גברת מג'ונדרת |

מה רע בסיורים של בוקי נאה באזורי זנות?

האם הסיורים באזורי זנות מעוררים מודעות למצב הזונות או משפילים אותן? ומה עומד מאחורי התמיכה במיסוד הזנות? • וגם: מיתוס השוויון, שרוב הציבור הישראלי עדיין לא התפכח ממנו, משפיע על מעמד הנשים בארץ עד היום

צפי סער
צפי סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צפי סער
צפי סער

נרי ליבנה כתבה במאמר ב”הארץ” לפני כמה ימים כי הטענות נגד העיתונאי בוקי נאה, המקיים סיורים מאורגנים באזורי פשע וזנות בתל אביב, אינן מוצדקות. לדבריה, נאה דווקא מספק לנשים אלטרנטיבה יחידה להתפרנס מעיסוק שאיננו מכירת גופן.

הפעילה רעות גיא - מנהלת בעמותת עלם שמפעילה את הפרויקט “ערים בלילה” לקטינים וקטינות בזנות וכן מתנדבת במכון תודעה לחקר תופעת הזנות וסחר הנשים - מתארת את הריטואל בסיורים האלה, כפי שראתה אותו לא פעם: “אוטובוס הסיור מגיע לתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ונוסעיו יורדים בפינת רחוב. נשים, רובן זונות רחוב מבוגרות ומכורות לסמים, באות לשם. בוקי מעמיד את הצופים בחצי גורן והנשים עומדות לפניהם. הוא שואל אותן שאלות כמו ‘כמה לקוחות את מקבלת ביום, כמה את לוקחת על האקט הזה וכמה על האקט הזה’. הן עומדות ועונות. הוא נותן להן 20 שקל, או 10 שקל, אולי 50 שקל. אחר כך הוא לוקח את האנשים למועדון חשפנות, מסביר מה קורה שם והם גם מקבלים ‘לפ־דאנס’ לדוגמה”.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ