ביקורת אלבום

החשמל הסטטי של ג'נל מונה

ג’נל מונה חוזרת בדיסק החדש שלה לתקופות שבהן מוסיקה שחורה אמריקאית עסקה בשאלות של זהות. למרות המגוון, יש שירים רבים שהיה כדאי לוותר עליהם

משה קוטנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה קוטנר

הדיסק הראשון של ג’נל מונה, “The ArchAndroid”, שיצא ב-2010, נבנה סביב סיפור של לוחמת חופש אנדרואידית משנת 2719 שעברה על החוק והתאהבה בבן אנוש.

על עטיפת הדיסק החדש שלה, “אלקטריק ליידי” מופיעות שש דמויות, כולן גרסאות של סינדי מייוותר, האלטר־אגו האנדרואידי של מונה שנקודת מבטה ומעלליה מופיעים לאורך הדיסק - על רקע מוזיקה שמערבבת פיסות רעיונות וצלילים מזיגי סטארדסט וסטיווי וונדר, פסקולי ג’יימס בונד, הסופרימז ו”אקס־מן”. בין השירים מופיעים קטעים מתוך תוכנית רדיו עתידנית, שבה מאזין עצבני זועם על מי שעושה “סקס עם רובוטים” בסגנון של שמרנים שונאי מהגרים והומואים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ