראל, שציין כי ערוץ 10 נותן לו יד חופשית בכל הקשור למונולוגים מושכי האש בתוכנית הלילה שלו.

עליית התוכנית מהווה אמירה ברורה לראש הממשלה ושר התקשורת, לפיה אנשי התאגיד ממשיכים כרגיל בהכנותיהם — עד שיתבשרו אחרת. סימן נוסף לכוונותיהם הוא המשך הגיוסים למצבת כוח האדם; אחרון המצטרפים הוא מלך זילברשלג, צעיר חרדי בן 19, שיעבוד בחטיבת הדיגיטל.

בשבועות הקרובים יתברר אם המירוץ של מנכ״ל התאגיד, אלדד קובלנץ, לתחילת השידורים במועדם המקורי יתברר כהימור מוצלח. בהנחה שנתניהו לא יצליח להעביר את החוק לדחיית עליית השידור של התאגיד, לו מתנגדות "הבית היהודי" ו"כולנו", הרי ששידורי התאגיד ברדיו ובטלוויזיה ייפתחו באוקטובר הקרוב. אפשרות אחרת שעומדת על הפרק היא הצעת החוק שהניח בשבוע שעבר חבר הכנסת נחמן שי, לפיה יידחו השידורים בחצי שנה בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו