שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מה מערער יותר מכל את בטחונן של נשים בישראל?

דו"ח חדש מציג הפתעות בתחום זה. וגם: למה אבא לא יודע להכין תה בחוברת לכיתה א' ומה ילמדו נערות בנות מזל ב"ווילה חלומית" בחופש הגדול

צפי סער
צפי סער
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפי סער
צפי סער

"האם יש מישהי שחשבה לצאת לבלות, תיכננה את סדר היום שלה או של הילדים, חשבה מה תלבש, מתי תגיע לאוטו והיכן תחנה ­ ולא חלפה בראשה המחשבה שאולי תיאנס בדרך? כולנו נפגעות מעצם כך שפחד נוכח בחיינו כל הזמן. תמיד".

זה אחד הציטוטים של נשים המופיעים בדו"ח חדש, המקעקע שורה של הנחות שאנו כה מורגלים בהן עד שאיננו מייחדים להן תשומת לב. למשל, ההנחה שמלחמות ופיגועים הם בראש הגורמים המערערים את הביטחון בחיים בארץ. או שהבית הוא מקום מבטחים. וגם: שמוסדות המדינה משרתים את האזרחים והאזרחיות (טוב, בשביל להאמין בזה צריך אולי להיות נאיביים במיוחד).

הדו"ח יוצג ביום רביעי בכנס של פרויקט "מדד הביטחון של נשים" שיתקיים ביפו. הפרויקט, ששותפים לו שישה ארגונים פמיניסטיים בארץ, נועד ליצור מדד שיבחן את רמת הביטחון של נשים ישראליות מקבוצות חברתיות שונות. אחת ממטרותיו היא לקדם שינוי בתפישה של מה הוא ביטחון ­ תפישה המוגדרת לרוב במושגים צבאיים ­ ולהרחיבה לתחומים נוספים כביטחון כלכלי, בריאות, אלימות במשפחה, אלימות מינית וכו'.

איור: יעל בוגן

לשם בניית המדד נעשה בינואר השנה סקר בקרב 800 נשים ישראליות ­ יהודיות ותיקות, מהגרות דוברות רוסית ופלסטיניות. צוות הפרויקט ­ אסיה איסטושינה, איריס זמיר ונג'ואן ח'טיב ­ שואפות לבצע מחקר שטח מסוג זה אחת לשנה, כדי להצביע על מגמות בתחום הזה לאורך זמן ולפעול למען קידום תפישה פמיניסטית-מגדרית של ביטחון בישראל.

כיום, כך עולה מהדו"ח, נשים רבות בישראל חוות רמה גבוהה של חוסר ביטחון. 27% מכלל היהודיות, 31% מהפלסטיניות ו‑43% מהדוברות רוסית חיות במתח ובתחושת חוסר ביטחון מתמדת. בקרב היהודיות, מרגישות מזרחיות בטוחות פחות מאשכנזיות.

פחד מאלימות מינית הוא אחד האיומים הגדולים שחשות כל הנשים בארץ, בלי הבדל לאומיות, מעמד חברתי-כלכלי, מצב בריאותי וכו'. כלומר, עצם היותן נשים הוא כשלעצמו גורם סיכון.

מבין כלל הנשים היהודיות, 16% הותקפו מינית בידי אדם שלא הכירו ו‑23% הותקפו בידי אדם שהכירו. בקרב דוברות רוסית שיעור הנשים שהותקפו מינית בידי אדם זר היה גבוה בהרבה: 38%.

אשר לתקיפות של ילדות ונערות: כ‑14% מהיהודיות הותקפו מינית בטרם מלאו להן 16. בקרב דוברות רוסית נוסק שיעורן ל‑27%. 3.8% מהיהודיות נפלו קורבן לגילוי עריות; בחישוב כולל מדובר ב‑150 אלף נשים לפחות. הסיבה לכך שנתונים אלה נוגעים ליהודיות בלבד, מסבירה אסיה איסטושינה, היא שפלסטיניות כמעט אינן מדווחות על מקרים מסוג זה, ככל הנראה בשל צווים חברתיים.

מלחמה, הפצצות ופיגועים ­ אלה מעוררים בקרב הנשים פחות פחד משעושים זאת אלימות מינית, בעיות כלכליות, איבוד הבית ודאגה ליקרים להן.

שיעור גדול מאוד של נשים ­ 48% מהיהודיות ו‑64% מהפלסטיניות ­ חוות חרדה ומתח ניכרים במגע עם מוסדות מדינה. בקרב היהודיות דיווחו 44% מהאשכנזיות, 39% מהדוברות רוסית ו‑56% מהנשים המזרחיות על חשש מהשפלה או מהתקפה על ידי נציגי מוסדות ממשלתיים. אשר לחשש מפני מעצר: הוא קיים בקרב 36% מהנשים האשכנזיות לעומת 50% מהמזרחיות.

ומה הם האחראים העיקריים לערעור תחושת ביטחון של נשים ישראליות?

אצל היהודיות חמשת החששות העיקריים הם, בסדר יורד: דאגה שיארע משהו ליקרים להן; תקיפה ברחוב חשוך; תקיפה מינית; מצב כלכלי; מלחמה, הפצצה או פיגוע. אצל הפלסטיניות ­ איבוד ביתן; תקיפה ברחוב חשוך; האפשרות שייעצרו או ייכלאו; מלחמה, הפצצות או פיגוע; תקיפה מינית.

זירת האונס בגן העיר. הפחד מתקיפה ברחוב עוקף את הפחד ממלחמה או פיגוע

מחברות הדו"ח מציינות, כי עצם הדיבור על אלימות במשפחה, תקיפה מינית וגילוי עריות נתפש בתרבות הפטריארכלית כמביש, והאשמה מוטלת לרוב על המותקפות ולא על התוקפים. לכן נשים רבות מעדיפות להסתיר את המידע על פחדיהן וחוויותיהן.

איסטושינה מציינת כדוגמה את הסערה שהתחוללה לאחרונה: בשיח על מעשי אונס, היא אומרת, הצטיירה תמונה של גברים יהודים לבנים שכועסים על גברים שחורים ­ ואילו האונס עצמו, וקורבנותיו הנשים, כמעט נשכחו. "הפנטסיה שלנו היא לתת חשיבות הולמת לדברים שבאמת מפחידים חצי מהאוכלוסייה", היא מדגישה. בסקרים הבאים מקוות היא ועמיתותיה להתייחס לקבוצות אוכלוסייה נוספות, כמו יוצאות אתיופיה, לסביות, דרוזיות.

אשר לשיעור הגבוה של נפגעות בקרב הדוברות רוסית, איסטושינה מעריכה כי הסיבות הן הסטיגמה שהוצמדה להן, שהן כביכול "קלות להשגה" ולכן "מותר" להתנכל להן, וגם העובדה שיש להן פחות רשת ביטחון, כמו משפחה שתעמוד מאחוריהן, והן פוחדות יותר לאבד מקום עבודה ולכן יתלוננו פחות. "לא פעם היחס לעניין גם מתבטא בתגיות כמו 'נערות במצוקה', כאילו הנערות הן הבעיה", היא מציינת.

כל אלה תורמים לתרבות של השתקה. ואת ההשתקה והשתיקה האלה חייבים להפר.

אבא'לה מסכן

כמה כבר אפשר להזיק לילדים וילדות בכיתה א', שמתבקשים לקרוא טקסט קצר בכיתה? במקום תשובה, הנה דוגמה לטקסט כזה, שתלמידים צעירים נדרשו לקרוא לאחרונה:

"אבא מכין תה"

"ביום שישי בבוקר אמא נסעה עם דנה לסבתא לאה. אני נשארתי בבית עם אבא כי הייתי חולִה. אמא ביקשה מאבא שישמור עלי ויכין לי תה חם.

"לפתע הרחתי ריח שרוף. רצתי למטבח וראיתי כי אבא שם על האש שבכיריים סיר ריק ובתוכו כוס עם מים. צחקתי ואמרתי: 'אבא, ככה לא מכינים תה. מדליקים את הקומקום החשמלי ומרתיחים בו את המים'. אמר אבא: 'טוב, אז את תכיני לי תה'".

למען הסר ספק, סיפור זה לא נלקח ממקראה משנות ה‑50 של מאה כלשהי, אלא מתוך חוברת של משרד החינוך ושמה "מבדק קריאה וכתיבה בכיתות א' ­ תיק משימות לתלמיד/ה", שהוצגה לפני ילדים וילדות בשנת 2012.

מי שזקוק לרגיעה אחרי מידע זה, יכול לבקש מבתו שתכין לו כוס תה.

***

אחרי שהילדות והילדים, בני שש ושבע, ילמדו על ייעודן של בנות ונשים, לא יחלפו אלא שנים ספורות והבנות שביניהם יוכלו להתמודד עם עוד אתגר הרה חשיבות בחייהן.

חברה המשווקת מכשיר להסרת שיער הזמינה לאחרונה נערות, בנות 12‑15 כפי שמובהר בדף הפייסבוק שלה, להציג את תמונותיהן ולמלא כל מיני משימות. המטרה: להיבחר להתארח בקיץ ב"ווילה ענקית וחלומית", בשיתוף פעולה עם אחת מתוכניות הריאליטי המשודרות עכשיו. בווילה יזכו הילדות ב"סדנאות כיפיות שמסבירות המון על טיפוח: שיער, איפור, קוסמטיקה וסטיילינג. כל חדר הוא עולם בפני עצמו, למשל בחדר איפור תקבלו טיפים לאיפור. בחדר הקוסמטיקאית תקבלו את כל השיטות השונות להסרת שיער, על ההבדלים ביניהן ואיזה (כך במקור) שיטה הכי מתאימה לכן... ומה דעתכן על פגישה עם סלב?"

זה לא המיזם הראשון מהסוג הזה, אבל אחת התמונות בדף הפייסבוק שלו אומרת איכשהו הכל:

ציטוט

77% ממובילי המאבק נגד הזכות להפלה הם גברים. 100% מהם לעולם לא ייכנסו להריון (מתוך קמפיין בעד זכות האשה על גופה)

נתון

בכל כהונות הכנסת, חוץ מהשלוש האחרונות, היו רוב הח"כיות מסיעות השמאל. בכנסת ה‑18 רוב חברות הכנסת הן מגוש הימין והמרכז

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ