ג'יימס בלייק צריך לעדן את הלוליינות

הקטעים המעניינים באלבום החדש של ג'יימס בלייק הם הנקודה שבה רסיסי השירים מותכים אל רצועות אלקטרוניות

משה קוטנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
משה קוטנר

כמי שהיה אחד המפיקים בחזית שהציגה צליל חדש ומעורר עניין, נהנה ג’יימס בלייק באלבומו הראשון מגל של הייפ. האלבום החדש שלו כבר הרבה פחות חייזרי, והצליל שלו יושב בנוחות בין הגל החדש של האר־אנ’־בי האלטרנטיבי למספר ההולך וגדל של בחורים ששרים גבוה־גבוה.

בלייק, בן 24, גדל כבן למוסיקאי פרוגרסיב רוק וקיבל חינוך מוסיקלי קלאסי. אלבומי האי־פי והדיסק הראשון שלו צמחו מהצליל המועדוני של הדאבסטפ, אבל בניגוד לכיוון הכוחני שתפסה המוסיקה הזאת, הצליל המאוורר והניסיוני שבלייק (ויוצרים אחרים) יצר ואשר כונה פוסט־דאבסטפ היה מורכב מאלמנטים מעודנים. מקצבים מקרקשים ושבורים, באסים מבעבעים ותפקידי שירה חתוכים השתלבו בשיריו, שהלהיטי בהם היה גרסת הכיסוי לשיר של פייסט “Limit to Your Love”.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ