בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אז חנקתי אותה: אלימות בחסות המדינה

בנוסף להטרדה המינית ה"רגילה", הודגמה בסוף השבוע אלימות מגדרית ברשות המדינה. וגם: למה באמת היה חשוב להרביץ לדפני

133תגובות

מה משותף למפגינות למען צדק חברתי בשדרות רוטשילד בתל אביב ובמקומות אחרים, לפלסטיניות, לפליטות, שמאלניות הפעילות בשטחים נגד הכיבוש, לימניות שמחו על ההתנתקות - ואפשר להמשיך את הרשימה הזאת עד לאין קץ?

ובכן, הנשים האלה - ובעצם כל הנשים (חוץ ממעטות) - הוטרדו או מוטרדות מינית.

זה בלט באופן בוטה - כי זה צולם - בסוף השבוע שחלף. אם זו דפני ליף במעצרה ביום שישי, ואם אלה נשים אחרות שהותקפו בידי שוטרים, חלקם אף חנקו אותן. וחשוב להדגיש שלא מדובר בנשים שזינקו על שוטר וניסו לתקוף אותו אלא במפגינות מן השורה.

אמיר מאירי / מעריב

גם מפגינים-גברים שלא עשו דבר הוכו בידי שוטרים. גם זה חמור. ההתמקדות בתקיפה של נשים אינה נובעת מכך שהן אמורות להיות יצורים ענוגים או משהו כזה; העניין הוא שבמציאות שבה נשים מוטרדות ומותקפות בידי גברים יום-יום, התנפלות של גבר במדים על אשה היא תקיפה מגדרית כפולה: בנוסף להתנכלות האישית, של אדם לאדם, זו גם
תקיפה-ברשות-המדינה.

בכל מקרה, חשוב לזכור את המכנה המשותף הזה של נשים. חשוב לזכור אותו עכשיו, כשמסתמנת תקווה לשינוי השיטה הקלוקלת הנוהגת כאן היום - שיטה הלוקחת מהעניים (שרובם נשים) את מה שאין להם ונותנת לעשירים עוד ועוד; שיטה שבה התעמרות בבני אדם (עניים, פלסטינים, נשים, זקנים, חולים, פליטים ועוד) מזעזעת את הציבור, משום מה, הרבה פחות מניפוץ חלונות של בנקים. כנראה כי היא כל כך הרבה יותר שכיחה.

אם אכן תתממש התקווה הזהירה הזאת, אסור לשכוח ולו לרגע את אחד המאבקים החשובים מכל, הנוגע ישירות ליותר ממחצית האוכלוסייה ולאמיתו של דבר לבני האדם כולם: המאבק חסר הפשרות בסקסיזם. באפליה העמוקה, המושרשת, רבת הרבדים, הניכרת בכל תחום מתחומי החיים, של נשים.

ליף טיים

ועכשיו דפני ליף. הבעיה אתה, שהיא לא נכנסת להם למסגרת.

את בת של פרופסור מכפר שמריהו? למה את לא לומדת חינם באוניברסיטה ומבלה עם בני מעמדך הסוציו-אקונומי?

את מנהיגת מחאה? למה לא מצאת או הקמת לך איזו תנועה או מפלגה או מצע מסודר לקדם את עצמך בפוליטיקה?

אלון רון

בחיי, ממש מבולבלת הבחורה הזאת.

ההתעקשות הזאת של ליף לא להתקטלג באיזו מגירה היא כנראה בין הגורמים שהניעו את הרשויות לשלוח שוטרים-בריונים (ולא שוטרות) להתנכל לה בברוטליות ולעצור אותה ביום שישי שעבר.

כי ברוח עצמאית - כן, מהפכנית - כזאת טמונה סכנה של ממש למשטר, שרגיל לקנות, לשמן, גם את מהפכניו. זו רוח שגורמת לאנשים לחשוב, לפקפק, למחות, לצאת לרחובות. מסוכן.

ואמנם, במוצאי שבת בתל אביב התברר הפוטנציאל הגדול - והמשמח - של מחאה אמיתית. והתעוררה תקווה, שהישראלים והישראליות לא ייתנו עוד שימשיכו להתעלל בהם: לגבות מהם מסים גבוהים, בעוד שהטייקונים זוכים לשלל פטורים; להלהיט מלחמונת בגבול זה או אחר כשיש סכנה שתגאה מחאה חברתית-כלכלית; לזרוק זקנים וחסרי כל לרחוב. רק כמה דוגמאות.

על אופן המעצר של ליף לא צריך להתפלא: אחרי שכוחות הביטחון הישראליים מתנהגים כמו שמתנהגים לפלסטינים ופלסטיניות, ולפליטים ופליטות בתורם, הם בעצם גילו בכלל רוח של שוויון בימים האחרונים: למה שיהודייה-ישראלית תטופל בכפפות של משי? (והנה הקלישאה, כבר בת יותר מ-40 שנה: הכיבוש משחית. אמרו את זה קודם, לפני).

ובכלל, מה זה פה, דמוקרטיה? מי אמר שהמותרות האלה של הזכות להפגין בכלל צריכים להימשך? ואפילו כשחלק מהתקשורת משתפת פעולה עם המשטר ומצניעה את ההתרחשויות, בא הפייסבוק הזה ומאפשר לרבים מאוד לדעת מה קורה באמת. הסינים האלה יודעים מה הם עושים כשהם מגבילים את הגלישה באינטרנט (זה היה ביקור קצר בראשם של כמה ממנהיגינו הנכבדים).

ובחזרה לדפני ליף: העובדה ששיעור לא מבוטל מהטוקבקים על הידיעות בדבר מעצרה הוקדשו למידות גופה מעידה על עוד סממן סקסיסטי, עלוב כל כך, של החברה שאנחנו חיים וחיות בה.

קיתונות של ביקורת ניתכו על ליף בשנה החולפת, מאז הקימה את האוהל הראשון בשדרות רוטשילד וסחפה אחריה המונים. אינספור ניתוחים חברתיים, פוליטיים ועוד. חלק לא מבוטל מהביקורת מוצדקת: הניסיון להימנע מהפוליטי, למשל, כאילו זה אפשרי. וכמובן, העיוות הברור בכך שפעילים ופעילות משכבות וקבוצות אחרות, שנאבקים כבר שנים לצדק חברתי אינם זוכים לאלפית מהתהודה הציבורית שליף וחבריה מעוררים. מחאה לבנה, מעמד-ביניימית, הרבה יותר אטרקטיבית לתקשורת ובכלל, מתברר, מאשר המחאה של אלה שבאמת אין להם.

אבל עם כל זאת, אפשר בהחלט גם להעריך את האשה המרשימה והאמיצה הזאת; להכיר בתקווה שהיא, לצד עוד רבים ורבות ברחבי הארץ, מסמנים; ולקוות שלצדה, בחוד החנית של המחאה הנחוצה כל כך, ייראו במהרה בימינו דמויות נוספות, מנהיגות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל.

וגינה בכל זאת

הם היו שם פעם, עברו שם בדרכם אל אוויר העולם - אבל אסור לומר את המלה.

הם חושבים שהם צריכים לקבוע מה נשים עושות עם זה, עם מי, מתי, כמה ולמה - אבל אסור לומר את המלה.

חלקם באים אתה במגע מפעם לפעם - אבל אסור לומר את המלה.

וגינה יקרה, מי יידע חייך. בוודאי לא חברי בית הנבחרים המקומי של מישיגן, שאסרו על חברת הקונגרס ליסה בראון לנאום משום שאמרה את המלה האסורה, האיומה והנוראה, בדיון על הגבלת הזכות להפלה, לפני שבועיים. כן, לא רק אצלנו יש נבחרי ציבור כמו אורי אריאל, אנסטסיה מיכאלי ונסים זאב, שמפריחים השכם והערב דברי שטנה ושנאה חשוכים מאין כמותם. בתגובה, אגב, הציגו בראון ונשים נוספות, בהן איב איינסלר, מחברת "מונולוגים מהווגינה", את המחזה הזה על מדרגות בית הנבחרים.

כל הסיפור הזה מגוחך ממש כמו המחשבה שלגברים יכולה להיות איזושהי אמירה על מה שאשה תעשה ברחם שלה או בעובר הנמצא בו. אופס, בעצם רבים חושבים שלא רק שיש להם אמירה על זה, הם ממש צריכים לקבוע איך זה יתנהל.

לצד הרחם, איבר המין של האשה הוא ללא ספק מן האיברים בגוף האדם שמיוחסים להם הכי הרבה משמעויות ומטענים. כוסית, נידה, דױשִלִאָמִש™ך, יופטפויומט - כל קבוצת אוכלוסייה והיחס שלה לאותו איבר מופלא, מקור של הנאה ושל חיים. והיחס הזה תמיד בעייתי, בחברה הפטריארכלית שאנחנו חיים בה. אלה רואים באיבר המין הנשי את האתר שבו טמון כבודה של המשפחה, אלה רואים באשה כולה איבר מין אחד גדול, ובשביל כולם, משום מה, הוא משמש לקללה, בשפה זו או אחרת.

פחד קמאי? קנאה? שנאת נשים? התפתחות מעוכבת? אלה הסברים פשטניים מדי למעמדו המורכב של האיבר הזה ¬עמד שמעיד לא מעט על ההשלכות ההרסניות של המבנה החברתי הקיים, על נשים בפרט ועל בני אדם בכלל.

ציטוט

"אנחנו חייבים להתגבר על הרומן עם העױֽר ולהתחיל לדאוג לילדים" (ג'וסלין אלדרס, רופאה, לשעבר ראש מינהל בריאות האמריקאי)

נתון

ל 81% מהנשים בנות 25 עד 35, שהשתתפו בסקר של איגוד האינטרנט הישראלי (isoc-il), יש פרופיל פייסבוק. 39% מהן חברות של בני הזוג שלהן בפייסבוק; 58% ¬ של ילדיהן; 11% הן חברות-פייסבוק של הבוס שלהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו