הסוף הבלתי נמנע של בית המוסיקה

היא התמחתה במוסיקה קלאסית, אבל כללה גם מחלקת פופ וייבאה סינגלים לתקליטנים. סגירת חנות התקליטים הירושלמית בית המוסיקה מעוררת געגועים לימים שלא ישובו

בן שלו
בן שלו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
בן שלו
בן שלו

בצהרי יום שישי שעבר, שעתיים לפני שחנות התקליטים הירושלמית בית המוסיקה סגרה את שעריה בפעם האחרונה, עמדה אשה כבת 40 באחת הפינות של החנות ונראתה אובדת עצות. מולה היו פרושים כ-80 דיסקים שהיא אספה במשך השעה וחצי הקודמות. הם העידו על טעם מוסיקלי מעולה ומגוון. היו שם דיסקים של תלוניוס מונק, פייר בולז, שארל אזנבור, לו ריד וג'ון קייל, פלסידו דומינגו, גרייס ג'ונס, בריז'יט בארדו, אטה ג'יימס, מרסדס סוסה ועוד רבים רבים אחרים. האשה רצתה לקנות את כולם, אבל ידעה שהיא צריכה לצמצם והתקשתה לעשות את זה. בעלה, שחיכה לה בסבלנות על אחד הכיסאות בחנות, ניגש ואמר לה בשקט "אמרת שזה ייקח שעה, ואנחנו נמצאים כאן כבר שעה וחצי". "אני יודעת. אני כבר באלימנציה השנייה", מילמלה האשה והמשיכה לבהות בעשרות הדיסקים שלפניה. "זה פשוט כל כך עצוב מה שקורה כאן. לא תהיה עוד חנות כמו החנות הזאת. אין עוד מוכרים כמו המוכרים האלה. כל כך מבינים אותך, כל כך מדויקים. הסגירה של המקום הזה היא חלק מתהליך מאוד עצוב של אובדן ערך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ