לונדון זוכרת את איימי ויינהאוס ואת "הקלאש"

בניגוד לתערוכה האינטימית על איימי ויינהאוס שאצר אחיה במוזיאון יהודי צנוע בקאמדן טאון, חנות הפופ־אפ החדשה של “הקלאש” מדיפה ריחות התמסחרות

משה קוטנר
לונדון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה קוטנר
לונדון

“יש לי את החלום הזה להיות מאוד מפורסמת. לעבוד על הבמה. זה חלום שמלווה אותי כל החיים. אני רוצה שאנשים יקשיבו לקול שלי ופשוט... ישכחו את הצרות שלהם לחמש דקות. אני רוצה שיזכרו אותי כשחקנית, זמרת, הופעות מכורות מראש בווסט־אנד ובברודוויי, שיזכרו אותי כי הייתי... אני”.

הטקסט הזה של איימי ויינהאוס לקוח ממכתב קבלה נרגש שכתבה בגיל 12 לאודישן לבית ספר לתיאטרון. המפגש אִתו, מוטבע בגדול על קיר, הוא אחד הדברים הראשונים שמקדמים את המבקרים בתערוכה על חייה של ויינהאוס בלונדון. התערוכה, שהוצגה עד השבוע במוזיאון היהודי בלונדון, נטולת אווירת זוהר ופולחן אישיות ויוצרת תחושה של מפגש כמעט אינטימי. זה מתחיל מהבחירה במוזיאון הספציפי הזה וממשיך בגודלו הקטן של חלל התצוגה ובמיעוט החפצים המוצגים בו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ