בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצליל של ג'וני וינטר חדר מתחת לסרעפת

האצבעות שלו מהוססות יותר, וקולו איבד את כוח הדחיפה האדיר שהיה לו בצעירותו. למרות זאת היה תענוג לראות את ג’וני וינטר על הבמה

9תגובות

האוזניים לא הפסיקו לצלצל אחרי ההופעה של ג'וני וינטר, וזו היתה דווקא תחושה נעימה מאוד, גם מפני שאתה לא מצפה שדבר כזה יקרה בהופעה של מוסיקאי בן 69 ובעיקר מפני שהניעור של עור התוף שיקף את המהות של ההופעה ואת הסיבה המרכזית לכך שהיא היתה טובה ואפילו מרגשת. במלה אחת: רעש. לא רק במובן של הרבה דציבלים, אלא גם במובן עמוק יותר: רעש כהצהרה תרבותית שאומרת ששיר, ובעיקר שיר בלוז או רוקנרול, חייב שיהיה בו יסוד מחוספס, מלוכלך, פרוע, ואפילו כאוטי. "בלוז וכאוס", כשם ספרו של מבקר הרוק והבלוז האמריקאי רוברט...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו