הבעיה האמיתית עם שער מגזין "טיים" - גברת מג'ונדרת - הארץ
תהיי יפה ותניקי

הבעיה האמיתית עם שער מגזין "טיים"

מה קורה כשמיתוס היופי ועקרון הרצף חוברים יחד. וגם: הפוליטיקה של השחורדיניות ומה צפוי בכנס "סקס אחר" שייתפח ביום ראשון

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
צפי סער
גברת מג'ונדרת

אז מה היה לנו שם, על שער המגזין "טיים"? אשה מניקה את בנה בן ה‑4. היא יפהפייה, חטובה ותמירה. הוא נראה כאילו לא נספיק לומר "עקרון הרצף" וכבר יתגייס לצבא. זה הנושא של הכתבה שבתוך הגיליון, עקרון הרצף, אותה שיטה לגידול ילדים שהיתה ללהיט במערב לפני שנים וכבשה את לבן ­ - ואת חייהן ­ - של לא מעט נשים שהיו לאמהות.

בתמונה הזאת, הפרובוקטיבית בעליל, מתגלמות שתיים מהמגמות הבולטות של הבקלאש - הלוא היא תגובת-הנגד לפמיניזם, שמשתוללת בעשורים האחרונים, אלה שאחרי ראשיתה של המהפכה החשובה כל כך הזאת.

אתן רוצות שוויון הזדמנויות, אתן רוצות עצמאות כלכלית, עבודה וחופש תנועה וכו'? השגתן זאת, חלקית מאוד, אבל תוך כדי כך אתן חייבות, ממש חייבות, להיראות כמו ברבי בכבודה ובעצמה, או לפחות לשאוף לכך ולהיות כל החיים מתוסכלות נורא שאינכן מצליחות. מה גם שזה יגזול מכן הרבה מאוד אנרגיה, שלא תופנה לערוצים פרודוקטיביים. בקיצור ­ במקום לחשוב יותר מדי, תחשבו איפה אתן עושות את הבוטוקס הבא שלכן. ואל תשכחו שתמיד, אבל ת-מיד, יש לכן כמה קילו מיותרים.

וההנקה, ההנקה עד גיל 200, לצד צמידות הכרחית לתינוק.

שער המגזין טייםצילום: אי–פי

אמהוּת, זה ברור, באה בחבילה אחת עם רגשי אשמה. כך זה בתרבות שלנו. אבל אפשר עוד להעצים את אלה, ולהכניס לנשים לראש שאם הן לא עם הילד שלהן 24 שעות, שנתיים לפחות לאחר לידתו ורצוי אף יותר, הן אמהות גרועות, איומות ומזניחות, והילד בלי ספק ייצא חירש, שוטה וקטן.

איפה התבונה של דונלד ויניקוט שדיבר על "אמא טובה דיה"? איפה השפיות ההגיונית כל כך, שלפיה דווקא אם האם תבלה זמן לא ליד תינוקה, יהיו לה יותר כוחות ושמחה להיות אתו בשאר הזמן? איפה הנורמליות הברוכה של פעם, כשכפר, כדברי הילרי קלינטון, או משפחה מורחבת או קהילה קטנה היו שותפים במשימה הקשה הזאת של גידול תינוק? איפה האופציה ­ שלפחות בישראל כלל לא תעלה על הדעת ­ לא להיות לאם?

ואיפה, למען השם, האבא? אה, הוא במשרד, יש עוד ישיבה בערב. חשוב מאוד. הוא יתקדם, היא, כמה נוח, תישאר בבית עם הילד. בין שזה מתאים לה ובין שלא. זה הרי כל כך חשוב. וכשהילד יגדל והיא תרצה לחזור למעגל העבודה, היא תשתכר חצי ממה שהיתה משתכרת אם לא היתה נשארת זמן כה רב בבית, ואם המדינה היתה מספקת להורים אפשרות גם לעבוד וגם לגדל ילדים.

"האם את מספיק אמא?" שואל הכיתוב על שער ה"טיים". חכו, אשאל את מאמן הכושר שלי ואת יועצת ההנקה.

בלונדינית טבעית

הידיעה החביבה על הבלונדינים כהי העור, תושבי איי שלמה שבאוקיינוס השקט, שפורסמה בשבוע שעבר, עוררה בי מחשבה על הישראלים הלא-מעטים, שעד גיל שלוש בערך היו בלונדינים ומאז דהה שיערם לבלי הכר. למרות ההתפתחות הזאת, רבים מהם מחשיבים עצמם בלונדינים, לא פעם הנשים שבהם צובעות "חזרה" לבלונד בטענה שזה בעצם הצבע הטבעי.

כל זה לא היה מצריך התייחסות, אלמלא חלק מאותם אנשים היו בזים למי שהם מכנים "שחורדיניות" - ­ נשים שמעולם, אפילו לא בגיל שנתיים, לא זִהֵב שיערן ובכל זאת, ברוב חוצפתן, מעזות להשתמש בבקבוק החמצן, ממש כמו שעושות הבלונדיניות ה"טבעיות". פרחות, אתם יודעים. כמובן שאם תאמרו למישהו כזה שהוא גזען, הוא ימהר להיתמם: מה, פרחות זה כבר מזמן לא עניין עדתי. כן, בטח. ואני בלרינה מולדבית.

ילדים באיי שלמה. ל-5% עד 10% מהאוכלוסייה שיער בלונדיני לחלוטיןצילום: גטי אימג'ס

כולנו בכלל לא גזענים, ובכל זאת במודעות פרסומת בארץ איכשהו כמעט כל הילדים בלונדינים, ובבנקי הזרע פה כמעט כל הפונות מבקשות בלונדיני גבוה עם עיניים כחולות.

בלונד הוא כבר מזמן עניין פוליטי. ברוסיה הוא אפילו פוליטי במובן הפשטני של המלה: ב‑2008 הוקמה שם "מפלגת בלונד", בשנה שעברה התכנס "קונגרס כל-בלונדיני", סוג של התארגנות פוליטית שעל אף שהיא מעוררת הרמת גבה, אחת ממטרותיה היא לקדם נשים בפוליטיקה ובמוקדי כוח אחרים ברוסיה. כמובן, המושג "כוח בלונדיני" לא הומצא שם, גם הוליווד עסקה בו לא מעט, אבל אף פעם לא ברור עד הסוף אם מדובר בעוצמה של ממש או בחרב פיפיות מבחינתן של נשים.

ובחזרה לישראל: מביך ומעציב שאנחנו, שאָמות אָמותינו היו ברובן יהודיות שחורות עין ושיער, אם בשטייטל המזרח-אירופי ואם בכפר או בעיר במרוקו או בעיראק, נושאים עינינו לדגם הארי, בלי הרבה מודעות למשמעות המחרידה למדי של הדבר. מעבר לכך, זו בלי ספק חוצפה לשאוף להקים מדינה "אירופית" בלב המזרח התיכון, למחוק את תרבותם של יהודים שבאו לכאן ממדינות מזרח-תיכוניות ­ ואז ללגלג עליהם שהם מתאימים עצמם לסטנדרט שנחשב כאן שווה יותר.

יהיה ורוד

פולמוס הפונדקאות, טרנסג'נדרים במערכת הבריאות, קריאה קווירית בספר חסידים - אלה רק חלק מהנושאים של כנס "סקס אחר" ה-12 שייפתח ביום ראשון הקרוב. הכנס יימשך שלושה ימים, באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון.

בין המושבים שיתקיימו בו ­ "אינטרסקס בישראל: תרבות, משפט וקהילה"; "איך באים תינוקות לעולם: הורויות הומו-לסביות"; במושב "קוויר באופן חזותי" תישא ד"ר עמליה זיו הרצאה ושמה "משחקות בחיילים: גבריות ביצועית ותשוקה קולנועית לסבית"; במושב "אי/מהות: פרפורמטיביות, פריון והתנגדות" תדבר ד"ר מירב אמיר על השעון הביולוגי ככלי חברתי-תרבותי להבניית הגוף בכפוף להיגיון ההטרונורמטיבי.

בין ההרצאות הנוספות, "אקטיביזם-היסטורי עכשווי בגרמניה: הוויכוח סביב הנצחת הקורבנות הלסביות במחנה הריכוז לנשים רוונסברוק"; "הגבר היהודי (ההומואי) החדש" לפני הקמתה של מדינת ישראל ואחריה; "הקהילה הא-מינית הישראלית". כמו כן יתקיימו שולחנות עגולים בכותרות "על הרצף הלסבי: לזכרה של אדריאן ריץ'", "הומו-לאומיות, אתניות ופינקווש" ועוד. יהיה ורוד.

ציטוט
"אני תמיד מגלמת דמויות של נשים שהייתי יוצאת אתן" (אנג'לה ג'ולי)

נתון
נשים חוששות פחות מגברים לאבד את מקום העבודה שלהן (8% לעומת 11% בהתאמה) ומעריכות יותר מגברים שאם זה יקרה הן יצליחו למצוא עבודה אחרת באותה רמת שכר לפחות (59% לעומת 55% בהתאמה). (לפי למ"ס, 2011)

טורים אחרונים: המשפטים שלכל אשה נמאס לשמוע | למה גיוס נשים הוא לא מטרה פמיניסטית | האירוע בחוף בוגרשוב צריך להפחיד את כולנו

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ