כולנו שותפים לפשע נגד האנושות - גברת מג'ונדרת - הארץ
גירוש ילדי סודאן

כולנו שותפים לפשע נגד האנושות

וגם: האמת המפתיעה על אנסטסיה מיכאלי, מה הקשר בין החוזה הזוגי הסטרייטי לבין אלימות כלכלית וציטוט פמיניסטי לקינוח

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
צפי סער
צפי סער

ישראל, תחילת שנות ה‑50. לפחות כמה עשרות ילדים עולים, רובם תימנים, נחטפים מהוריהם. ככל הנראה הם נמסרים לאימוץ למשפחות אשכנזיות.

ישראל, כעבור 60 שנה. ילדים שנולדו בישראל להורים פליטים מגורשים יחד אתם לדרום סודאן. ביניהם גם ילדים שהוצאו מרשות ההורים משום שאלה התעללו בהם, ואף על פי כן הם מוחזרים לידיהם ומגורשים עמם.

מה קשור? נכון, יש הבדלים: בראש ובראשונה, הילדים של אז היו יהודים, אלה של היום לא. הבדל חשוב כידוע במדינת ישראל. עוד הבדל: המדינה אז היתה בחיתוליה, היום לא (לנוכח התנהלותה יש לקוות שהיא לא בשלהי חייה).

אחד משני הסיפורים האיומים האלה הוא פרשה היסטורית, שעד היום עדיין לא קיבלה את ההכרה הראויה על ידי המדינה. השני מתרחש ממש עכשיו, בעוד אנחנו ממשיכים לנהל את חיינו כמקודם, ובכך משתפים פעולה בפשע נגד האנושות.

ילדה המגורשת לדרום סודאן. כולנו שותפים לחרפהצילום: עופר וקנין

כן. כולנו. אנחנו, שדמעות עולות בעינינו למחשבה על האוניות ובהן יהודים מאירופה ששום מדינה לא נתנה להם לרדת אל חופיה והם הוחזרו לגרמניה הנאצית והושמדו.

כן, מותר להשוות. אנחנו חיים כיום במדינה שנציגיה דופקים בלילות על דלתותיהם של פליטים, של משפחות עם ילדים קטנים, אוספים ומרכזים ומגרשים אותם.

מקרה אחד לדוגמה: לילדה הלומדת בבית ספר בתל אביב ואביה מכה אותה מכות רצח נמצא סידור בפנימייה לשנה הבאה ­ אך היא הוחזרה לידי האב המתעלל ובימים אלו מגורשת אתו לסודאן. כי מדינת ישראל הרי תתמוטט אם ילדה קטנה, או כמה, יישארו כאן, ילמדו ויגדלו ויחיו על אדמתנו הקדושה, שליהודים בלבד היא.

המשותף לשני הסיפורים ­ לחטיפת ילדי תימן ולגירוש ילדי סודאן ­ הוא שבשניהם הרשויות ונציגיהן אינם רואים במושאי ההתעללות שלהם בני אדם. ילדים תימנים אז, פליטים סודאנים היום: "האדם הלבן" ­ זה שהארץ היא שלו, כפי שהתבטא לאחרונה שר הפנים אלי ישי ­ ממש לא חושב שהם בני אדם כמותו.

ואותו "אדם לבן" המנהיג כיום, יחד עם ראש הממשלה נתניהו, את המדיניות כלפי הפליטים הוא ראש מפלגה שחרתה על דגלה, לפחות בראשית דרכה, מאבק בגזענות הישראלית נגד מזרחים. אין לתאר את החרפה והכלימה. כולנו, ובייחוד ראש הממשלה ושריה, שותפים. ולא מן הנמנע שמנהיגים אלה עוד יישפטו בעתיד על פשע זה נגד האנושות.

על דוכן הנאשמים הם יוכלו לומר: אבל עשינו הכל בדרך יהודית ואנושית.

מיכאלי שמתחת

באורח פלא התגלגל לידי ספר-היסטוריה מן העתיד. הקריאה בו שופכת אור על תעלומה גדולה המעסיקה אותנו בימים אלה. הנה למשל ציטוט:

"בשנת 2020 נחשף אחד המבצעים הסודיים ביותר שהתנהלו במדינת ישראל בשני העשורים הראשונים של המאה ה‑21. אחרי החשיפה קיבלה הפעילה החברתית אנסטסיה מיכאלי את פרס ישראל ללוחמי זכויות אדם.

"מיכאלי עמדה במשך שנים בחוד החנית של מבצע חשאי מתוחכם במיוחד. מטרתו היתה לחשוף את מנגנוני הדעות הקדומות, הגזענות והסקסיזם הפועלים בחברה, בכל שכבותיה, ולפעמים אף בדרכים נפתלות.

"לשם ביצוע משימה זו הקריבה מיכאלי לא מעט: במשך שנים היא נחשבה לגזענית, פאשיסטית ומה לא. לבה שתת דם כאשר ביצעה מטלות כמו ניסיון תקיפה של ח"כ חנין זועבי בכנסת, שפיכת כוס מים על ח"כ ראלב מג'אדלה או השתלחות בהומואים בטענה ש'הם מסכנים ומתאבדים בגיל 40'. אבל היא חשקה שיניים ועשתה זאת, כי המטרה היתה מעל לכל.

אנסטסיה מיכאלי. משימה חשאיתצילום: מיכל פתאל

"כשתקפה חברי כנסת ערבים, מיהרו רבים לחשוב ואף לומר דברים בנוסח: איך הרוסייה הזאת מעזה, בטח האלימות שלה קשורה לזה שהיא בכלל לא יהודייה במקור אלא גיורת, יכול להיות שזורם בגופה דם של קוזאקים? כשניאצה הומואים, כללו התגובות אינספור התייחסויות סקסיסטיות, שכוונו בין השאר למראה שלה, למספר הילדים שהביאה לעולם ועוד ועוד.

"כן כן, אבל מיכאלי נשכבה על הגדר ושירתה את החברה הישראלית. בדרכה הייחודית היא חשפה את הצביעות של רבים, את האופן שבו קבוצת מיעוט אחת לא מהססת לנקוט שיטות דיכוי נגד קבוצה אחרת. היא חשפה לעין השמש את הגזענות נגד עולים מרוסיה, נגד נשים בכלל ובלונדיניות בפרט, ועוד. בלי ספק, תרומתה לא תסולא בפז.

"רק אחרי חשיפת המבצע יכלה מיכאלי לעזוב את מפלגת ישראל ביתנו, שמטעמה כיהנה כחברת כנסת, ולמלא אחר משאלות לבה: להשתתף בהפגנות נגד הגדר בבילעין, לרקוד במצעד הגאווה, לקנות לבניה בובות ולבנותיה משאיות וכו'. סוף סוף היא הצטרפה אל שורות הפעילים למען זכויות האדם, שם היה לבה תמיד".

טרור הכסף

"הייתי מבקשת ממנו כסף, והוא היה אומר שלא צריך, הוא יביא הכל בדרכו הביתה. הוא יקנה, הוא יסדר". נשמע בחור טוב, לא? האמת שלא. ציטוט זה, מפי אחת הנשים שרואיינה במסגרת מחקר על אלימות כלכלית במשפחה, רומז על אחת הדרכים הרבות והמגוונות שבהן פועלת אלימות מסוג זה.

הפרויקט "מאבק באלימות כלכלית כלפי נשים" נולד במסגרת התוכנית "נשים חונכות לזכויות" של ארגון "איתך-מעכי" והקליניקה לפמיניזם משפטי באוניברסיטת חיפה. בתוכנית זו נשים מקהילות שונות, לרוב מוחלשות, וסטודנטיות למשפטים לומדות ומגבשות יחד דרכים לקידום זכויות של נשים. מתוך הלמידה המשותפת שלהן נולדים פרויקטים. גם הפרויקט הזה צמח מתוך חוויות חייהן וניסיונן של נשים שהשתתפו בתוכנית, יהודיות וערביות כאחת.

אלימות כלכלית היא עניין ברור פחות מאלימות פיסית, למשל. אין סימנים כחולים. יש "רק" שליטה מלאה של הגבר בכל הכנסות המשפחה ונכסיה, לא פעם האשה אף אינה יודעת על היקפם, היא אינה יכולה להוציא כסף בלי אישור בעלה (במקרה הזה נדמה שהמלה בעל דווקא מתאימה) ונתונה לחקירות מתמידות מה קנתה, למה וכמה.

ולמי שנדמה שמדובר בתופעה שולית: סקר של נעמת העלה כי שליש מהנשים נזקקות לאישור של בן זוגן כשהן רוצות לקנות דבר מה לעצמן. ולא מדובר במכונית אלא בקניות שגרתיות. שיעור דומה של נשים דיווחו כי בן הזוג בדק את הוצאותיהן. 17% מהנשים אינן חופשיות לחלוטין לפעול בחשבון הבנק. כ‑14% מסרו כי אין בידיהן מידע גלוי על ההכנסות והרכוש של בן זוגן. תופעות אלה קיימות בכל שכבות החברה, בלי קשר להכנסת המשפחה ולהיקף רכושה.

עו"ד רויטל קישינבסקי מהתוכנית "נשים חונכות לזכויות" מסבירה כי עד כה לא זכתה התופעה הזאת לטיפול של ממש. ברשויות הרווחה לא יודעים מה לעשות כאשר אשה באה ומדווחת על אלימות כלכלית. אין חוק בעניין זה או דרכי טיפול. שולחים אותה בחזרה הביתה. הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג, שהעלתה ח"כ אורית זוארץ ב‑2009, לא קודמה ולא נידונה בכנסת.

"ארגוני הנשים מסייעים לנשים, למשל בהקמת עסקים קטנים ובהעצמה", אומרת קישינבסקי, "אבל אנחנו מעוניינות להתוות פתרון כולל, על בסיס התפישה שמדובר בעוד סוג של שליטה גברית בנשים".

המטרה, היא מסבירה, היא יצירת מערך שיסייע לכל אורך הדרך לאשה הסובלת מאלימות כזאת. מעצם טבעה של הבעיה, נשים אלה אינן יכולות לקום וללכת מבן הזוג המדכא: הרי אין להן שקל. פתרון מערכתי יכלול למשל דירות מעבר, סיוע נפשי ודרכים נוספות שיאפשרו לנשים לעמוד על רגליהן.

שירה הטסון, אחת הסטודנטיות המשתתפות בפרויקט, אומרת כי "יש גברים שמעדיפים לוותר על הכנסת האשה, העיקר שיידעו איפה היא ומה היא עושה. וברגע שהיא חיה על חשבונו, היא תלויה בו; המסר הוא 'את חיה מהכסף שלי, אז תתלבשי כמו שאני אומר ותעשי מה שאני אומר' וכו'".

יש נשים שאינן מודעות לכך שהן חיות בעצם בסוג של טרור, "וגם אם יש הכרה בכך שהקשר לא טוב, לרוב אין להן יכולת כלכלית לצאת ממנו. הן לא עבדו רוב החיים, ומגיל מסוים גם קשה למצוא עבודה. גם אין להן הכסף הנדרש להליכים השונים", מסבירה הטסון.

היא מוסיפה כי "אנחנו רוצות לעזור גם לנשים שרוצות לצאת מהקשר הזה וגם לאלה שלא. לאחרונות אפשר למשל להציע טיפול זוגי, שבמסגרתו בני הזוג ילמדו לנהל את הכספים בצורה שוויונית ולקיים תקשורת יעילה".

קישינבסקי מציינת כי המצב של אלימות כלכלית הוא בעצם הקצנה של החוזה הזוגי הסטרייטי: "במערכות יחסים מונוגמיות סטרייטיות יש הכוונה חברתית, שלפיה את צריכה להתחתן ­ עם גבר, לעשות ילדים, ואז הקריירה שלך נדחקת הצדה, את מביאה פחות כסף הביתה, ונוצרים יחסי כוחות שלפעמים מקצינים עד שהגבר שולט במשאבים באופן מוחלט".

המנגנון הזה קשור כמובן לכך שעבודות הבית, שלרוב נשים הן העוסקות בהן, הן שקופות: הן לא מתוגמלות בכסף ולפיכך גם לא נחשבות כשמשקללים את התרומה הכלכלית למשפחה.

אלה רק חלק מההיבטים שיידונו מחר ב"שולחן עגול" של הפרויקט שיתכנס באוניברסיטת חיפה (בניין המדרגה, 10:00‑13:30), בהשתתפות פעילות וחוקרות. קישינבסקי מציינת, כי לא פעם פעילות פמיניסטיות עסוקות מדי בהתמודדות עם שלל בעיות שצצות ללא הרף, בכיבוי שריפות. הפעם, היא אומרת, אנחנו רוצות לדבר על החזון הוורוד שלנו, איך היינו רוצות שהדברים ייראו, ועל הדרכים להגשמתו.

וכל הסיפור הזה לא יכול שלא להביא להפצרה נרגשת: נשים יקרות, לא משנה עם מי אתן חיות או מתחתנות, לעולם אל תוותרו על עצמאות כלכלית. מתברר שגם היום ממש לא מיותר להדגיש את הסוגיה הישנה והטובה הזאת, שראשונות הפמיניסטיות כבר עמדו על חשיבותה.

ציטוט

"אני אהיה פוסט-פמיניסטית בפוסט-פטריארכיה" (הפמיניסטית האמריקאית מג סליבן)

נתון

מאז כינון הכנסת כיהנו בה רק שלוש חברות כנסת ערביות: חוסניה ג'בארה (בכנסת ה‑15 מטעם מרצ), נאדיה חילו (בכנסת ה‑17 מטעם העבודה) וחנין זועבי (בכנסת הנוכחית מטעם בל"ד). עדיין לא כיהנה חברת כנסת מטעם מפלגה חרדית.

טורים אחרונים: האם נכות היא בעצם מגדר | מה מערער את ביטחונן של נשים בישראל | הסרט שמגולל את סיפור המצאת הוויברטור

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ