בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפינג’אן שלנון ודילן שתו ממנו

בקהל של מועדון הפינג'אן בניו יורק היו ישראלים שבאו לשמוע מוסיקה מהבית. 
מולם הופיעו מוסיקאים שהתרחקו מהארץ. אלון אולארצ’יק, ריקי גל ואחרים חוזרים אל המועדונים הישראליים שפרחו בניכר האמריקאי בשנות ה-60 וה-70 ומגלים מה חיפשו שם לואי ארמסטרונג, ג’ורג’ האריסון, לנון ובוב דילן

9תגובות

"לא יודע מה יצא מכל התקופה הזאת", מהרהר אלון אולארצ'יק. "זה היה טוב ליהודים? אני חושב שזאת היתה תקופת מעבר בשביל הרבה אנשים. זה מילא צורך של אנשים שהיו מאוד ישראלים, אבל גרו שם, והיו צריכים חיבור לארץ. זה היה כמו חומוס. אין כמו החומוס בארץ, אבל יש דומה, שם. געגועים לשכונה, זאת הדרך הכי טובה לתאר את מה שהיה שם. זה מה שהרגשתי במועדון. געגועים לשכונה". אולארצ'יק מדבר על מועדון הפיקוק בניו יורק, שבו ניגן כמעט כל לילה מסוף שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים. אבל הפיקוק, ששכן ביוניברסיטי פלייס...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו