חלומות פמיניסטיים ליום הבחירות - גברת מג'ונדרת - הארץ
גברת מג’ונדרת

חלומות פמיניסטיים ליום הבחירות

ביום רביעי נקום כולנו למציאות חדשה, עם ראשת ממשלה ומדיניות שבאופן משונה מיטיבה עם האזרחים והאזרחיות. או שלא • וגם: נקודה למחשבה בעקבות המחלוקת המסעירה את צרפת בעניין הנישואים החד מיניים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
צפי סער
צפי סער

ותנום הפמיניסטית (המשופמת והממורמרת, כמובן) את שנתה. ובחלומה – בישראל נבחרת היום ראשת ממשלה. היא מרכיבה ממשלה שמחציתה נשים ומחציתה גברים. וממשלה זו יוצאת בהצהרה על המדיניות החדשה שתונהג מעתה בארץ.

שלושה נושאים יוצבו בראש סדר העדיפויות ויוקצו להם מרב המשאבים: הנהגת צדק חברתי אמיתי, תוך צמצום ניכר של הפערים החברתיים-הכלכליים, חינוך שוויוני, חלוקה מחודשת של משאבי המדינה ועוד; מלחמת חורמה בשוביניזם, סקסיזם ואפליה מכל הסוגים נגד נשים ולהט”בים; סיום הכיבוש והסכסוך.

לסדר הדברים אין חשיבות – כי שלושתם ארוגים זה בזה.

והחלום נמשך ובו חוזה ההוזה בהכפלת שכר המורות, האחיות, הרופאות והעובדות הסוציאליות (הדברים כתובים בלשון אשה אך מכוונים לשני המינים), בביטול מוחלט של תספורות לטייקונים (ועם מעצבי השיער הסליחה) ועוד שורה של פעולות ברוכות.

ותיעור החולמת והנה נתניהו וליברמן, בנט ולפיד, דרעי וליצמן.

ותחזור לישון.

איור: ערן וולקובסקי

ובחזרה למציאות:

אחרי מערכת בחירות מדכדכת, סיכויים קלושים לשיפור המצב במדינה ולעומתם סבירות גבוהה להידרדרות נוספת - הגיע הזמן לנסות להסתכל על החצי המלא של הכוס.

ראשית, לכנסת ה-19 מתמודדות ארבע רשימות שבראשן אשה – יותר מאי פעם. שלי יחימוביץ,זהבה גלאון,ציפי לבני ואסמא אגבאריה-זחאלקה.

שנית, במערכת הבחירות הזאת, עם כל הבעייתיות שבה, הובהר כי מפלגות ללא מספר סביר-לפחות של נשים במקומות ריאליים הן אנכרוניזם מוחלט, לא מתקבל על הדעת. שהקול הנשי רב משקל, ואי אפשר שלא להתחשב בו. זו רק ההתחלה, המצב רחוק מלהשביע רצון – הן מבחינת שיעור הנשים המועמדות, הן מבחינת מחויבות המפלגות לזכויות נשים; המשך יבוא.

ושלישית, בכנסת הבאה עומדות לכהן שורה של נשים, רובן פמיניסטיות מחוץ לארון, שמאחוריהן פעילות ענפה ולפניהן, אפשר לשער, עוד עשייה ברוכה כזאת. נמנות אתן:

* זהבה גלאון (מרצ), שיאנית החקיקה למען זכויות נשים בכנסת היוצאת (44 הצעות חוק, לפי דו”ח קידום שוויון מגדרי בכנסת ה-18 של שדולת הנשים). דוגמה: מיוזמי  תיקון לחוק מזונות – הבטחת תשלום.

* חנין זועבי (בל"ד)- הציגה שאילתות מגדריות יותר מכל ח”כ אחר. דוגמה להצעת חוק: הקמת מקלטים לנשים מוכות.

* ציפי חוטובלי (הליכוד ביתנו) – במקום השני אחרי גלאון בדו”ח שדולת הנשים, עם 42 הצעות חוק. למשל: הצעת חוק איסור ביזוי נשים בפרסומות. הסתייגות: בתפקידה כיו”ר הוועדה למעמד האשה בכנסת יזמה חוטובלי גם פעולות בלתי נסלחות כמו דיון נגד התבוללות - שמשלב גזענות עם שוביניזם.

* שלי יחימוביץ (עבודה) - 27 הצעות חוק. דוגמה: מיוזמי חוק ברית הזוגיות לבני אותו מין.

* אורלי לוי–אבקסיס (הליכוד ביתנו) – 16 הצעות חוק. למשל: תיקון לחוק עבודת נשים – הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז יילוד.

בכנסת היוצאת בלטו בפעילות לזכויות נשים גם דב חנין, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, זבולון אורלב וכן אורית זוארץ, המוצבת במקום ה-10 ברשימת התנועה לכנסת ה-19 ולפיכך עשויה שלא לכהן בה. 

בכנסת הבאה יצטרפו לשורות, בין השאר, מרב מיכאלי (עבודה), יעל גרמן (יש עתיד), מיכל רוזין ותמר זנדברג (מרצ), אולי גם נבילה אספניולי (חד”ש) ובספק גם אסמא אגבאריה-זחאלקה (דעם). יש למה לצפות.

שער המגזין "אל" השבוע. נוקט עמדה

אבל מי רוצה להתחתן

המגזין “אל” נוקט עמדה במחלוקת סביב נישואים חד מיניים המסעירה עכשיו את צרפת: מגזין האופנה הוציא בסוף השבוע גיליון שכותרתו “נישואים לכל”, כשם תוכניתו של הנשיא פרנסואה הולנד.

כמה ימים לפני כן התקיימה בפאריס הפגנת ענק נגד התוכנית. את ההתנגדות לחקיקה, שאושרה על ידי הממשלה הסוציאליסטית ואמורה להגיע בקרוב לפרלמנט הצרפתי, מובילים כצפוי מנהיגי דת – מכל הדתות, לרבות הרב הראשי של צרפת. גם השמרנים לצדם כמובן.

נישואים בין בני אותו מין חוקיים כיום בהולנד, בלגיה, ספרד, קנדה, דרום אפריקה, נורווגיה, שבדיה, פורטוגל, איסלנד, ארגנטינה, דנמרק, במקסיקו סיטי וכן בכמה ממדינות ארצות הברית: אייווה, ורמונט, מסצ'וסטס, ניו המפשייר, קונטיקט, ניו יורק, מיין ומרילנד וכן בוואשינגטון די-סי.

בצרפת הרוב אמנם תומכים בנישואים של בני אותו מין, על פי סקרים, אך לא בכך שיהיו להם זכויות אימוץ. מין נאורות מסויגת שכזו: נו מילא, שיתחתנו ההומואים האלה, אבל שיהיו להם ילדים?!? זה כבר יותר מדי.

“אל”, בכל אופן, מציג על שער הגיליון החדש זוג נשים יפהפיות. גם אנחנו כמובן בעד הלסביות וההומואים, בצרפת ובכל מקום אחר, שמשתוקקים להתחתן כמו שהסטרייטים נוהגים לעשות. ורק שאלה קטנה מסרבת להרפות: למה להם? זו באמת כזאת מציאה?

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ