בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: בנושאי ביטחון התקשורת מצטטת ח"כים פי ארבעה יותר מח"כיות

למרות עיסוק בשיעור זהה ברשתות החברתיות, בדיקה של רננה עטייה מהאוניברסיטה העברית מראה כי אתרי האינטרנט המובילים העניקו סיקור נרחב בהרבה לחברי הכנסת הזכרים

13תגובות

במאי 2017 ביקר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בישראל. כמתבקש, העלה הביקור לסדר היום שלל סוגיות ביטחוניות, מדיניות, פוליטיות ודיפלומטיות. ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) כתבה לקראת הביקור בעמוד הפייסבוק שלה את הדברים הבאים: "טראמפ רוצה דיל ויש כאן הזדמנות אזורית שחייבים לנצל. להכרעה היסטורית יהיה לנתניהו רוב בכנסת ורוב בציבור". ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) כתב גם הוא דברים ברוח דומה בעמוד הפייסבוק שלו: "התרשמתי שהנשיא וצוותו נחושים שלא להרפות מחזון השלום (...) לפנינו חלון הזדמנויות היסטורי שאסור להחמיצו, לטובת עתיד ילדינו ועתיד המדינה שלנו כמדינת הלאום היחידה של העם היהודי".

שני חברי הכנסת הם מהאופוזיציה ובעלי ותק דומה בכנסת, שניהם עסקו בסוגיית הפתרון שמציע טראמפ והצהירו שמדובר בהזדמנות פז. אבל ב"הארץ" הופיעה באותם ימים ידיעה שמצטטת רק אחד מהם וכותרתה היתה "הרצוג: אחרי ביקור טראמפ נדע אם רה"מ מתכוון לחמוק מהאתגר הציוני של המאה". מחקר חדש מגלה שנוכחותו של חבר הכנסת והיעדרותה של חברת הכנסת מהסיקור התקשורתי אינן נקודתיות, אלא דפוס קבוע שחוזר על עצמו.

עיסוק בסכסוך הישראלי־פלסטיני 
כלל הפוסטים בפייסבוק 
חברות כנסת 9.7%
חברי כנסת 9.1%
כל האזכורים בתקשורת 
חברות כנסת 17.8%
חברי כנסת 82.2%

רננה עטייה, מסטרנטית במגמה לתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית, חוקרת התבטאויות פרסונליות בזירה הפוליטית. היא מצאה במחקרה כי בעוד ששני המגדרים מתבטאים בשיעור זהה בנושאים ביטחוניים ומדיניים ברשתות החברתיות, התקשורת מסקרת את חברי הכנסת הזכרים פי ארבעה יותר מאת הנשים. המחקר המלא, אותו הנחתה ד"ר נטע קליגלר־וילנצ'יק, מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, יוצג ביום שלישי בכנס שכותרתו "נשים, שלום וביטחון" שמארגנים עמותת "איתך־מעכי — משפטניות למען צדק חברתי", ארגון "נשים עושות שלום" ומדרשת אדם, בשיתוף המגזין המקוון "אונלייף".

כדי להגיע למסקנה המובהקת הזאת, בחרה עטייה תריסר ח"כים ותריסר ח"כיות, אותם צימדה לפי מידת הוותק שלהם בכנסת, מידת הבכירות שלהם ושיוכם לקואליציה או לאופוזיציה. כך, למשל, ח"כ ענת ברקו הוצמדה לח"כ דוד אמסלם, אשר לשניהם 2.58 שנות ותק, מידת בכירות זהה ושניהם חברים במפלגת הליכוד. עטייה עיבדה נתונים מכל הפוסטים שכתבו אותם ח"כים וח"כיות במהלך חודש מאי, והתוצאות הראו שאין הבדל מובהק בין מידת העיסוק של ח"כים לבין זו של ח"כיות בנושאים המדיניים. כלומר, אין קשר בין מגדר כותבי הפוסט לעיסוק בנושאים על סדר היום.

החלק השני של המחקר בחן את הסיקור התקשורתי של ח"כים לעומת ח"כיות. בשלב זה אספה עטייה 425 כתבות מהאתרים "Ynet", "מעריב", "וואלה!", "ישראל היום" ו"הארץ", ובדקה מי מהח"כים מצוטט בהן. בהינתן שגברים ונשים עוסקים בביטחון ושלום באותה התדירות, היה מצופה שכך הם ייוצגו גם בכלי התקשורת, אבל התוצאות הראו שרק 17.8% מכלל אזכורי הפוליטיקאים היו של פוליטיקאיות נשים, לעומת 82.2% אזכורים שעוסקים בחברי הכנסת הזכרים. אם להוסיף חטא על פשע, אז גם בקומץ הקטן של אזכורי ח"כיות, רובם כללו למעשה אזכורים משותפים של ח"כים וח"כיות יחד.

ציפי לבני בפייסבוק: ‏אני מלאת תקווה לקראת ביקור הנשיא טראמפ בישראל. טראמפ רוצה דיל ויש כאן הזדמנות אזורית שחייבים לנצל. להכרעה היסטורית יהיה לנתניהו רוב בכנסת ורוב בציבור. - דלג

"ביקשתי לבדוק אם יש הבדל מובהק סטטיסטית בין הנושאים שגברים עוסקים בהם לבין אלה שנשים עוסקות בהם. גיליתי שאין", אומרת עטייה ומפרטת: "בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני, מתוך כל הפוסטים של הח"כים, 9.7% עסקו בסכסוך ומתוך כל הפוסטים של הח"כיות, 9.1% עסקו בנושא. גם בנושא זכויות אדם, גברים עוסקים בכך ב–22.6% מהפוסטים שלהם ונשים ב–24.5%. ואם אין הבדל בין גברים לנשים מבחינת העיסוק בנושאים האלה, היינו מצפות לראות תמונת ראי לכך בעיתונות, אבל זה לא קורה. בתקשורת, הגברים מסוקרים הרבה יותר מהנשים בנושאים האלה".

מה בעצם הבעיה עם זה שיש יותר אזכורים של ח"כים מאשר ח"כיות. הרי יש פי שלושה ח"כים מח"כיות בכנסת.

"השוויתי בין 12 צמדים, אז ההפרש המספרי בכנסת לא רלוונטי לבדיקה שלי. אי אפשר להתעלם מהבסיס לפמיניזם — שוויון, גם בייצוג. ככל שיהיה יותר ייצוג של נשים, ככה לאזרחים תהיה יותר יכולת לשער בנפשם את האפשרות שנשים מסוגלות לעסוק בנושאים של שלום וביטחון ולראות בהן אוטוריטה בנושאים הללו. כל עוד אנחנו לא חווים את זה במציאות, אנחנו לא יכולים לדמיין את זה ולקדם נשים בתחומים האלה".

איך אפשר לשפר את זה?

"קודם כל לעורר מודעות. דבר נוסף הוא לקיים עוד מחקרים כמותיים בנושאים פמיניסטים. בעולם הפמיניסטי, יש נטייה להירתע ממחקרים כמותניים מתוך מחשבה שזו הנצחה של השיטה הפטריארכלית והמשטור הגברי, אבל המחקר שלי הוא הוכחה לכך שצריך לערוך גם מחקרים כמותיים כדי להצביע על כשלים בחברה".

לא במקרה בחרה עטייה לבחון את הקשר בין עיסוק ביטחוני־מדיני לבין מגדר. במסגרת החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2000, שקוראת להגביר מעורבות נשים בהחלטות הקשורות לשלום וביטחון, מבקשים ארגוני נשים כמו "איתך־מעכי" ו"נשים עושות שלום" ליישם אותה על ידי עידוד עוד ועוד נשים להיכנס לדיון הזה. אחת הטענות הנפוצות לאי שילוב נשים בהחלטות שקשורות בשלום וביטחון היא שאין מספיק נשים שעוסקות בתחומים הללו, לא בציבור ולא בכנסת.

המחקר של עטייה הוכיח כי זה לא נכון, כפי שמסבירה עורכת הדין נטע לוי, מעמותת "איתך־מעכי - משפטניות למען צדק חברתי": "נשים לא באמת שותקות, כמו שהרבה פעמים נוהגים 'להאשים' אותן, אלא מושתקות. ההתעלמות מקולות של נשים היא מובנית, אולי לא במודע ולא בצורה מכוונת, אבל בפועל קולותיהן מושמעים הרבה פחות, וחשוב להיות ערניים לכך, כי אם זה קורה בכנסת, גבוה הסיכוי שזה קורה גם במערכות ציבוריות אחרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו