בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדרת הנשים מכנס הגינקולוגיה: למה לעצור שם?

הגיע הזמן לאסור על כניסת בני 2-6 לגני ילדים ולהוציא צו הרחקה לעורכי דין מבתי משפט. וגם: בדיחת הבלונדיניות הטובה ביותר אי-פעם

34תגובות

קודם כל, הבהרה: המלה גינקולוגיה - פירושה רפואת נשים.

בכנס ושמו "חידושים בגינקולוגיה והלכה", שנועד להתקיים מחר, נאסרה השתתפותן של נשים. רופאות וחוקרות נדרשו לשלוח גברים שידברו מטעמן. הכנס הוא מטעם מכון פוע"ה ("פוריות ורפואה על פי ההלכה"). סערה גדולה קמה, תחילה בפייסבוק ואחר כך גם מחוצה לו, ובעקבותיה ביטלו רוב הרופאים את השתתפותם בכנס.

אבל למה כל העצבים האלה, בנות? עוד יגידו שאנחנו ממורמרות. במקום זה אפשר לחשוב על עוד הצעות, היישר מהגניוס היהודי הקודח:

* תיאסר כניסתם של בני שנתיים עד שש לגני ילדים.

* יוצא צו הרחקה לעורכי דין מבתי משפט.

* תיפסל בחירת פוליטיקאים קטנים, לאומנים וגזענים לרשימות הליכוד וישראל ביתנו לכנסת.

* יוצאו מהחוק לימוד תורה על ידי אברכים, תפילה של רבנים בבית הכנסת ואפיית חלה לשבת בידי נשים שומרות מצוות.

* בתום כל חודש, עובדים ישלמו משכורת למעסיקיהם.

ואפשר גם ממש להשתולל:

* בשדה התעופה, מאבטחים ערבים יפשפשו במזוודותיהם של נוסעים יהודים וישפילו אותם.

ואפילו:

* ישראל תכריז כי פליטים יתקבלו בה בברכה. תיפסק שחיתות הדלת המסתובבת של מהגרי עבודה, וילדים שנולדו בארץ יקבלו אזרחות אוטומטית.

* גברים ונשים יקבלו שכר שווה על אותה עבודה.

* אזרחים יהודים וערבים יקבלו אותם שירותים מהמדינה.

* הטייקונים המקומיים יודיעו שהם מפרישים כמה עשרות אחוזים מרווחיהם לטובת הגדלתם של תקציבי הרווחה, החינוך והבריאות.

* משה קצב יודה במעשי האונס והתקיפה המינית שבהם הורשע, יביע חרטה עמוקה ואף יסרב לקבל קיצור של שליש מעונשו.

* מדינת ישראל תחזיר לפלסטינים אדמות שהפקיעה מהם לצורכי התנחלויות. נוער סמרטוט - סליחה, נוער מג"ב - יחד עם נוער הזוועות ויחידת בוז, יביעו חרטה על מעשיהם, יתנדבו לעבודות שירות בקהילה ויצטרפו ל"גוש שלום".

* כמו כן, מכוניות ייסעו תמיד ברוורס, אבל זה כבר סתם בשביל הכיף.

מיכל פתאל

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

* ואחרי כל זה, לעומת נשים נרגנות וציניות כמוני, יש כאלה שעושות מעשה. הפעילות נגד הכנס ההזוי הזה בשבוע החולף היתה מרשימה מאוד ובעלת תוצאות מעולות: עד אתמול, כל הרופאים שהיו אמורים לנאום בו חוץ מאחד - ביטלו את השתתפותם. קבוצה גדולה של פעילות, בהן ד"ר חנה קהת, שלומית הברון ולילי בן עמי, הובילו מהלך שהכה הדים והניב פירות.

מעניינת ומורכבת במיוחד פעילותה של אחת מהן, לימור לוי אוסמי. בבלוג שלה, "נשים מדברות אמהות", היא מספרת על מכתב שקיבלה מאשה דתייה, שציינה לפניה כי אף שהיא מסכימה עקרונית שאין רע בכך שנשים ירצו בכנס, הרי אם כך יקרה, הוא יוחרם בידי הציבור החרדי והתוצאה תהיה שמנשים רבות יישלל מידע חשוב על בריאותן.

לוי אוסמי הכירה בכך שהמצב מורכב והגתה רעיון: לקיים כנס במתכונת של מושבים מקבילים, שנשים ירצו בו בחדרים נפרדים. את הפתרון הזה החליטה להביא לפני הרב העומד בראש מכון פוע"ה. תוצאות ההידברות ביניהם: אתמול הודיע מכון פוע"ה כי בחודש יוני יקיים כנס גינקולוגי מקביל שבו המרצות והקהל יהיו נשים. הכנס מחר יתקיים כמתוכנן ללא מרצות - אבל גם כמעט ללא רופאים, כי אם עם רבנים לרוב.

ארגון מחדש

לנוכח ההתנהלות הלא מלבבת של ההסתדרות וראשה לאחרונה, בולט ארגון "כוח לעובדים", שהוקם לפני כארבע שנים כאלטרנטיבה לארגוני העובדים הוותיקים יותר. עכשיו יוצא הארגון בפרויקט חדש, שעיקרו תמיכה בנשים הסובלות מהטרדה מינית במקום עבודתן.

לשם מה נחוץ הפרויקט הזה? הרי כיום, לפי חוק, בכל מקום עבודה אמור להיות אדם הממונה על ידי המעסיק ומשמש כתובת לתלונות כאלה. אבל מתברר, שלפעמים לא די בכך. לדברי שרון מלכי מהנציבות למניעת הטרדות מיניות ב"כוח לעובדים", לפעמים אשה אינה חשה בנוח להתלונן בתוך מקום העבודה מחשש שיבולע לה; לפעמים הממונה מקורב למעסיק, וכדומה.

למקרים כאלה נועדה התוכנית החדשה, שארגון העובדים גיבש יחד עם המרכז לנפגעות תקיפה מינית. במסגרתה, נציגות ממקומות עבודה המאוגדים ב"כוח לעובדים" יעברו הכשרה וילמדו על החוק למניעת הטרדה מינית, על אפשרויות הפעולה במסגרתו (פלילית, אזרחית, משמעתית), על הקשיים שנפגעות מתמודדות אתם ועוד.

מאחר ש-65% מהעובדים המאוגדים בארגון הן נשים, אפשר גם לכנותו "כוח לעובדות". בכל מקרה, מדובר בארגון צעיר וקטן, המתייחד גם בכך שההחלטות בו מתקבלות באופן דמוקרטי: כשעולים על הפרק עניינים כמו הסכמי עובדים או שביתה, מתקיימת הצבעה של כל העובדים.

במסגרת התוכנית החדשה מציע הארגון סיוע כמו ליווי הנפגעת אל האחראית במקום העבודה, שעלולה להיקלע לניגוד עניינים; עזרה בכתיבת התלונה או בהתמודדות עם ניסיון לבטלה בלא-כלום ("נו, אז הוא אמר לך ארבע פעמים שהשדיים שלך מדליקים אותו, מה האסון הגדול?") ועוד.

"בימים אלה, כשמדברים על הדרת נשים", אומרת מלכי, שהיא גם חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם סיעת "עיר לכולנו", "צריך לזכור גם את הדברים היום-יומיים שנשים עוברות. זאת בין השאר במקומות עבודה מאורגנים - שבדרך כלל מאורגנים על ידי גברים".

קוראות צוהר

פרויקט ושמו "נשים יוצרות שפה של שלום" הניב ספר ייחודי, הרואה אור השבוע. במשך שלוש שנים קיימה תנועת "אחותי" מפגשים של נשים ברחבי הארץ - בדרום תל אביב ובכפר קרע, ביהוד וברהט. שישים נשים השתתתפו במפגשים האלה, יהודיות מזרחיות ואשכנזיות, פלסטיניות ובדואיות. הן שוחחו ביניהן, נפגשו עם אמניות, סופרות ומשוררות והתנסו בכתיבה יוצרת. פירות המפגשים האלה כונסו עתה בספר, הפותח אשנב מרתק לעולמן של נשים שבדרך כלל קולן אינו נשמע בזירה הציבורית. ערכו אותו בת-שחר גורמזאנו גורפינקל ושולה קשת, שגם אצרה יצירות אמנות המופיעות בו.

הספר, המתפרסם בעברית ובערבית, מחולק לפרקים בשמות כמו אמא, משפחה, בית, ביטחון, חברות, זהות, אמונה ועוד. הנשים כתבו על שלל נושאים: יפה אליאסי על האופן שבו קיבלה אותה משפחתו האשכנזית של בן-זוגה; חירייה עבאדי על אמה הגיבורה; רות ג'רבי על תפילה בירושלים; מרים כנאענה על הנכבה; שוש ווליך על עלייתה לארץ של משפחת ניצולי שואה; ועוד רבות. הנה שתי דוגמאות, רק לטעימה.

"בית על פי מידותי" מאת אמנה כנאען:

"כשהייתי קטנה, הבית שלי היה גדול מאוד והרגשתי שתמיד יוכל להכיל אותי. בבית זה חלמתי חלומות והגיתי רעיונות ותוכניות לעתיד. כשגדלתי גיליתי שביתי קטן מלהכיל את חלומותי ואת תשוקותי או לחסל את מצוקת המחיה, או את העבודה הקשה בשדות, המאפשרת מעט כסף כדי לקנות מצרכים בסיסיים. אלה נקנו במשורה, משום שהכסף למזון בקושי הספיק לשלם גם את תשלומי שכר הלימוד של אחי. הדבר היחיד שיכלו הורי להרשות לעצמם היה בניית בית צנוע שיאפשר נוחות פיסית ושקט נפשי.

"הבית אותו אני מדמיינת הוא בית רחב ידיים שאין בו הגבלות, בית שיקיף אותי באשר אלך. ביתי יכול להיות אוהל, מנורה, ספר או לחישה, והוא יכול להיות סמרטוט בלוי או צעיף משי. בביתי שלי לא אהיה אסירה ולא אהלך כעיוורת באפילה. ביתי הוא עולמי הגדול והרחב. הוא הסיפור של ארצי ושיריה של אמי. והוא תקוותי לעתיד של מוניר - ממנו ייצא בשלום אל העולם וייצא אל החיים. ביתי הולך וגדל והחלום שלי הולך וגדל עוד יותר".

"ויתורים" מאת אתי משה:

"תוותרי, אמרה לי אמי,/ תוותרי לאחיך הקטן./ תוותרי, אמרה לי הגננת,/ הרי את הבוגרת./ תוותרי לו, אמרה המורה./ תוותרי, אמר לי אבי,/ לצבא בלאו הכי לא תלכי./ תוותרי, אמר לי בני,/ כי אהבתך כולה שלי./ תוותרי לי, אמרתי, תוותרי".

הספר יושק מחרתיים בסינמטק תל אביב בשעה 17:00 ויחולק לבאי ובאות האירוע. הכניסה חופשית.

ברונטית אחת נכנסת לספרייה

הנוסעים לאוסטריה מתבקשים לשים לב לחוק החדש, שלפיו אסור לספר שם בדיחות על בלונדיניות, כך מדווח הדיילי מירור הבריטי. ההסבר לחוק - שהפרתו עלולה להוביל לשנתיים מאסר - תמוה אפילו יותר ממנו עצמו: מדובר בחלק מהמאבק האוסטרי בטרור, כי בלונדינים עלולים להיפגע מבדיחות עליהם עד כדי כך שישקלו לנקום.

המקור לבדיחות על בלונדיניות, הרווחות כל כך, אינו מוסכם. השערה אחת היא, שראשיתו של הסטריאוטיפ בדמות של קורטיזנה צרפתייה במחזה סאטירי מ-1775, שנהגה להשתהות לא מעט לפני שדיברה ולכן נתפשה כטיפשה או אף כאילמת (בשני המקרים - dumb). לפי סברה אחרת, מקור הדעה הקדומה בכך שילדים רבים, לפחות במערב, הם בלונדינים. יש המייחסים אותה, או לפחות את הפצתה בתרבות הפופולרית, לדמותה של מרילין מונרו בסרט "גברים מעדיפים בלונדיניות" מ-1953.

בכל מקרה, במחקרים רבים הוכח שאנשים רבים, בטיפשותם, אכן חושבים שבלונדיניות טיפשות יותר מבעלות צבע שיער אחר. אפשר גם לשער, שמכיוון שבלונדיניות נתפשות בתרבויות רבות כמושכות, הבדיחות נועדות להקטין אותן כדי להפחית את האימה שנשים מעוררות בגברים רבים (ולא מפותחים).

אז זה לא שבדיחות על בלונדיניות הן כוס מי-החמצן שלי. בדרך כלל הן סקסיסטיות, מיזוגניות וכו'. אבל מתחילים בזה, ובסוף לא יהיה מותר לספר באוסטריה בדיחות על היטלר. ואז אנה נגיע?

בכל מקרה, החוק האוסטרי החדש הוא כנראה בדיחת הבלונדיניות הטובה ביותר אי-פעם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו