בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

ההופעה של דני רובס במועדון זאפה תל אביב לפני שבועיים הסתיימה בתמונה רגשית קיצונית. הלהקה של רובס ירדה מהבמה, והוא נותר לבדו. הוא הסיט הצדה את המיקרופון, השיל מעצמו את הגיטרה, ושר ללא הגברה וללא ליווי את השיר היפה "מחר הוא יחזור", שנכתב על אחיו הצעיר שמת ממחלה בעת שירותו הצבאי בלבנון. זה היה ביצוע כמעט מבעית בכאב הלא מרוסן שבקע ממנו. רובס היה לבוש, אבל עירום לחלוטין. הוא צעק את השיר בלב שותת דם, פיו מתיז רוק והזיעה נוטפת מראשו הקירח. האסוציאציה הראשונה שעלתה במחשבה היתה מרלון ברנדו בדמותו של קולונל קורץ בסרט "אפוקליפסה עכשיו". מלב מאפליית נפשו של רובס יצאה זעקה שאמרה "30 שנה חלפו והכאב הוא אותו כאב". כשהוא גמר לשיר הקהל נעמד על רגליו והריע לו ממושכות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ