בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסרט שמגולל את סיפור המצאת הוויברטור

"היסטריה", שיעלה לאקרנים כאן מחרתיים, משקף את הבורות והצביעות שאיפיינו את היחס למיניות של נשים, ובגלגולים שונים לא נעלמו עד היום

54תגובות

מגיפה של ממש פשטה בקרב נשות אנגליה הוויקטוריאנית בשלהי המאה ה-19: רבות מהן סבלו מאומללות, עצבות, חוסר סיפוק מחייהן (היו כאלה שאי שביעות הרצון אפילו הניעה אותן לשאוף לזכות הצבעה, רחמנא ליצלן). כמה רופאים טובים גילו את המרפא ­ - גירוי הדגדגן ­ - ומשום מה, באופן מפליא ממש, נהרו אליהם נשות לונדון. כך נולד הוויברטור.

על בסיס הסיפור הזה ­ - האמיתי לגמרי ­ - יצרה הבמאית האמריקאית טניה וקסלר את הסרט "היסטריה", שיעלה לאקרנים כאן מחרתיים. הוא מגולל את סיפורו של הרופא הצעיר מורטימר גרנוויל (יו דנסי), שבשנת 1880 מתקבל לעבוד אצל רופא ותיק המטפל בדרך חדשה זו בנשים הסובלות מ"היסטריה". העבודה הידנית אכן מחוללת פלאים, אבל מתישה מאוד את הרופאים המסורים. גרנוויל, בסיוע חברו חובב האלקטרוניקה (רופרט אוורט), ממציא איפוא מכונה שתספק את הסחורה ­ הלוא היא הגרסה הראשונה של הוויברטור.

 

חלק מהדמויות וקווי העלילה בסרט "היסטריה" אמנם נדמים סטריאוטיפיים או בנאליים; כך למשל מתקיים מעין משולש אוהבים בין הרופא הצעיר לשתי בנותיו של מעסיקו ­ האחת, אמילי (פליסיטי ג'ונס), ליידי צעירה וענוגה, והאחרת, שרלוט (מגי ג'ילנהול הנהדרת), סופרז'יסטית סוערת. ובכל זאת, יש בו לא מעט רגעים משעשעים וגם שיקוף לא רע של הצביעות, הבורות, המוסרנות ושאר מרעין בישין שאיפיינו את היחס למיניות של נשים (ובגלגולים שונים לא נעלמו מהעולם עד היום). חביב במיוחד נאום שנושא ד"ר גרנוויל לקראת סוף הסרט ובו הוא מאשים את הגברים של לונדון על שבמקום להכיר בכישלונם לאהוב ולספק את נשותיהם, הם טוענים שמשהו אצלן לא בסדר.

הבמאית טניה וקסלר, בת 42, סיפרה בראיון למגזין המקוון "Curve", שכאשר התוודעה לסיפור המצאת הוויברטור, הוא הצחיק אותה בטירוף והיא החליטה שהיא חייבת לעשות על זה סרט. הסיפור של אנשים כה רבים, החיים בהכחשה כה גדולה אף שהאמת ניצבת ממש מול פניהם, היה טוב מכדי שאפשר יהיה לעמוד בפניו, היא אמרה.

בדיווחים על "היסטריה" נכתב כי רוב הצוות שהפיק אותו היה נשי, אבל וקסלר מצננת את ההתלהבות: אכן היו על הסט יותר נשים מבדרך כלל, היא אמרה, אבל מדובר בסך הכל ב‑30% מהצוות. אפילו לא חצי. בהקשר דומה היא נשאלה מה דעתה של מעמדן של במאיות בכלל, ובמאיות לסביות בפרט, בהוליווד. "אין מספיק במאיות", השיבה, "ובמחשבה שנייה, רגע, אשאל על זה את אשתי". וקסלר חיה בניו יורק עם אמי צימרמן, ולבנות הזוג שלושה ילדים.

בנימה רצינית יותר אמרה וקסלר לאתר "Feminema", כי במאיות יוצרות בדרך כלל סרטים מינוריים, כי זה מה שמאפשרים להן, וסרטים כאלה מטבעם מושכים פחות קהל ומניבים פחות הכנסות. מכיוון שכך, ממשיכים לא להפקיד בידיהן סרטים גדולי תקציב. "הייתי מתה לעשות סרט הוליוודי גדול", היא אמרה. "'וונדרוומן'? צלצלו אלי".

מעצבות דימוי עצמי

מעבר לשלל הוויכוחים על זנות, אין דבר חשוב יותר מלסייע לנשים להיחלץ ממנה. מחר יתקיים ערב השקה שבו יוצגו פירותיו של פרויקט ייחודי בתחום זה.

שבע נשים, שיצאו ממעגל הזנות בסיוע המערך השיקומי של תוכנית סלעית, סיימו בהצלחה קורס מבוא לעיצוב אופנה. התוצאה היא שבע שמלות, שנתפרו כל אחת בשלוש מידות (38, 40 ו‑42). בערב ההשקה ידגמנו אותן, כשיעלו על הבמה לשאת דברים, נשים שאינן מורגלות בדוגמנות: זהבה גלאון, נסלי ברדה, דפנה לוסטיג, גל גבאי, אורטל בן דיין ויפעת בן דוד. אחר כך תופיע דניאלה ספקטור.

כלנית גרינברג

21 השמלות יוצעו למכירה עד 2 ביוני בחנות של גרטרוד במתחם התחנה בתל אביב, השותפה לפרויקט. כל שמלה תימכר ב‑990 שקל, וההכנסות ישמשו לסיוע לנשים להשתקם. לאותה מטרה תתקיים גם הגרלה; אפשר לרכוש כרטיסי הגרלה, להזמין שמלות ולתרום באתר www.yotsrot.org.

סטודיו האופנה הוא פרויקט הדגל של ארגון "הופכות את היוצרות", שמנהלות איריס שטרן לוי ולילך צור בן משה. מטרתו היא הן לספק לנשים הנחלצות מזנות אפיק תעסוקה ופרנסה והן לאפשר להן שיקום הדימוי העצמי דרך עשייה יצירתית.

***

רון חולדאי עומד לקבל מתנה בקרוב: שק גדול, או שקים, מלאים בכרטיסים מהסוג שנראה בכל רחבי תל אביב ­ כאלה המפרסמים שירותי זנות. קבוצה של פמיניסטיות פתחה לפני כמה שבועות במבצע לאיסוף הכרטיסים האלה, שהפצתם אינה חוקית ובכל זאת נמשכת. ביום שלישי בשבוע הבא הן מתכוונות לקיים טקס מול בית העירייה ולמסור לחולדאי את האוסף, בתביעה לטיפול מהיר ויסודי בתופעה.

המיתוס המופרך על המהגר האנס

יש אגדות אורבניות תמימות למדי; לפעמים הן אפילו מוצאות דרכן למהדורות החדשות, אבל מיד מתברר שהן עורבא פרח. ויש מיתוסים תמימים הרבה פחות, שמישהו טורח לבדות ולהפיץ, ויש מי שחוזרים עליהם, גם אם בתום לב.

כך, למשל, סיפרה בסוף השבוע בעלת טור פופולרי בעיתון רב תפוצה, כי "מחקר שנערך לאחרונה בנורווגיה קובע ש‑93% ממקרי האונס הקבוצתי האלימים בה מתבצעים על ידי פליטים מארצות המוצא האלו" (אפריקאים). "הלוואי שזה לא היה נכון", הוסיפה בעלת הטור.

ובכן, זה בהחלט לא נכון. מקורו של מידע מוטעה זה, שכבר נכתב לפני כמה חודשים בטור בעיתון אחר, בעלילה שקרית של גורמים אירופיים-אמריקאיים, חלקם מתנגדי הגירה ואחרים ניאו-נאציים של ממש. כבר בסוף השבוע, משהובא לידיעתה של בעלת הטור כי הסתמכה על מקור לא נכון (המידע השגוי צוטט בתחנת טלוויזיה סקנדינבית והיא הסתמכה על ציטוט זה), היא הביעה צער על דבריה, בפייסבוק, ומסרה כי תתקן אותם בטורה הקרוב.

כדי להבהיר את הדברים: על פי דו"ח של משטרת נורווגיה שפורסם השנה, ב‑2010 דווח במדינה זו על 189 מעשי אונס. ב‑152 מהם פוענחה זהות האנס. מדובר ב‑131 אנסים, שכן חלק ממעשי האונס נעשו בידי אותו אנס. מבין 131 אנסים אלה, 38.2% היו נורווגים מקוריים, 13.7% באו ממדינות אירופיות אחרות, 19.8% באו מאפריקה, 14.5% מהמזרח התיכון, 11.5% ממדינות אסיה ו2.3% מאמריקה.

אפשר כמובן להתפלמס ולבדוק מהו אחוז המהגרים באוכלוסייה, וראוי גם לציין שחלק מהנשים הנאנסות הן מהגרות ולא נורווגיות. אבל כפי שמצוין במפורש גם בדו"ח המשטרתי הזה ­ הסברות המופרחות, ולפיהן רוב האנסים הם מהגרים, מופרכות.

כל הסיפור הזה הוא כמובן חלק ממסע ההסתה הגזעני שמתנהל עכשיו נגד פליטים ומהגרי עבודה בישראל. מסע הסתה שכולל ניצול פוליטי ציני מאין כמותו של שכבות מוחלשות, שחוו וחוות גזענות בעצמן.

ציטוט

"ההיסטוריה מלמדת שאם נשים ישכחו לחשוב על עצמן ­ הן יישכחו" (הסופרת הפמיניסטית הגרמנייה לואיז אוטו)

נתון

37% מהנשים העובדות בישראל משתכרות עד 4,000 שקלים בחודש. מחצית מהנשים משתכרות בין 4,000 ל‑10,000 שקל. 11% משתכרות בין 10,000 ל‑21,000 שקל. 1.7% מהנשים משתכרות יותר מ‑21,000 שקלים (למ"ס, 2010).

טורים אחרונים: הקשר בין היחס הציבורי לאונס לבין פולמוס ההנקה | הבעיה האמיתית עם שער מגזין "טיים" | המשפטים שנמאס לכל אשה לשמוע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו