איך תדעו אם ספר ילדים עלול להפוך את בנכם לבבון שוביניסטי ואת בתכם לסמרטוטה כנועה?

או להבדיל - לחנך את שניהם לשוויון, חירות ואחווה? מדד 
חדש מציע קריטריונים לבדיקה

צפי סער
צפי סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צפי סער
צפי סער

הדחקה. פעולה אנושית שאין להמעיט בערכה. את חיה לך, משלה את עצמך שאת ונשים אחרות, חלקן לפחות, חופשיות יחסית, בכל זאת היתה מהפכה והושגו כמה הישגים.

ואז זה מגיע. הבת (או הבן) שלך הולכים לגן, והנה מגיעה מסיבת סוף השנה. בין שזה שיר, ריקוד או אגדה, התכנים לרוב מבהירים לך, שאת חיה בלה־לה־לנד.

במקרה שלנו, זו היתה מסיבת סיום של גן טרום־טרום חובה, אי־אז בעשור הקודם, שבה "לצלילי אחד השירים ניפנפו הבנות בשולי שמלותיהן בהתחנחנות וגם הבנים מילאו את תפקידם בריקוד: עמדו בשורה מולן, שתי אצבעות שלוחות אל בין שפתיהם, ושרקו לעברן". הציטוט לקוח מהכתבה הראשונה שכתבתי ב"הארץ", ביולי 2003, אחרי שנים של עבודה כעורכת: האירוע הזה, בגן של בתי, הוא שהניע אותי לראשונה לכתוב.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ