יוצר ומגיש הטלוויזיה מודי בר־און מת בגיל 59

בר־און, שבינואר החל להיעדר משידורי "ליגת האלופות" בערוץ הספורט, למד תיאטרון והחל את דרכו בסטנדאפ. הוא היה חלק מצוות הכותבים של "החמישייה הקאמרית" ובשנות ה-90 הצטרף לערוץ הספורט. הוא יצר שורה של סדרות תעודה ונחשב לאחד ממגישי הספורט האהובים בישראל

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מודי בר־און
מודי בר־און. צבע משלוצילום: מוטי מילרוד
איתי שטרן
איתי שטרן

יוצר ומגיש הטלוויזיה מודי בר־און מת היום (שני) בגיל 59 לאחר שסבל מסרטן. כבר בתחילת ינואר החל בר־און להיעדר משידורי "ליגת האלופות" בערוץ הספורט. מירי נבו, שהחליפה אותו, הודיעה בשידור שהוא מתמודד עם סיטואציה בריאותית מורכבת. לאחר מכן פרסם בית החולים איכילוב הודעה שלפיה הוא סובל מסרטן. רק שלשום שודרה בערוץ הספורט כתבה מיוחדת שהקליט לקראת הגמר, בה הופיע שוב קולו על המסך. הוא הותיר אחריו אישה ושתי בנות. הלווייתו תתקיים מחר (שלישי) ב-17:30 בבית העלמין האזרחי "בשביל מנוחה נכונה" בראשון לציון.

שר התרבות והספורט, חילי טרופר, ספד לו: "עצב גדול על לכתו של איש הטלויזיה, התרבות והספורט מודי בר און. במהלך עשרות השנים האחרונות תפקידיו של מודי בכל ערוצי התקשורת והבמות כמגיש, ככותב וכבמאי הגיעו לכל בית בישראל וייזכרו למשך שנים רבות בזכות הצבע הייחודי שלהם. ההגשה האינטלגנטית, המעמיקה והרחבה של מודי בשידורי ערוץ הספורט יחסרו לכולנו ובעיקר לעשרות אלפי הצופים שחיכו לשמוע אותו בכל פעם מחדש. תנחומים למשפחתו היקרה. יהי זכרו ברוך".

עם בוני גינזבורג במנצ'סטר. מתאווררים מחוץ לאולפן

בר־און נולד ב–1962 בקרית טבעון לאב שעבד במפעל המלט "נשר" ולאם ניצולת שואה שעבדה כמורה. מאוחר יותר עברה המשפחה לחיפה שם למד בר־און בתיכון עירוני ה' העיר. בצבא שירת בנח"ל ובזמן שירותו הצבאי השתתף במלחמת לבנון הראשונה, תקופה שהשפיעה עליו רבות בהמשך, כשנהפך לסטנדאפיסט ותסריטאי. בראיון בתוכנית "אנשים" של חיים אתגר ב–2015 אמר כי "כל הילדות שלי גודלתי להיות חייל גיבור. זה היה מאמץ של כל המערכת. הבית, הבית ספר, תנועת הנוער. כולם גידלו אותי להיות חייל גיבור".

לאחר השחרור מהצבא, פנה ללימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הוא שיחק מעט בתיאטרון בתפקידי משנה בהצגות "משפט הקופים" ו"מרד המתים" אך את הצלחתו קצר דווקא על במות הסטנד אפ, עם ההרכב "איך זה עובד באמת" שהקים עם גדי פור ויוסי פרץ. שם הגיש לא פעם מערכונים פוליטיים שעסקו גם בכיבוש. בין השאר העלה מערכון בו השתמש בשפת פרשנות הכדורגל כדי לתאר כיצד מהלך של חיילי צה"ל שהורגים אדם ברמאללה.

ב–1993 היה בר־און חלק מצוות הכותבים של "החמישייה הקאמרית". התוכנית הסאטירית היתה בשבילו הזדמנות למתוח ביקורת על חייו. בראיון בעבר אמר כי "ב'חמישייה הקמארית' היינו עסוקים בלפרק את החיים של מי שהיינו אז: צעירים תל אביבים, משפחות תל אביביות בשינקין. ללעוג לעצמנו. כשגמרנו את הסיבוב על עצמנו, יצאנו החוצה ופתאום היינו תוכנית פוליטית ונתנו את אותו הטיפול לשאר העולם".

ב–1995 עלתה בהבימה ההצגה "הריקוויזיטור" שכתב. במרכז המחזה ניצב איש האביזרים של התיאטרון (טוביה צפיר) הנאלץ להעלות הצגה מאולתרת מול קהל שמחכה באולם, לאחר ששאר השחקנים הלכו הביתה, עייפים מקידום של הצגה אחרת בשלל כתבות קידום טלוויזיוניות.

באותן שנים החל בר־און את דרכו בערוץ הספורט, שבו שידר עד לאחרונה. הוא היה אחד ממגישי הספורט האהובים בישראל, ליווה אינספור משחקי כדורגל והיה אוהד מושבע של הפועל חיפה. בראיון ל"עכבר העיר אונליין" ב–2011 עם עליית הסדרה התיעודית "הקיבוץ" שיצר עם ענת זלצר אמר כי "הכדורגל, כמו שאני תופס אותו, הוא משחק כל כך מצליח כי הוא מבטא את הקונפליקט המרכזי של החיים והעידן שלנו, בין הפרט לקולקטיב. הקונפליקט האמיתי של הכדורגל הוא לא הפועל נגד מכבי כמו שנראה לעין, אלא המתח בין הרצון של מאור בוזגלו לבטא את עצמו, לבין התביעה של הקבוצה. בכדי לבטא את עצמו הוא צריך להשתתף במאמץ הקבוצתי, והרי לך סיפורו של הקיבוץ".

"הקיבוץ", פרק 1

בר־און וזלצר יצרו שורה של סדרות תיעודיות שעסקו גם בתולדות הציונות. "החיבור שלי לעולם הדוקומנטרי הוא ענת זלצר שותפתי", אמר באותו ראיון ל"עכבר העיר אונליין", "היא פיתתה אותי פנימה וסיבכה אותי בזה. זה נולד מתוכנית שעשינו בחינוכית ונקראה 'הכל פתוח', מין מגזין נוער. זה היה במסגרת משהו שקשור לציונות והיא אמרה בוא נעשה תוכנית על הביקור של הרצל בארץ. אמרתי לה עזבי אותך, מה פתאום, למי יש סבלנות, אבל היא הכריחה אותי. היא הביאה לי את הביוגרפיה של הרצל ואמרה התוכנית תהיה על הביקור שלו בארץ, לא עליו. זה היה הטריק שלה וככה נולד 'הכל אנשים'".

מתוך "הכל אנשים", אברהם יאיר שטרן

הסדרה "הכל אנשים" שעלתה ב–1997 היתה לסדרה התיעודית המשמעותית הראשונה שיצרו בר־און וזלצר. היא התמקדה בראשי ההתיישבות הציונית ונהפכה לימים לחלק מתוכנית הלימודים של משרד החינוך. בין השאר הופקו בה פרקים על דוד בן גוריון, יצחק שדה, הרב קוק והמשוררת רחל. ב–2003 שודרה בערוץ 1 "במדינת היהודים", סדרה תיעודית בת 11 פרקים שעסקה בתולדות ההומור הישראלי. זו שילבה בין שתי אהבות גדולות של בר־און: הומור והיסטוריה. הסדרה סקרה את עולם ההומור הישראלי מאז קום המדינה ועד תחילת שנות האלפיים וזכתה להצלחה גם בטבלאות הצפייה. היא זכתה בפרס האקדמיה לשנת 2004. את החיבה שלו להומור וסאטירה ביטא בר־און גם בסרט שיצר "מסעות הברווז" על אמן הקומיקס דודו גבע.

ב–2009 שודרה הסדרה "תל אביב־יפו" שעסקה בהיסטוריה של העיר העברית הראשונה לצד העיר העתיקה והתנ"כית יפו. שניים לאחר מכן, ב–2011 שודרה הסדרה הראשונה של בר-און וזלצר שעסקה בהווה ונקראה "כביש 90". זו היתה סדרה שדילגה בין תחנות בכביש היחיד שחוצה את ישראל מגבולה הצפוני לדרומי.

"תל אביב יפו", פרק 1

הסדרה האחרונה שיצרו בר־און וזלצר היתה "שיעור מולדת" שעלתה ב–2019 ב"הוט 8" ועסקה בתולדות הסכסוך הישראלי־פלסטיני מנקודת מבט של היסטוריונים — ישראלים ופלסטינים כאחד. בר־און אמר אז בראיון ל"הארץ" כי העבודה על הסדרה הפכה אותו "ציוני יותר ושמאלני יותר'. אני עדיין לא יודע מה זה אומר. אני בעצמי לא מבין. יש לי יותר אהדה לפרויקט הציוני".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ