שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הבדיחה השחורה משחור, על חשבוננו

צפי סער
צפי סער
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפי סער
צפי סער

רבים שואלים את עצמם, ולא רק את עצמם ­ מה עוד הן רוצות, הפמיניסטיות האלה? הנודניקיות, המעצבנות, האגרסיביות?

ובכן, לא הרבה. בסך הכל, עולם פמיניסטי.

מה זה עולם פמיניסטי? לא, טוקבקיסט מס' 74 וחצי, זה לא עולם שנשים ישלטו בו וגברים ידוכאו. זו בדיוק דרך המחשבה שתעבור מן העולם.

בעולם פמיניסטי המשאבים הציבוריים יושקעו במה שחשוב באמת. בבריאות, בחינוך, ברווחה, בהשכלה, בפיתוח, בתעשייה. בעלי השכר הגבוה ביותר במשק יהיו מורות ומורים, אחיות ואחים, רופאות ורופאים, עובדות ועובדים סוציאליים. סכסוכים טריטוריאליים ייושבו במשאים ומתנים, שגזענות, לאומנות, אגו וטסטוסטרון ייקחו בהם חלק זעום ככל האפשר. בני אדם מכל המגדרים וההעדפות המיניות לא ייתפשו כאובייקטים מיניים ולא יסבלו מאפליה ואלימות.

קל לנחש את התגובות על דברים אלה: נאיביות על גבול הטמטום אם לא מעבר לו! בדיחה! הכלכלה תקרוס!

הפגנת המחאה לפני כשבוע, בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

ברור. כי השיטה הנוהגת כיום ­ שבה לטייקונים מוחקים חובות של מיליארדים ואילו לבני אדם מן השורה הנלחמים על קיומם מנפחים חוב של כמה אלפי שקלים לכדי פשיטת רגל ­ היא הגיונית, נכונה, אנושית. שיטה שבה חברי כנסת מעלים לעצמם את השכר השכם והערב בעוד לבני אדם מן השורה המשכורת נשחקת ולאיש שם למעלה לא אכפת. שיטה שבה אמהות חד הוריות וזקנים וחסרי כל נזרקים גם מדירות עלובות של עמידר אל הרחוב.

שיטה שבה נשים וילדות וילדים הן קורבן פוטנציאלי תמידי לאלימות מינית. שיטה שבה לחולים אין כסף לקנות תרופות. שיטה המקדשת את ההון ובעליו ולא מביאה בחשבון אפילו לשבריר-רגע את בני האדם וחייהם.

השיטה הזאת היא-היא הבדיחה, הבדיחה השחורה משחור, על חשבוננו.

בעולם פמיניסטי ילדות וילדים יקבלו חינוך מעולה, שיסלול את דרכן בחיים ויביא בבוא העת תועלת גם למדינה שהם חיים בה. בעולם פמיניסטי בני אדם יקבלו הזדמנות להתפרנס בכבוד, ומי שימעד יזכה ליד תומכת, כראוי בחברה אנושית. בעולם פמיניסטי משה סילמן מחיפה, או כל אדם אחר, לא יגיע לידי ייאוש עד כדי כך שיצית את עצמו.

נכון, זהבה גלאון

שניים מהארגונים הפועלים לשינוי יציגו מחר בכנסת דו"ח מעקב שהם מקיימים אחר פעילותם של חברות וחברי הכנסת לקידום שוויון מגדרי. זהו פרויקט משותף לשדולת הנשים הוותיקה ול"מתפקדות" ­ ארגון חדש יחסית הפועל להתפקדות של נשים וגברים למפלגות השונות במטרה לקדם סדר-יום פמיניסטי.

במסגרת הפרויקט הזה בודקות הפעילות אילו נושאים מגדריים עולים בכנסת ומיהם חברות וחברי הכנסת העוסקים בהם. הפעם בדקו את הפעילות בכנסת ה‑18, הנוכחית (עד ינואר השנה).

הנה מקצת הממצאים, המתפרסמים כאן לראשונה: בראש חברי הכנסת הפועלים לחקיקה מגדרית עומדת, שלא במפתיע, זהבה גלאון, שיזמה 23 הצעות חוק, אחריה ציפי חוטובלי (14), מרינה סולודקין (10), דב חנין, אילן גילאון, ניצן הורוביץ וזבולון אורלב. במקומות מאוחרים יותר ברשימה של 20 הח"כים הפעילים ביותר בנושאים מגדריים גם משה גפני וג'מאל זחאלקה. בתחום השאילתות המגדריות עומדת בראש חנין זועבי ואחריה איתן כבל ואורית זוארץ.

זהבה גלאון. בראש הח"כים הפועלים לחקיקה מגדריתצילום: אמיל סלמן

אשר לנושאים: המספר הרב ביותר של הצעות חוק מגדריות עסקו בביטחון סוציאלי (34), אחר כך אימהות והורות, אלימות מינית, מעמד אישי ומשפחה. רוב השאילתות עסקו בשילוב נשים בעבודה, אלימות מינית ובריאות נשים.

עורכת הדו"ח, עו"ד דנה נאור מנדאל משדולת הנשים, אומרת כי מעבר לדירוג של פעילות הח"כים, חשובים עצם המעקב אחריה והידיעה של נבחרי הציבור שהוא מתקיים. היא מציינת שניכר כי מרבית הפעילות המגדרית בכנסת עוסקת עדיין בנושאים הבסיסיים, כמו ביטחון סוציאלי ואלימות מינית, מה שמראה איזו דרך ארוכה על החברה הישראלית לעבור עוד.

נאור מנדאל מוסיפה כי חשוב לפרגן לחברי הכנסת שפועלים למען נשים ולא תמיד זוכים להד תקשורתי ­ בהם גם חברי כנסת דתיים; וגם לראות שחלק מאלה המדברים גבוהה גבוהה ­ לאו דווקא עושים בפועל. היא גם מציינת כי העובדה שהדו"ח יוצג בוועדה לקידום מעמד האשה מעידה על תפישה שלפיה הוא מעניין רק נשים. נאור מנדאל מקווה שהדו"ח הבא יוצג בחסותו של יו"ר הכנסת, למשל, מה שישדר מסר שאין כאן עניין של נשים בלבד.

אשר לעובדה שהרוב הגדול של הח"כים הפעילים בעניינים מגדריים הן ח"כיות ­ מצד אחד, בחברה מתוקנת זה לא אמור להיות דווקא כך; מצד שני, הדבר מדגיש את הצורך שנשים ייוצגו במוקדי קבלת ההחלטות בשיעור ההולם את חלקן באוכלוסייה.

הפעילה הפמיניסטית ליאן רם, ממקימות "מתפקדות", מספרת על הקשיים הרבים שבהם נתקלו הפעילות בליקוט הנתונים לצורך הדו"ח ועל חוסר שקיפות וחוסר נגישות למידע על פעילות הכנסת, שאמור להיות חשוף לאזרחים ולאזרחיות.

אפשר להבין למה הרשות המחוקקת לא ששה לחשוף את פרטי פעילותה: אם יפורסם באתר הכנסת מי מהח"כים טורח לפקוד את ישיבות ועדות הכנסת, למשל, יתברר לציבור שוב שלא רק בפגרה הארוכה שלהם רבים מנבחריו לא נוקפים אצבע.

הפעילות המתעקשות בכל זאת לעקוב אחרי הפעילות ראויות איפוא להערכה רבה. כדאי מאוד לשים לב מי עובד ועובדת למעננו ומי מצפצף על חצי מאוכלוסיית הבוחרים.

הרשת הלסבית

תגידו מה שתגידו על האמריקאים, יש חוגים שבהם אופנתי להשמיץ אותם בטירוף, אבל לא יעזור: יש מה ללמוד מהם. לפחות מהאמריקאיות.

לאחרונה, לקראת הבחירות הצפויות שם בנובמבר השנה, הקימו פעילות לסביות, ובהן איקונות כמו הטניסאית בילי ג'ין קינג והשחקנית ג'יין לינץ', ארגון שמטרתו חיזוק כוחה הפוליטי של הקהילה הלסבית ­ LPAC. הן מתכוונות לסייע במימון מסעות הבחירות מועמדות ומועמדים שתומכות בקידום זכויות הקהילה הלסבית בפרט, ואלה של להט"ב בכלל ­ בין שהן דמוקרטיות או רפובליקאיות, נשים או גברים, גייז או הטרוסקסואליות. בנוסף לכך מתכננות מקימות הארגון להקים רשת של נשים שיישארו פעילות גם אחרי הבחירות.

בין המייסדות בולטת גם לורה ריקטס, אחת מבעלי קבוצת הבייסבול שיקגו קאבס, שהיא בתו של איש עסקים רפובליקאי שמרן במיוחד. נראה שאצלה המרד בפטריארכיה בהחלט הושלם.

ומה נותר לנו?

לחלום. לחלום על קבוצה של לסביות ישראליות בעלות עוצמה, פוליטית, כלכלית, אולי גם אמניות וספורטאיות ­ שיחברו יחד ויפעילו לחץ על פוליטיקאיות ופוליטיקאים שיפעלו למען זכויות הלסביות בפרט והלהט"ב בפרט. השאלה היא אם האווירה שבה חיות כאן נשים בכלל, ולסביות בפרט, בכלל מאפשרת מרחב כלשהו לפעולה כזאת.

מה גם שאצלנו, אויה, צריך מן הסתם, קודם לכן או לפחות בד בבד, להילחם להפרדת הדת והמדינה, להוצאת את דיני האישות מידי הרבנות הכל-גברית והפטריארכלית לעילא, להיאבק נגד הניסיונות שלא ייאמנו לסלק נשים מהמרחב הציבורי, ששבים ומרימים את ראשם החצוף והמכוער, להתנגד להדרת נשים גם במתחמים חילוניים נאורים לכאורה.

והרשימה עוד כה ארוכה. איכשהו נדמה שאנחנו רחוקות מ-LPACכמו שהפועל פתח תקוה רחוקה מהשיקגו קאבס.

ציטוט

"הפמיניזם שואף לכך שנשים לא ייאלצו 'לבחור' בין צדק ציבורי לאושר פרטי" (הסופרת הפמיניסטית האמריקאית סוזן פאלודי)

נתון

מבין הנשים שהוטרדו מינית במקום עבודתן, 28% דיווחו כי ההטרדה ­ בהתייחסות פוגענית, הצעות מיניות וכדומה ­ נעשתה דרך האינטרנט (לפי סקר של משרד התמ"ת, 2010)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ