אמש

זמרת המטאל שלא חוששת לשאוג

אליסה וייט־גלוז, סולנית “דה אגוניסט”, יודעת לגרגר ויש לה קול טוב כשהיא עוברת לשירה מלודית. היה נחמד אילו המנגינות עצמן היו מוצלחות

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בן שלו
בן שלו

הופעת מטאל כל כך דלילה לא נראתה כבר הרבה זמן במחוזותינו. הרחבה של מועדון רדינג 3 הכילה אולי שליש מהקיבולת שלה, והמתחם המוגבה שמקיף אותה היה נטוש לחלוטין. הגייסות של חובבי המטאל העדיפו להישאר בבית ולראות את הסרט על מתופף הדת־מטאל הידוע מאיר פניגשטיין. אפשר להבין מדוע. הלהקה הקנדית "The Agonist" לא נמנית עם הדרג העליון של הז'אנר. יש רעש, אבל הוא לא מרהיב. יש אנרגיה, אבל היא לא מסעירה. והשירים – לא משהו. או כך לפחות חושב מי שלא משתייך לגרעין הקשה של אוהדי "דה אגוניסט" – קומץ של כ-100 או 150 אנשים צעירים, שהתגלו כאקס־פקטור של הערב והצליחו להפוך הופעה של להקה בינונית, שניגנה במועדון כמעט ריק, לאירוע חיובי, מלא חיים, ואפילו מעניין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ