אלוהים לא מרחם על נערות מסודן

נערות מבקשות מקלט מתגייסות למחאה הציבורית נגד הכוונה לגרש פליטים מישראל – גירוש שמשמעו סכנת עינויים, עבדות ומוות, ובמקרה של נשים, גם אונס

צפי סער
צפי סער
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צפי סער
צפי סער

היא גדלה בישראל ולפני כמה חודשים סיימה כיתה י"ב. השבוע, ביום השואה הבינלאומי, היא כתבה: "כבר 10 שנים אני בארץ ורק עכשיו נפל לי האסימון למה ביום השואה אני מתמלאת בכעס וזעם כשאנשים לא עומדים בצפירה ומקדישים 'דקה' מהחיים שלהם לכבד את הנשמות שנספו בשואה. בכל שנה כשיש את הצפירה אני נעמדת במקום ונזכרת בכל הזוועות שהיהודים עברו. הפעם הראשונה ששמעתי את הצפירה היתה בכיתה ה׳. בזמן שהמחנכת שלנו הסבירה לנו מה זה התחילה הצפירה ולא יכולתי להכיל את כל התמונות שרצו לי בראש. זה ממש הזכיר לי את העינויים האיומים שחווינו, אם זה את הצינור פלסטיק ששרפו והדביקו על גופינו, שאנסו את חברת הילדות שלי לנגד עיני וירו בחברה של אמי כשהיתה בהריון.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ