בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה נשים מעדיפות את נתניהו על יחימוביץ'?

איך קרה שחשד לעבירות מין נהפך לסיבה לפרוש מהפוליטיקה • כמו האמריקאיות שהצביעו לאובמה, גם רוב הישראליות נוטות למרכז יותר מאשר לימין. אז למה נתניהו נחשב בעיניהן מתאים לראשות הממשלה יותר מיחימוביץ'?

122תגובות

פרשת אורי שגיא - האלוף לשעבר בצה"ל שפרש בשבוע שעבר מהתמודדות על מקום ברשימת העבודה לכנסת לאחר שיו"ר המפלגה עימתה אותו עם תלונות נגדו על עבירות מין - היא ציון דרך. לא אתייחס כאן לאיש עצמו, אלא לדינמיקה של האירועים.

במשך שנים רבות נשים היו יעד להטרדה, ניצול ותקיפה מינית בכל מקום ואתר - במקומות עבודה למיניהם, ברחובות, בבתים, בוודאי ובוודאי בצבא. זו היתה שגרה. כמעט כל אשה מגיל מסוים תעיד עליה. גם צעירות יותר, כמובן, אבל כיום לפחות יש חוקים ואפשרות להתלונן.

מותר לברך על כך שאחת - או יותר - מהנשים האלו קמה עתה וסיפרה על מה שחוותה. מותר לברך על כך שאיש ציבור נאלץ, או בחר, לפרוש על הרקע הזה. זה מעיד על חברה שאשה אינה טרף בה. לפחות לא תמיד. שמשלמים בה מחיר על ניצול. במקצת המקרים. הטרדתן של נשים רבות, בוודאי מוחלשות אך לא רק, אמנם נמשכת, אבל ראוי גם להכיר בשיפור, שנשים אמיצות ונחושות פעלו ופועלות למענו במשך שנים.

וגם: מעניין, אילו עמד כיום גבר בראש מפלגת העבודה - האם האשה שבאה ליחימוביץ' וסיפרה על מה שאירע לה היתה עושה זאת? ואם היתה פונה - האם היו"ר התיאורטי היה פועל כפי שפעלה יחימוביץ'?

בחיי, לפעמים כמעט ‏(רק כמעט‏) מתעורר צער־מה על הגבר שמאבד לכאורה את ההגמוניה שלו. את השליטה ללא מצרים. מה זה פה, עשרות שנים היה "מותר" לזיין־פָּקודות־ללטף־מזכירות־למזמז־צעירות - ופתאום אי אפשר יותר? למה מה קרה?
מה שקרה הוא, שהממזרות הצליחו לשנות את הכללים. וואללה באסה. מצד שני, עדיין הרוב הגדול של עמדות הכוח, והמשרות הבכירות, וההון, וההזדמנויות - הם בידי גברים ‏(בעיקר לבנים‏). השינוי עדיין אינו גדול דיו.

לגלות את אמריקה

"התברר שהכרזת מלחמה על נשים אינה אסטרטגיית בחירות טובה" - זו רק אחת מאינספור כותרות עוקצניות שהופיעו בתקשורת האמריקאית אחרי ניצחונו של ברק אובמה בבחירות לנשיאות ארצות הברית. מערכת הבחירות של הרפובליקאים הרי היתה רצופה בהתבטאויות נגד הזכות להפלה מלאכותית, אפילו אחרי אונס, ועוד תופינים שכאלה. אפילו התיקיות המלאות נשים, שעליהן העיד רומני, לא עזרו.

אז האמריקאיות - וגם האמריקאים - ניצחו. הן העדיפו נשיא שיחסית לארץ הקפיטליסטית לעילא שהוא מנהיג, תומך בזכויות האזרח והאזרחית ובדאגה כלשהי למוחלשים. 55% מהנשים הצביעו לאובמה, לעומת 45% מהגברים.

אי–פי

בסנאט האמריקאי הנכנס גם יכהנו יותר סנאטוריות מאשר אי פעם בהיסטוריה - בשיעור של 20% מחברי הבית. כלל לא מספיק, אבל התקדמות. ביניהן, תמי בולדווין מוויסקונסין, הסנאטורית הלסבית הראשונה; מאזי הירונו מהוואי, ילידת יפאן, הסנאטורית האסיאתית־אמריקאית והבודהיסטית הראשונה; אליזבת וורן ממסצ'וסטס - שלושתן הנשים הראשונות המייצגות את מדינותיהן בסנאט. הרבה ראשוניות, הרבה היסטוריה בזמן התרחשותה.

הרפובליקאים המובסים, מצדם, מיהרו למצוא את האשמים בקטסטרופה הגדולה, כלומר האשמות כמובן: האמהות החד־הוריות. 68% מהן הצביעו לאובמה. מקרב הנשים הנשואות, לעומת זאת, 53% הצביעו לרומני. השוני הזה נעוץ בין השאר בהבדלי גיל, הכנסה ומוצא בין רווקות לנשואות בחברה האמריקאית. אולי כדאי לרפובליקאים לאמץ את עמדתו של חברם הטוב מישראל ולומר שבניכוי הנשים, ההיספנים, השחורים ועוד כמה קבוצות מבאסות - מצבם היה מצוין.

ומה באמת אצלנו? לפי סקר של האתר "סלונה" וחברת הסקרים פאנל פוליטיקס מהשבוע שעבר, רוב הנשים הישראליות מצדדות במפלגות מרכז או שמאל: אם בבחירות לכנסת היו משתתפות נשים בלבד, כך הסקר, גוש המרכז־שמאל בראשות שלי יחימוביץ' היה זוכה בבכורה עם 62 מנדטים לעומת 58 לימין ‏(בניגוד למצב בכלל האוכלוסייה‏). שכן, בהצבעה כזאת הליכוד־ביתנו וש"ס נחלשות ואילו כוחן של העבודה, יש עתיד ומרצ גובר.
אז מתברר שמשום מה, הפלא ופלא, נשים נוטות להצביע למפלגות שמקצתן מייחדות תשומת לב רבה יותר לנושאים שוליים כמו חינוך ובריאות וזכויות אדם, ופחות לאלה שלא מפסיקים להפחיד את הציבור כדי להסיח את דעתו ממדיניותם הקלוקלת ולגרוף רווח פוליטי על חשבונו.

הנתון המצער בסקר הוא, שברמה האישית נתניהו נתפש בעיני נשים כמתאים לשמש ראש הממשלה יותר מיחימוביץ'. זאת אפשר לייחס, חוץ מאשר להיותו ראש ממשלה מכהן ולשטיפת המוח הביטחוניסטית הנהוגה כאן, גם לכך שנשים המתחנכות בחברה פטריארכלית נוטות לאמץ אף הן את עמדותיה, כגון שגברים לכאורה מוכשרים יותר לניהול והנהגה וכדומה.

תומר אפלבאום

סקר אחר, שפורסם השבוע, עשוי לרמז על משקלן הרב של הנשים הישראליות בקביעת תוצאות הבחירות: על פיו, כ–40% מהנשים עדיין לא החליטו למי יצביעו. אשר לאחרות, כך נמצא בסקר של האתר "אונלייף" ושל חברת הסקרים מרקט ווטץ' - 20% מהנשים מתכוונות להצביע ליש עתיד, 14.5% סבורות שהליכוד הוא ביתן, 12.9% הן נשות עבודה ובמקום הרביעי מרצ שזוכה ל־3.9% מקולות הנשים.

מרצ בראשות זהבה גלאון היא המפלגה היחידה ‏(חוץ מהמפלגה הירוקה שלא צפויה לעבור את אחוז החסימה‏) שהתחייבה לייצוג שווה של נשים וגברים. חבל שכל המועמדים והמועמדות במקומות הריאליים ברשימתה לכנסת באים מקבוצת אוכלוסייה לא מגוונת במיוחד: כולם אשכנזים ‏(אם תזכה מרצ בחמישה מנדטים, לעומת זאת, יכהן מטעמה גם חבר כנסת ערבי, עיסאווי פריג'‏).

רויטרס

אפשר לקוות שהנשים הרבות שעדיין לא החליטו ישכילו לבחור מפלגות שיהיה בהן ייצוג נשי הולם ומגוון ואשר מתכוונות לפעול למען האינטרסים של נשים. בכל מקרה, מותר להיות אופטימיות ואופטימים: הרי בכל טרנד אנחנו מפגרים אחרי האמריקאים בכך וכך שנים. אולי, אם נצליח לשרוד עד אז, גם כאן ייבחרו מתישהו פוליטיקאיות ופוליטיקאים שלא עוסקים אך ורק בלהעשיר עוד את העשירים, אלא יש סיכוי שיעסקו טיפה - לא יותר מדי - גם ברווחתם של אזרחיות המדינה ואזרחיה.

גבריות פמיניסטית

מחר, יום הגבר הבינלאומי, יתקיים בירושלים הכנס "בסימן גבריות חדשה בישראל". בין המרצים והמרצות: איתי חרל"פ על "גבר רואה טלוויזיה באמצע הבית", אדם כהן על קבוצות טיפול בגברים, יונת בירין על גברים בזירות אקדמית מגדריות, אפרת קנול על אבהות במבני משפחה חדשים, יוסי דוד על "גבריות פמיניסטית - בין מציאות לאשליה". מהשעה 14:00 במרכז לייפר באוניברסיטה העברית ‏(אולם ברונפמן, קמפוס הר הצופים‏).
פמיניזם הוא גם בשבילם.

מי המועמד המועדף עליכן: נתניהו? לפיד? יחימוביץ'? הגיבו כאן באמצעות הפייסבוק


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו