הארי פוטר ומסדר הפמיניסטיות הטרנספוביות

במקום שפמיניסטיות ותיקות יתמכו בנשים טרנסיות וישמחו על ניצנים ראשונים של טשטוש הבינאריות המגדרית, יש ביניהן מי שרואות בכך דווקא איום. למה בעצם? מחשבות בעקבות הציוץ החשוך של ג'יי-קיי רולינג

צפי סער
צפי סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הסופרת ג'יי. קיי. רולינג
צפי סער
צפי סער

"תתלבשו איך שאתם רוצים, תקראו לעצמכם איך שאתם רוצים, תשכבו בהסכמה עם כל מבוגר שירצה בכך, חיו את חייכם בטוב, בשלום ובביטחון. אבל לפטר נשים מהעבודה שלהן מפני שהן טוענות כי מין הוא דבר אמיתי?"

הציוץ הזה של ג'יי־קיי רולינג מלהיט את הרוחות, ברשת ומחוצה לה. מחברת "הארי פוטר" רבת ההשפעה (שיש לה כ–14.7 מיליון עוקבים בטוויטר) הביעה בו תמיכה בחוקרת בריטית בשם מאיה פורסטייטר, שפוטרה מפורום המחקר שבו הועסקה בגלל ציוצים טרנספוביים שפירסמה, כמו "גברים לא יכולים להפוך לנשים" ו"יש אנשים טרנסים שעושים ניתוחים קוסמטיים, אבל רובם נשארים עם איברי המין שעמם נולדו. צריך להגן על השוויון והביטחון של כולם, אבל נשים וילדות מאבדות את הפרטיות והביטחון שלהן אם גברים מורשים להיכנס למלתחות, לשירותים, לבתי הסוהר ולקבוצות הספורט שלהן". פורסטייטר אמרה בכך, בעצם, שנשים טרנסיות אינן נשים כי אם גברים. אמירה טרנספובית לעילא, שכמו נלקחה מימים חשוכים אף יותר מאלה שלנו. היא תבעה את מעסיקיה לשעבר ולפני שבוע בית המשפט דחה את תביעתה בנימוק שהתבטאויותיה פוגעות בכבודם של א.נשים טרנס.ים ועלולות ליצור אווירה מאיימת, עוינת ומשפילה בנוגע אליהם.

התמיכה של רולינג בחוקרת הטרנספובית הביאה להכתרתה כ-TERF - Trans Exclusionary Radical Feminists, כינוי גנאי המוצמד לפמיניסטיות שאינן רואות בנשים טרנסיות נשים לכל דבר. בבריטניה, בין השאר, מדובר בסוג של מלחמת תרבות. במקום שפמיניסטיות ותיקות ישמחו על ניצנים ראשונים אלה של טשטוש הבינאריות המגדרית, יבינו שזה השלב הבא של מאבקן־שלהן ויפעלו למען זכויות של מי שמוחלשות יותר מכל כיום, הלוא הן נשים טרנסיות — יש ביניהן מי שרואות בכך איוּם דווקא. למה בעצם?

הפעילה הפמיניסטית ציפי ערן סבורה כי "זה נובע מהרגשה, שהיא לא לגמרי מוטעית כמובן, של קורבנוּת נשית, כלומר מודעות חדה לדיכוי של נשים בפטריארכיה. אבל הן לוקחות את זה למקום מוטעה - קודם כל, של ראייה מהותנית של מה זה אשה (כוס = נקבה = אשה). והרי אם מגדר הוא הבניה חברתית, כפי שהן מאמינות, אז אין דבר כזה טרנס. ואם גבר מבקש להיכנס למרחב של נשים, אז זה חייב להיות באיזו מטרה זדונית, או לפחות 'על חשבון'. מובן שהמציאות מורכבת הרבה יותר, אבל אפילו בלי להיכנס לדיון מדעי על מין ומגדר, התוצאה היא קשה מאוד - יש 'טרפיות' שמתעמרות ממש בנשים טרנסיות. מפרסמות פרטים אישיים שלהן ברשת במטרה לפגוע, למשל. טרנסיות הן מטרה קלה להוציא עליהן את הכעס על גברים - לעומת גברים בעלי כוח בסדר החברתי, אפשר לפגוע בהן באמת, ולהצדיק את זה על ידי הסימון כ'גברים' מתחזים".

זו לא הפעם הראשונה שרולינג מואשמת בטרנספוביה, ורבים מקוראיה הביעו את אכזבתם מדעות אלה של גיבורת ילדותם. אמירותיה של פורסטייטר נאמרו על רקע ניסיון שנעשה כעת בבריטניה להקל על א.נשים טרנסים וטרנסיות, שנאלצים, כמו בישראל, לעבור הליכים סבוכים במיוחד ואף משפילים כדי לשנות את סעיף המגדר בתעודות הזהות שלהםן.

יש משהו עצוב בסיפור הזה. העמדה של פמיניסטיות המתנגדות למעשה לזכויות של נשים טרנסיות מצמצמת את הפמיניזם, מסיגה אותו לאחור שנים רבות וגם עלולה לפעול כבומרנג. בבסיס המאבק הפמיניסטי הרי עומדת תביעת זכויות למען מי שספגו אפליה מתמשכת של שנים רבות. האם מדובר רק בנשים שנולדו עם איברי מין נקביים? איזו דמות יש למאבק שמתמצה כך? האם פמיניזם אינו אמור לפעול, למשל, גם למען זכויות של הומואים, או של שחורים בארצות הברית? (ולא ניכנס לבצה של דוגמאות מישראל כי אז לא נצא מזה). על אחת כמה וכמה כשמדובר בנשים טרנסיות וגברים טרנסים, שהם מן הקבוצות המדוכאות ביותר, שסובלות מהאלימות הגדולה ביותר ושיעורי האובדנות בקרבם גבוהים מאוד לנוכח נסיבות אלה.

למעשה, הניסיון מראה שפמיניזם מהסוג הזה נמנע מלהכליל לא רק נשים טרנסיות אלא גם נשים שנולדו עם איברים נקביים, כלומר סיסג'נדריות, אבל שאינן מהמוצא ה"נכון", או מהצבע המתאים, ההשכלה או התעסוקה הנחשבות וכדומה. כיום כבר לא מקובל להדיר אותן אמנם, אבל ממשיכות למצוא דרכים גם לזה, אף אם סמויות מבעבר. כשמדובר בנשים טרנסיות, יש מי שכלל לא מסתירות את ההרחקה הזאת.

וכך, בדאגתן פן ייפגעו זכויות של נשים — דאגה שנובעת מטרנספוביה כי נשים טרנסיות הן נשים ולא גברים — אותן פמיניסטיות יורות ברגל של עצמן, עצמנו. אם למאבק הפמיניסטי יש תוקף, הוא רלוונטי גם למאבק של נשים טרנסיות. העמדה שאינה מבינה זאת היא כמעט פרימיטיבית בעיני: היא מגבילה את התחום המגדרי למעין מלחמה של הבנים נגד הבנות. זה לא שיחסי הכוחות לא קיימים, הם משתוללים במלוא עוזם ולא לטובתנו. אבל ראשית, לא מדובר במלחמה אלא באינטרס משותף לשנות את פני הדברים (וגם גברים יבינו זאת לבסוף. חלקם כבר מתחילים). ושנית, לדאוג לאינטרסים של הקבוצה שלך בלי לראות קבוצה מוחלשת יותר, ואף לדרוך עליה — זה לא מעורר הערכה רבה, בלשון המעטה. וזה בטח לא פמיניסטי במיוחד.

קרדיט: הפיקה וערכה: מור פלד

לשירת ההמנון

זה התחיל בצ'ילה, סחף נשים במדינות רבות – ועכשיו גם הגיע לישראל. שיר המחאה של מפגינות נגד תרבות האונס, "אנס בדרכך", שנהפך להמנון פמיניסטי המלווה בריקוד, הושמע לראשונה בהפגנה שהתקיימה בנובמבר כחלק מהמחאה החברתית בצ'ילה ומאז בוצע בהפגנות נשים במקסיקו, קולומביה, צרפת, טורקיה, ספרד, בריטניה ועוד. ביום שישי האחרון זה קרה גם כאן, ברחבת מוזיאון תל אביב. ההתארגנות היתה ספונטנית, בין השאר דרך קבוצות פייסבוק, וכ–70 הנשים שהגיעו ביצעו את השיר בספרדית, שפת המקור שלו, ובעברית. ביום שישי הזה הוא יבוצע שוב, הפעם בכיכר רבין בתל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ