אם כולנו פוליטיקלי קורקט, למה הסקסיזם עוד פה? יש תשובה מפתיעה

אם רוצים לשנות באמת את יחסי הכוח במקום העבודה, במרחב הציבורי וגם האינטימי, טוענת החוקרת ומדריכת ההגנה העצמית תמר פריאל, חובה לעבוד גם עם נשים וגם עם גברים. סדנאות לנשים בלבד לא ישנו את המערכת כולה

צפי סער
צפי סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צפי סער
צפי סער

מדובר לכאורה בסוג של תעלומה: אם לחלק מהקשישות בינינו עוד היה מי שאמר ש"לא נורא שאת לא טובה במתמטיקה, את בת", היום כיתות המצטיינים במתמטיקה ומדעים גדושות גם בילדות ונערות, ונשים עושות תארים אקדמיים בשיעור אף גבוה מגברים. ובכל זאת, רבות מאלה מהן שמגיעות להיי־טק, התחום הנחשק והמתגמל של ימינו, נושרות ממנו, ובצמרת נותרים, כבעבר, גברים. מתקדמים יותר, משתכרים יותר. זה לא שהיי־טק הוא חזות הכל (גם אם לפעמים נדמה איכשהו שכן, לפחות לפי המשכורות), אבל המצב שם ממחיש את הפרדוקס העכשווי. ולא, הסיבה העיקרית לעזיבה של נשים דווקא אינה העניין של הקמת משפחה כפי שאפשר היה לשער; בשורה של מחקרים וסקרים שנעשו בעניין, בארץ ובחו"ל, רובן מציינות את התרבות הארגונית, סביבת עבודה אגרסיבית ותופעות שכיחות כמו פורנו במשרד ובדיחות סקסיסטיות בוואטסאפ. אז איך זה שיש שינוי – ואין ממש שינוי? מה קורה פה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ